מסוי הון מגדרי

 

לא מכבר התעורר ויכוח אקדמי בשאלה האם השפה העברית מפלה נשים לרעה. ד"ר אורית טרנטו ופרופ' יובל וולף טענו שכן. עובדה: הם מצאו שלנשים לוקח בממוצע 32 אלפיות השניה יותר מאשר לגברים לעבד מידע הנמסר בלשון זכר - השימוש הרווח בפניה לקבוצה מעורבת מבחינה מגדרית.

ד"ר הדס שינטל מצאה פגמים כה גדולים במחקר, שלדעתה הם מבטלים את תוקפו. שינטל נברה במספרים של וולף וטרנטו ומצאה שההבדלים בתוך קבוצת הבנים ובתוך קבוצת הבנות גדולים יותר מאשר ההבדל הממוצע שבין בנים ובנות. קל ללמוד מהדוגמה הזו את הספק באשר לטיבו של ממוצע כלשהו כהוכחה לטענה על אפליה.

הפער בין שכר גברים ונשים למשל.

 בממוצע, בישראל ובשורה של מדינות שנבחרו על ידי כלכלני קרן המטבע הבינלאומית, ההפרש בשכר הברוטו הוא בסדר גודל של 25-30% לרעת הנשים. האם הפער הממוצע הזה מעיד על אפליה? אם למשל שכרן הממוצע של מורות נמוך משכרם הממוצע של מורים, אך אם ההפרש נובע מכך שיש יותר מורות הבוחרות במשרה חלקית לעומת יותר גברים הבוחרים במשרה מלאה – קשה לטעון לאפליה.

ואם שכרן הממוצע לשעת עבודה נמוך משכרם הממוצע לשעת עבודה? האם בכך יש הוכחה לאפליה? זה יכול היה להיות נכון אם היינו מחשבים את שכרם הממוצע של גברים העובדים בניקוי חדרי מדרגות בהשוואה לנשים העושות אותה עבודה. אבל כרגיל ממוצע מערבב מקצועות, תפקידים, ותק וגורמים אחרים שיכולים להשפיע על התשובה לשאלה.

לפיכך החליטה קבוצת כלכלני קרן המטבע שלא לעסוק בשאלה הקשה הזו אלא להציץ לתוך מערכת המסים. האם שיטת המס מלמדת על העדפה לגברים?

גט מיסויי

הכי קל להסתכל על מס הכנסה על עבודה. ברוב המדינות המידע הזה זמין, אם כי בפיגור של שנים. מאחר ובממוצע גברים משתכרים בעבודה יותר מנשים ברור שהם גם משלמים יותר מס הכנסה. ברוב המדינות המפותחות שיעורי המס עולים עם ההכנסה – מה שמצמצם את פערי הנטו. לפיכך, ושוב בממוצע, פערי הנטו בהכנסה מעבודה קטנים יותר מפערי הברוטו.

יפה? לא כל כך. ברוב המדינות יש לזוג האפשרות לבחור בין חישוב מס מאוחד או חישוב מס נפרד. ההמלצה מכאן ברורה: חישוב נפרד, כי במאוחד משלמים יותר מס. גט מיסויי היא האופציה המועדפת.

אצל מי ההון

אלא שהכנסה מעבודה היא אמנם העניין המוכר יותר אבל הסיפור מתעקם בהכנסה מהון. באופן פורמלי אין הבדל בשיעורי המס בין גברים ונשים. ההבדל הוא בהצבר ההון. זה מוטה באופן בולט לטובת הגברים. במצב של אי שיוויון בהצבר ההון – בארה"ב הצבר הון של רווקות נמוך ב – 70% משל רווקים - שיעור מס נמוך יחסית נותן העדפה ברורה לגברים. בישראל מס על ריבית מוגבל ל – 25% ועל דבידנד לכ – 30%. את השיעור הזה משלמת אשה עם הון של 100 וגבר עם הון של 1000. בעוד שבהכנסה מעבודה המס עולה על ההכנסה – בהכנסה מהון הוא נתקע בשיעור נמוך יחסית.

המסקנה המתבקשת: למסות את ההכנסה מהון בשיעור זהה למיסוי הכנסה מעבודה. אבל לא רק הכנסה. צוות חשיבה בריטי, שעסק בהיבטים הכלכליים של הזדקנות האוכלוסיה – גידול בתשלומי פנסיה והוצאות רפואיות - הגיע למסקנה שזה הזמן למס על הצבר הון שפעם קראו לו מס רכוש. המסים האחרים וקיצוצי תקציב אינם ראויים למשימה הזו.

 

 

 

 

שתפו: