מחקרים בארה"ב קבעו שהעלאת השכר העלתה את השקעת המעסיקים בעובדים ובטכנולוגיה, ועודדה צעירים ללמוד • ואצלנו? חלק מהתועלות נמנעו בגלל מדיניות ממשלתית
בנק ישראל ומשרד האוצר מודאגים ממה שעלול לקרות בשוק העבודה. כפי שדווח כאן לא מכבר, בשני המוסדות רואים סכנה בקצב, המהיר יחסית, של ירידת שיעור האבטלה. המשך המגמה עלול להביא ללחצים לשכר גבוה יותר ולסכנה לפריצה אינפלציונית.
לפיכך הצעתי לפני כמה שבועות תרופה לנזק האיום שאבטלה נמוכה עלולה להביא. איך נעצור את התעסוקה הגדלה והולכת ואת האינפלציה שהיא תביא? התרופה שהוצעה היא העלאת שכר המינימום. רבני בנק ישראל והאוצר מאמינים, באמונה שלמה, כי העלאת שכר המינימום יוצרת אבטלה. מכאן שאם השכר אכן יועלה, האבטלה תעלה, ותימנע הסכנה האינפלציונית מכיוון שוק העבודה.
התיזה הכלכלית המופלאה שהוצגה כאן לא החזיקה הרבה זמן מעמד. בימים אלה התפרסם מחקר* של פרופ' ריצ'רד סאטץ' מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, "ההשלכות הבלתי צפויות של העלאת שכר המינימום," המלמד כי להעלאת שכר מינימום יש השפעות מאוד מעניינות.
פקידי האוצר ובנק ישראל לא המציאו את הטענה ששכר מינימום הוא דבר רע. ב1973- הסביר מילטון פרידמן, מטובי הכלכלנים של המאה הקודמת והסמן הימני של המקצוע, כי "חוק שכר מינימום גורם ליזם שמעסיק אדם עם כישורים מוגבלים להיות עבריין." ובמילים אחרות: השכר המינימלי יוצר אבטלה, במיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה. פרידמן ודומיו לא תמיד הצליחו לשכנע את הפוליטיקאים באמיתות הטענה. מדי פעם שכר המינימום הועלה, מה שאיפשר לבדוק את התחזית הנוראה באופן מעשי. בדיקות מעשיות הראו, לרוב, כי העלאת שכר המינימום לא הזיזה דבר, כלומר לא הגדילה אבטלה. אלא שבהכללה הזו היה חריג: בני .20-15 מחקרים הראו שהעלאת שכר מינימום מגדילה אבטלה אצל הצעירים האלה, אבל היה ויכוח על הממדים. המחקר הגדול ביותר הראה כי העלאה של 10% בשכר מינימום מביאה לעלייה של 1% בשיעור האבטלה של צעירים. זה אמנם נזק, אבל רחוק מלהיות דרמטי.
מה קורה כאשר המחוקק מעלה את שכר המינימום? אם נאמין לכלכלנים מהזרם הימני, כאלה שהאוצר ובנק ישראל ממלאים בהם שורותיהם, המעסיקים הפוטנציאליים יפטרו עובדים קיימים וגם לא ישכרו עובדים חדשים. מה שמעלה את השאלה: מי יעבוד אצל המעסיקים האלה? דיוויד קארד ואלן קרוגר, הם שני כלכלנים אמריקאים שהתמחו בנושא. באמצע שנות ה90- של המאה הקודמת הם זכו לפרסום רב באמצעות מחקר שבדק מה שקרה לעובדים ברשת מקדונלד'ס כתוצאה מהעלאת שכר המינימום. השניים מצאו, במהופך מהציפיות, שהתעסוקה אף גדלה.
ההסבר של השניים היה שהמעסיק השקיע הרבה יותר בהשבחת איכות העבודה של עובדיו. עם שכר נמוך נוח היה למעסיק לא להשקיע בעובדים ובפריון העבודה שלהם. עובד שלא היה יעיל דיו פוטר, והוחלף. משעלה השכר, החלפת עובדים נעשתה יקרה. ההוצאה על הכשרת עובדים נשארה בעינה ולמעסיק נוצרה דילמה: לפטר או לשפר. מקדונלד'ס בחרה לשפר כדי שפריון העבודה המוגדל יכסה על הגדלת עלות העבודה.
במקומות אחרים, כך המחקר הנוכחי, מעסיקים השקיעו במיכון ובשינויים טכנולוגיים בהליכי הייצור כדי למצוא תחליף לעובדים זולים שעתה לא היו קיימים. המשמעות היא שהעלאת שכר המינימום מעודדת מעסיקים להשקיע יותר בטכנולוגיה, בהון ובניהול – ובכך לייעל יותר את הייצור.
החידוש המרכזי של המחקר הוא בהסתכלות מה קרה לאותם צעירים, בני ,20-15 על רקע העלאת שכר המינימום. מה עשה תלמיד תיכון בן 15 שקרא בעיתון כי סיכוייו למצוא תעסוקה ירדו פלאים כתוצאה מהעלאת שכר המינימום?
התשובה של סאטץ' מפתיעה. הצעירים שהתכוננו לפרוש מלימודים למען עבודה החליטו להשקיע בלימודים. הם נשארו בבתי הספר במטרה להשביח את עצמם. שוק העבודה מתגמל עובדים גם על פי השכלתם . זה נכון בארה"ב ונכון גם בישראל. שכרו של מי שסיים 8 שנות לימוד נמוך משמעותית משכרו של בוגר תיכון. בישראל ב,2008- שכר ממוצע של מי שלמד 8 שנים היה 27 שקל לשעה. של בוגר תיכון 34 – שקל לשקל. לפיכך בוגרי העממי בחרו להמשיך וללמוד כדי להגדיל את הסיכוי שלהם בעתיד לקבל שכר יותר גבוה. הנה על כן עוד תוצאה של העלאת שכר המינימום: עובדים נוטים להשקיע יותר בהגדלת היכולת שלהם, בשיפור הכישורים שלהם, כדי שיוכלו למצוא תעסוקה בשכר שהועלה זה עתה.
בישראל חלק מהתועלות הללו נמנעו בגלל מדיניות ממשלתית. העיתונאי ראול טייטלבאום היה, למיטב ידיעתי, הראשון שאיבחן את התופעה. הכניסה המאסיבית של עובדים פלסטינים לענף הבנייה, אחרי מלחמת ,1967 הביאה קבלנים שלא להשקיע בטכנולוגיה חדשה. וכך, במשך שנים הרבה, ענף הבנייה נשאר בפיגור טכנולוגי שהיה כדאי על רקע השכר הנמוך של העובדים מפלסטין, שמשנת 1995 הוחלפו בעובדים ממדינות אחרות ששכרם היה נמוך עוד יותר. הישראלי המצוי, במיוחד עם השכלה לא מרובה, ברח מענף הבנייה (והחקלאות) לענפים שבהם לא הייתה תחרות של עובדים לא ישראלים.
כל זה מלמד שהטענה שהעלאת השכר היא שלילית ופוגעת כלכלית – נטולת בסיס. נותרת בעינה השאלה לאיזה גובה של שכר מינימום ראוי לשאוף. על זה השיב פרנקלין רוזוולט, מי שהיה נשיא ארה"ב, "לשכר שיאפשר לא רק להתקיים בצריכה מינימלית, אלא לספק רמת חיים מכובדת למקובל באותו הזמן.
."*Richard Sutch: The Unexpected Long
Anrun Impact of the Minimum Wage: An
CascadeEducational Cascade
.NBER WP 16355 September 2010
