"קיימים פערים משמעותיים בתוצאות החינוכיות של תלמידים הן בין מדינות, והן בין מחוזות. ...מאחר שהאיכות של המורים היא גורם מרכזי בהתפתחות ההון האנושי של התלמידים מספר מדינות הטמיעו מערכות לבחור מורים חדשים בהתבסס על מערך מידע הכולל לרוב ציוני מבחנים בכישורי הוראה.
ההצלחה
של מערכות גיוס המורים תלויה בשאלה אם המידע שבו משתמשים לסינון המועמדים מנבא
בצורה מדויקת את איכות המורים. עם זאת רבות מהתכונות הניתנות להבחנה של מי
שמתכוננים להיות מורים אינן מצליחות לנבא את היעילות שלהם בהוראת תלמידים. לכן,
בתי ספר עשויים להתקשות לקבוע קריטריוני בחירה שיבדילו את הפוטנציאל של מועמדים
להוראה, לשפר את איכות המורים ולבסוף לשפר את תוצאות הלמידה של התלמידים. מערכות
גיוס שמעניקות משקל רב לאינדיקטורים ספציפיים – כגון דרישות רישוי, השגת השכלה או
ביצועים במבחנים סטנדרטיים – עלולות להיות לא פרודוקטיביות, ובעלות השפעה שלילית
על התלמידים".
כך נפתח
מחקר שהתפרסם לאחרונה ובדק רפורמה שנעשתה בקולומביה שבה הועלה שכר המורים ומורים
עברו מבחנים כדי להתקבל למקצוע. המורים החדשים היו בעלי ציונים טובים, היו משכילים
יותר, צעירים יותר וכאמור הצליחו יותר במבחני ההוראה.
יפה?
מבחני תלמידים
נחזור
מעט לאחור. איך יודעים מי הוא המורה הטוב במבחן התוצאה החינוכית? התשובה המקובלת
היא שהמורה הטוב נבחן, אובייקטיבית, לפי הישגי תלמידיו במבחנים כמו פיס"ה
בבתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים, במבחני בגרות בתיכון כאשר השיא הוא המבחן
הפסיכומטרי לכניסה למוסד להשכלה גבוהה.
בשיטה
הזו מודדים את הציון הממוצע שמקבלים תלמידים במבחנים. בפלורידה שבארה"ב
האמינו באמונה שלמה שזה המבחן האובייקטיבי הנכון והודיעו למורים שהם יקבלו בונוס
כספי על פי הצלחת תלמידיהם במבחנים. מה עשו מורים רבים? ביקשו מתלמידיהם הפחות
מוצלחים לא להופיע למבחנים הקובעים או לבחור במבחן קובע ברמה נמוכה יותר (מתמטיקה
3 יחידות במקום 5). וכך ללא כל השקעה "חינוכית", הציון הממוצע עלה ועימו
הבונוס המיוחל.
והתלמידים?
אצלם לא השתנה דבר.
אורי
גניזי, חוקר בכלכלה התנהגותית, לקח קבוצה של תלמידים בטקסס – מהמדינות הכושלות
במבחני פיס"ה – וערך מבחן דומה בשינוי קל: תלמיד שישפר ציונים יקבל בונוס
כספי. התוצאה: הציון השתפר. התלמיד הוא אותו תלמיד - רק עשיר יותר.
מבחני מורים
מבחנים
הם השיטה המקובלת לביצוע סלקציה. יש משרה פנוייה? מפרסמים מודעה ומי שמעוניין עובר
מבחן. כאשר הציון גבוה יותר – הסיכוי להתקבל משתפר פלאים.
עכשיו נתאר
לעצמנו מצב שבו גם מורים נבחרים לפי ציונים במבחנים להוראה. והם גם מתוגמלים בהתאם
לציוני תלמידיהם במבחנים בתי ספר.
מה
התוצאה?
זה בדיוק מה שעשו בניסוי בקולומביה. והתברר
שהתוצאה – באמצעות ציוני התלמידים – של השקעה בציוני המורים היתה טעות. "אנו
מוצאים שהכנסת שיטת העסקת המורים הקטינה את סך הכל ביצועים של תלמידי בתי ספר
ציבוריים במבחני יציאה מתיכון ובמכללה ...ב־15 השנים שלאחר הרפורמה, ממוצע
התלמידים הציונים ירדו ב-8.2 אחוזים."
מה
שאולי מלמד ש"זיונים (סליחה, ציונים) זה לא הכל" כמאמרו של דן בן אמוץ.
ציון טוב במבחן מעיד בעיקר על יכולת להצליח במבחן אך לא על יכולת כללית.
ניסיון אישי
חמש
שנים אני לומד גרמנית באפליקציה דואולינגו. כאן יש מבחן יומי כאשר חמש תשובות לא
נכונות נפסק ציון נכשל. בשנה הראשונה נכשלתי כמעט מדי יום. היום אני נכשל אחת למאה
ימים. אני עדיין לא יודע לחבר משפט אחד בגרמנית. אבל יודע איך להצליח במבחן מבלי
לדעת את השפה.