גדעון עשת

  ב־6 בנובמבר 1956, יום לאחר סיום מבצע "קדש", הכריז ראש הממשלה דוד בן גוריון על הקמת "מלכות ישראל השלישית". ב־7 בנובמבר הוא   הודיע על "מעמד סיני שהתחדש בימים אלה".   ב-15 בנובמבר 1956 החלה הנסיגה מסיני, ללא הסכם שלום,   בהוראה חד משמעית של נשיא ארה"ב, דווייט איזנהאואר.

  אדם מתגורר בדירה בקומת קרקע וסביבה גינה. פרחים, שיחים ועצים. עם הזמן גדלה הצמחיה וחרגה מעבר לגבול הגינה אל הרחוב. האיש נדרש לגזום את הענפים החורגים ולא – כך הוסבר לו – העיריה תעשה זאת במקומו, במחיר עתק, שהוא למעשה קנס.

  השבוע נפתח עם שתי הודעות: האחת, של נשיא ארה"ב ובה אולטימטום של 48 שעות לאיראן שהוארך בחמישה ימים. השנייה, של מביני הכלכלה ולפיה העולם נכנס למשבר, שהתחיל עם עליה של כ־20% במחיר הנפט הגולמי ושל כ־30% במחיר הבנזין בארה"ב. לצדן היתה גם עלייה של כמעט אחוז בתשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב ומדינות רבות אחרות מאז תחילת המלחמה – שווה ערך להתייקרות של 25%. כלומר הממשלות יצטרכו לשלם ריבית יותר גבוהה, ובהרבה, כדי לגייס כסף לצרכיהן. לצורך הדיון אשים בצד את מעללי המלחמה האחרים ואסביר מדוע, אם אכן יהיה משבר – זה יהיה טוב לאנושות.

  רגע אחרי שראש הממשלה הודיע שלאיראן אין יותר טילים ורגע לפני הכניסה הקרקעית לאיראן, כהבטחת ראש הממשלה, במבצע שייקרא "נקמת מרדכי"...   ציונים רגרסיביים נניח שאת או אתה ממונים על יחסי אנוש והבוסית מבקשת מכם למצוא עובד למחלקת השיווק. אתם מפרסמים מכרז לתפקיד, כמקובל.   מגיעים 20 מועמדים, ואתם מתחילים בהליכי המיון. לבסוף נשארים שניים שנראים שווים ברמתם לפי כל קנה מידה שהצבתם. ההבדל היחידי הוא   שאחד מהם סיים תואר ראשון בציון 85 והאחר – בציון "עבר". במי מהשניים הייתם בוחרים? הניחוש המתבקש הוא שייבחר זה שקיבל 85 כי ציון "עבר" נתפס כנמוך ממנו. אלא אם כן אתם ערים לאינפלציה. האינפלציה מוכרת לנו מחיי היומיום. ברור ש-100 שקל של היום שווים – במונחי סל מוצרים אחיד – חצי ממה שהיו שווים לפני 30 שנה, מאז היתה האינפלציה של100%. מה הקשר לציונים? חוקרים בתחום החינוך מכירים את התופעה. הציון הממוצע של מסיימי תיכון בארה"ב בשנים 1985-2020 עלה ב־19% ושל תלמידי קולג' –   ב14%. יש חוקרים הטוענים שזה משקף שיפור אמיתי ברמת ההוראה. אחרים סבורים שזה ביטוי לאינפ...

  רב סרן שאול גבעולי מאוגדה 778 של חיל האפסנאות זכה אשתקד בקידום המהיר ביותר בצה"ל – הוא הועלה בדרגה   כעבור חצי שנה בלבד. גבעולי פיתח אלוגריתם שחישב את מספר טילי היירוט הנדרשים כפונקציה של מספר הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן במלחמה הראשונה. כמפקד פלגת האפסנאות של טילי יירוט באוגדה המסופחת לחיל האוויר מצא גבעולי כמה טילי יירוט רצוי שיהיו בידי אוגדה. על כך הוא זכה בפרס ביטחון ישראל.

  בכותרת מצוטטת הסיסמה שהנפיקה הממשלה לפני שנה וחצי בהתייחס ל"רפורמה". מה שמלמד שאין כמו סיסמה להסתיר שקרים. כי באירופה מותר למשל לאזרח דנמרק להינשא לאזרחית פולין אבל בישראל אזרחית המדינה אינה יכולה להינשא לאזרח פולני. בצרפת מותר לכל אזרח להינשא לכל אזרחית, אך בישראל – לא. בכל המדינות באירופה שיש להן צלב בדגל – אין להן כפייה דתית. כאן הדת היהודית מכתיבה מה מותר ומה אסור – תחבורה ציבורית בחגי יהודים, למשל.

  כמה עולה המלחמה, תהה הפרשן הכלכלי. נבר במרשם הכספים ומצא את הנתון 20 מיליארד שקל לשבוע, שמשמעותם 30 מיליארד עד היום. ומנוף הכסף עוד עובד. הרמטכ"ל הודיע שהמלחמה תיקח עוד זמן רב". מה שמוביל למסקנה שאנחנו בדרך לפשיטת רגל שתקרה במהלך השנה עת ננצל את כל 600 מיליארד הדולר של ההכנסה הלאומית השנתית.

"אסון" היא המילה שבה השתמשו רוב כלי התקשורת אגב מותם של תשעה בני אדם מהתפוצצות טיל בבית שמש בשבת שעברה. המהדרין באסונות כינו את האירוע "אסון לאומי". והמהדרין שבמהדרין השתמשו במילה רצח, כדי שנרגיש עד כמה זה חמור ועד כמה ממשלת ישראל אינה אחראית לתוצאה. מה היינו עושים אם המספר היה 100?

  בדיווחים על המלחמה הנוכחית ובפרשנויות לההתעלמו לחלוטין משני נושאים שהמאמר הזה מבקש להאיר. הראשון הוא עמדתה של ממשלת איראן ולפיה היא רק מגיבה לתוקפנות של ארה"ב וישראל. מעניין שאינה מעלה נימוק יותר מוצלח: שטיליה מכוונים לנכסים בבעלות איראנית ולכן מותר לה להחליט – למשל משיקולים כלכליים ותכנוניים – להרוס את הקיים כדי לבנות משהו אחר. "נכסים בבעלות איראנית" בישראל?! ובכן, מעשה שהיה כך היה. הפרוייקט הקנדי לפני שהדיקטטורה האיסלמית תפסה את השלטון באיראן שלט   שם דיקטטור מלוכני, בן למשפחת פהלווי שהמליכה את עצמה ב־1925. עם הדיקטטור הזה היו לישראל יחסים מצוינים, למרות ששתי המדינות לא נהגו להתנשק בפומבי. כך נולד פרויקט משותף של יצוא נפט מאיראן, הובלתו במיכליות לנמל אילת, הזרמתו בצינור לאשקלון ומשם   למכליות שהובילו את הנפט לנמלי הים התיכון. ביזנס מוצלח בהתחשב במגבלות שהיו אז על העברת מכליות גדולות בתעלת סואץ. כדי להסוות את העניין הקימו שתי הממשלות תאגידים בקנדה. שני התאגידים הקימו מצדם חברה קנדית משותפת שהפעילה את הפרויקט – קו צינור אילת־אשקלון (קצא"א). כשהחלה להתערע...