השבוע נפתח מושב החורף של הכנסת והפינה האינטרנטית הזו באה הפעם לסייע לממשלה לממש את תכניותיה. הסיבה לכך היא שאם להודות על אמת, מצבה של הקואליציה לא מזהיר אף על פי שיש לה 68 תומכים מתוך 120.
קוץ בתחת, אור לגויים
ראש ממשלת בריטניה רמז השבוע כי צפוייה העלאה במיסים על נכסים והון. אם זה יקרה יהיו תושבי הממלכה חבים תודה בין השאר לגבריאל זוקמן.
זוקמן נבחר לשמש פרופסור על ידי בית הספר
לכלכלה של אוניברסיטת הרווארד שבמצ'וסטס
ארה"ב. אך נשיא האוניברסיטה הטיל וטו על מי שהוגדר בידי כלכלנים מהזרם השמרני
כ־"קוץ בתחת". והתחת המדובר הוא של בעלי הון ונכסים, בהם התורמים
הגדולים לאוניברסיטה היוקרתית.
ניאו־ליברליזם בסכנה?
רוברט קוטנר מאוניברסיטת ברנדייס בדעה שבחירת שלישיית הזוכים השנה בפרס האקדמיה השבדית לכלכלה (המכונה בטעות "פרס נובל") אפשר ומסמן תפנית בשיגרה הניאו־ליברלית שאופפת את מקבלי הפרס זה הרבה שנים. חתן הפרס, ג'יימס רובינסון, מדווח קוטנר, היה מצדיק בשעתו את מעמדה של אוניברסיטת שיקגו כגרעין הקשה של התפיסה בדבר חיסול מעורבות ממשלתית בכלכלה. והנה הוא פירסם ספר עם ביקורת נוקבת על תיפקוד הבנק המרכזי האמריקאי במשבר 2008 בטענה שבמקום לסייע לבנקים היה מקום לסייע ל....לוקחי משכנתאות ולהימנע מהאבטלה שנולדה בעת ההיא. ואם בארזים נפלה השלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.
איומים קיומיים
בסוף השבוע היו מי שטענו שהושג
הניצחון המוחלט עם הריגתו של מר יחיא סינואר. המקפידים טענו – מוחלט כפול אם
מוסיפים את מר איסמעיל הנייה, פי שלושה עם מר חסן נסראללה ופי ארבעה עם חיסולו של
מפקד כוח קרמבו של משמרות המהפכה של באיראן. וכמובן, לאחר ניצחון מוחלט, אין עוד
איום קיומי. המלעיזים טוענים שמחשבי החשבון הזה הם מתנגדיו של נתניהו (שחולצות
עטורות בדמותו ובתוארו כמלך, למעוניינים, נמכרות בשוק מחנה יהודה בירושלים).
אלא שיש שני איומים קיומיים שהגיע
העת לטפל בהם. בלי חיסולם אין ניצחון.
איפה הכסף
ג'יימס הקמן הוא בעיני מהכלכלנים היותר מעניינים שקראתי. הפרופסור מאוניברסיטת שיקגו גם נדיר בכך שהוא מתעסק בבני אדם ולא ביצירות דימיוניות שבהן משחקים כלכלנים מהזן המקובל. יוזמתו מלפני עשרות שנים לחקור את התועלת בהשקעה בילדים בני 2-6, במסגרת פרוייקט פרי הראתה, בתרגום שלי, כי כל שקל שמשקיעים בילדים בגיל הזה מניב תשואה פרטית וציבורית פי עשר מִשִקל שמושקע בהשכלה גבוהה. הקמן עוקב אחרי הילדים האלה יותר מחמישים שנה. בהשוואה לילדים שלא זכו להיות בפרוייקט נמצאה הכנסה גבוהה יותר לא רק להם אלא גם לילדיהם, פשיעה נמוכה בהרבה ותועלות נוספות.
"חלחולת תקומה"
אתמול חגגנו (או שלא) שנה למלחמה. הגנרל בדימוס יצחק בריק בדעה שהצבא של ישראל הוא לא מה שחשבנו. נכון, הוא יודע לעשות טריק פה, טריק שם ולפוצץ בכל מקום. אבל גם הם יודעים. החיזבאללה שכל ראשיו נקטלו שיגר אמש טילים לטבריה, כרמיאל, דיר אל אסד וחיפה. החמאס שיגר רקטות לגוש דן מעזה. מה שמלמד שניצחון "מוחלט" מהסוג שהבטיח ראש ממשלתנו, הקופירייטר שגם המציא את "מלחמת התקומה", טרם הושג. ויש הטוענים שלא יושג כי מר נתניהו ושותפיו לא מעוניינים. המצב הזה מכונה תיקו.
הציון המכשיל
"קיימים פערים משמעותיים בתוצאות החינוכיות של תלמידים הן בין מדינות, והן בין מחוזות. ...מאחר שהאיכות של המורים היא גורם מרכזי בהתפתחות ההון האנושי של התלמידים מספר מדינות הטמיעו מערכות לבחור מורים חדשים בהתבסס על מערך מידע הכולל לרוב ציוני מבחנים בכישורי הוראה.
ההצלחה
של מערכות גיוס המורים תלויה בשאלה אם המידע שבו משתמשים לסינון המועמדים מנבא
בצורה מדויקת את איכות המורים. עם זאת רבות מהתכונות הניתנות להבחנה של מי
שמתכוננים להיות מורים אינן מצליחות לנבא את היעילות שלהם בהוראת תלמידים. לכן,
בתי ספר עשויים להתקשות לקבוע קריטריוני בחירה שיבדילו את הפוטנציאל של מועמדים
להוראה, לשפר את איכות המורים ולבסוף לשפר את תוצאות הלמידה של התלמידים. מערכות
גיוס שמעניקות משקל רב לאינדיקטורים ספציפיים – כגון דרישות רישוי, השגת השכלה או
ביצועים במבחנים סטנדרטיים – עלולות להיות לא פרודוקטיביות, ובעלות השפעה שלילית
על התלמידים".
כך נפתח
מחקר שהתפרסם לאחרונה ובדק רפורמה שנעשתה בקולומביה שבה הועלה שכר המורים ומורים
עברו מבחנים כדי להתקבל למקצוע. המורים החדשים היו בעלי ציונים טובים, היו משכילים
יותר, צעירים יותר וכאמור הצליחו יותר במבחני ההוראה.
יפה?
מבחני תלמידים
נחזור
מעט לאחור. איך יודעים מי הוא המורה הטוב במבחן התוצאה החינוכית? התשובה המקובלת
היא שהמורה הטוב נבחן, אובייקטיבית, לפי הישגי תלמידיו במבחנים כמו פיס"ה
בבתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים, במבחני בגרות בתיכון כאשר השיא הוא המבחן
הפסיכומטרי לכניסה למוסד להשכלה גבוהה.
בשיטה
הזו מודדים את הציון הממוצע שמקבלים תלמידים במבחנים. בפלורידה שבארה"ב
האמינו באמונה שלמה שזה המבחן האובייקטיבי הנכון והודיעו למורים שהם יקבלו בונוס
כספי על פי הצלחת תלמידיהם במבחנים. מה עשו מורים רבים? ביקשו מתלמידיהם הפחות
מוצלחים לא להופיע למבחנים הקובעים או לבחור במבחן קובע ברמה נמוכה יותר (מתמטיקה
3 יחידות במקום 5). וכך ללא כל השקעה "חינוכית", הציון הממוצע עלה ועימו
הבונוס המיוחל.
והתלמידים?
אצלם לא השתנה דבר.
אורי
גניזי, חוקר בכלכלה התנהגותית, לקח קבוצה של תלמידים בטקסס – מהמדינות הכושלות
במבחני פיס"ה – וערך מבחן דומה בשינוי קל: תלמיד שישפר ציונים יקבל בונוס
כספי. התוצאה: הציון השתפר. התלמיד הוא אותו תלמיד - רק עשיר יותר.
מבחני מורים
מבחנים
הם השיטה המקובלת לביצוע סלקציה. יש משרה פנוייה? מפרסמים מודעה ומי שמעוניין עובר
מבחן. כאשר הציון גבוה יותר – הסיכוי להתקבל משתפר פלאים.
עכשיו נתאר
לעצמנו מצב שבו גם מורים נבחרים לפי ציונים במבחנים להוראה. והם גם מתוגמלים בהתאם
לציוני תלמידיהם במבחנים בתי ספר.
מה
התוצאה?
זה בדיוק מה שעשו בניסוי בקולומביה. והתברר
שהתוצאה – באמצעות ציוני התלמידים – של השקעה בציוני המורים היתה טעות. "אנו
מוצאים שהכנסת שיטת העסקת המורים הקטינה את סך הכל ביצועים של תלמידי בתי ספר
ציבוריים במבחני יציאה מתיכון ובמכללה ...ב־15 השנים שלאחר הרפורמה, ממוצע
התלמידים הציונים ירדו ב-8.2 אחוזים."
מה
שאולי מלמד ש"זיונים (סליחה, ציונים) זה לא הכל" כמאמרו של דן בן אמוץ.
ציון טוב במבחן מעיד בעיקר על יכולת להצליח במבחן אך לא על יכולת כללית.
ניסיון אישי
חמש
שנים אני לומד גרמנית באפליקציה דואולינגו. כאן יש מבחן יומי כאשר חמש תשובות לא
נכונות נפסק ציון נכשל. בשנה הראשונה נכשלתי כמעט מדי יום. היום אני נכשל אחת למאה
ימים. אני עדיין לא יודע לחבר משפט אחד בגרמנית. אבל יודע איך להצליח במבחן מבלי
לדעת את השפה.
שלום יוסף (ג'ו)
אני מבקש לברך אותך בשם כל הפוליטיקאים הישראליים מהזרם הציוני ובשם לפחות 80% מתושבי ישראל, על הצטרפותך למקהלה ששרה בהתלהבות את הוצאתו להורג של חסאן נסראללה. ממליץ לך להציע לסגניתך, קמלה, שלא תשתמש בשירותיו של היועץ שלך לענייני המזרח התיכון. הוא הטעה אותך, ואתה זה שישלם את המחיר, כפי שיוסבר להלן.
