מי יותר עשיר

 הנה קושיה שרק עתה נמצא פתרונה: מי יותר עשיר? האם זה שיש לו יותר כסף או זה שיש לו פחות כסף?  מי שיש לו יותר נכסים או מי שיש לו פחות נכסים? על פי מחקר משותף לחוקרים מנורווגיה ומארה"ב, עד לא מכבר התשובה לא היתה ברורה. עתה היא נמצאה והיא בכלל לא טריוויאלית כפי שעשויים לחשוב מביני דבר.

שתפו:

בקירבת האפס, מלמטה

 בבריטניה יש חוק המאפשר הסכמי "אפס שעות עבודה".  בהסכם כזה המעסיק לא מחוייב להעסיק עובד במספר קבוע של שעות והעובד מסכים לשיטה שבה הוא חי בחוסר וודאות. המעסיק מחוייב לשלם שכר מינימום, חופשה שנתית וחופשת לידה באופן יחסי לשעות העבודה שהעובד נדרש לעבוד.

לפי מה שלמדתי בחודש האחרון מצבו של העובד האנגלי בהסכם "אפס שעות עבודה" טוב מזה של עמיתו בישראל. כאן מתפתחים יחסי עבודה בין עובד ומעסיק שבהם העובד הוא...."עצמאי".

שתפו:

כיבוש - הסקר

 ביום שישי הקרוב יפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעתו האם ישראל כובשת את פלסטין ואם הכיבוש הזה הוא חוקי. חוות הדעת היא לבקשת האו"ם, כמובן בהתנגדות ישראל.

שתפו:

הפתרון למשבר

 

הנה מבחר כותרות שמצאתי ב"דה מרקר", המוסף הכלכלי של "הארץ":

 * פריון העבודה בארה"ב ברצף הנפילות החד מאז 1947

 * הכלי שנועד לצמצם פערים ולהעלות את פריון העבודה יפורק לגורמים

 * פריון העבודה בישראל נמוך ב-24% לעומת הOECD

זו התשובה הכלכלנית לשאלה מדוע מצבה הכלכלי של ישראל כל כך גרוע: פריון עבודה נמוך. זאת על אף שפיריון הילודה בישראל גבוה בהשוואה למדינות דומות ברמה הכלכלית ועל אף שבישראל גיל העובדים הממוצע צעיר יותר מאשר אירופה הזקנה.

שתפו:

עלה ירוק, ימינה

 על פי סקרי דעת קהל שעורכים כמה כלי תקשורת, אם היו נערכות עתה בחירות, הקואליציה הנוכחית היתה מחליפה מקומות עם האופוזיציה הנוכחית. לתומך של הימין זו לא נראית תוצאה מפחידה כי, בכל זאת, אין הבדל במדיניות בין גדעון סער, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ובני גנץ לבין בנימין נתניהו, יריב לוין ובן גביר. הימין, על כן ימשיך לשלוט, ותודה לבורא עולם.

שתפו:

ככה לא בונים מכרז (2)

 OPC הוא תאגיד הפועל בתחום האנרגיה ולאחרונה זכה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לחכירת קרקע לצורך הקמת מתקן לייצור חשמל סולארי תמורת 890 מיליון שקל. ברכות לגירעון בתקציב המדינה שזכה לזריקת עידוד תמורת טמטום.

שתפו:

בזכות הבורות

 "יסודות - למדיניות ציבורית ולציונות מעשית הוא מכון לעיצוב מדיניות, העוסק באתגריה של מדינת ישראל בתחומי הכלכלה והחברה.... פעילות יסודות נטועה בציונות המעשית - ההתיישבות החקלאית".

לאחרונה פירסם המכון הנ"ל מסמך שכותרתו "חזרתה של המדיניות שאין לומר את שמה", וסיומו המעשי הוא "אנו מציעים שלושה ענפים שלהם פוטנציאל להפוך למנועי צמיחה מכלילה בעזרת מדיניות תעשייתית אסטרטגית: טכנולוגיות מזון אלטרנטיבי (פוד-טק), בריאות דיגיטלית ואנרגיה מתחדשת. "

שתפו: