ביבי 2.0

 ביום ראשון  פורסם ב"הארץ" מאמר שכתב ראש האופוזיציה יאיר לפיד בכותרת "מה הייתי עושה אחרת". יש לי מנהג מגונה: לפני שאני מתחיל לקרוא מאמר, אני קורא את הפיסקה האחרונה. שם טמון ה־punch line – הנוק אאוט, בשפת האיגרוף, שבו היריב (נתניהו) חוטף אותה ומשתטח על הארץ, ויריבו (לפיד) מניף יד לניצחון המוחץ.

שם, בסוף, מצוי הכלי המרכזי שבאמצעותו יבוצעו כל שבעת המהלכים שיביאו לפתרון הסכסוך. הכלי הזה הוא, איך לא, שיאיר לפיד יהיה ראש ממשלה. ובלשונו שלו: "להקים ממשלה אחרת...בלי קיצוניים...בלי שני קבינטים".

שתפו:

פרשת הלחם

 ביולי 1999 מונה ח"כ רן כהן לשר התעשיה והמסחר. אחרי פחות משנה עזב. עבור מי שעוד זוכר את הימים ההם הוא היה "שר הלחם". לא תעשיה, לא מסחר. רק לחם.

כהן ירש עם המינוי את מדיניות הפיקוח הממשלתי על כמה מוצרי יסוד. שר התעשיה והמסחר אינו אדון לעצמו. במוצרי חלב יש גם לשר החקלאות מילה, ובלחם הוא מולך במשותף עם שר האוצר. שניהם צריכים לחתום על הצווים הקובעים את מחיר הלחם.

שתפו:

החוליה החלשה

 בישראל היתה בשבוע שעבר קואליציה מקיר לקיר. ממילא הקירות פה עשויים קרטון ומרבית האופוזיציה תומכת בממשלה, בוודאי ככל שזה נוגע למלחמה בעזה, אבל ההצלחה הפנומנלית של הצבא בהדיפת מתקפת הטילים והמטוסים  מאירן הלהיבה ממש את כולם. סוף סוף הצבא כיפר במשהו על מחדלי ה־7 באוקטובר.

שתפו:

חול דיגיטלי

 "אני שמח לבשר... על הכוונה שלנו להוציא פרוייקט משמעותי. ...הפרויקט יבוצע בהשראת פרויקט ’Rosalind’ שהתבצע על ידי ה-BIS Innovation Hub. בפרויקט זה אנחנו נבנה סנדבוקס מבוסס שכבת APIs ונזמין אתכם - גופים פיננסיים, חברות פינטק, ולמעשה כל מי שירצה - לפתח use-cases מתקדמים וחדשניים שיסייעו לנו להבין כיצד נכון לעצב את מערכת השקל הדיגיטלי כך שתוכל לתמוך ב-use-cases כאלה."

אני מעריך כי המידע החשוב הזה לא התפרסם ברוב כלי התקשורת בגלל שהם נשלטים על ידי שמאלנים שמונעים מהציבור מידע חיובי כחלק ממאבקם נגד הממשלה.

שתפו:

כדורגל כמשל

 שליתי ממחשבו של פרופ' רפאל פלוטקין את מבחן הגמר בשיעור במבוא לכלכלה לתלמידי כלכלה, מנהל עסקים ופכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע מדינה).

"במדינת רוריטניה מתנהלות מלחמות בצפונה ובדרומה והשבוע התערבה מדינה זרה ושיגרה מאות כלי טיס ועשרות טילים נגד רוריטניה. ראש הממשלה הורה על גיוס מילואים נרחב בעיקר לזרוע ההגנה האווירית והגנת העורף. אמש התכנסה הממשלה והחליטה על יבוא חופשי של עובדים מחו"ל. נקבע כי העובדים הזרים יוכלו לעבוד 10 שנים ובסיומן ייאלצו לחזור למדינתם. כל חוקי העבודה יחולו על העובדים ולא יתאפשר, כנהוג היום, לנכות משכרם תשלומים לשכר דירה וביטוח רפואי. כמו כן ייאלצו מעסיקים לשלם מע"מ על היבוא בגובה השכר שישלמו.

האיגודים המקצועיים הודיעו כי ישקלו שביתה כללית אלא אם תקוצר תקופת העבודה לשנתיים. ארגון הגג של המעסיקים הודיע כי יעתור לבית המשפט כנגד המע"מ.

חוו דעתכם על ההשלכות של המדיניות החדשה."

שתפו:

אופס שכחנו

 אני יודע שזה לא מכובד להיטפל לחולי אמנזיה. אבל כאשר החולה אינו אדם אלא אירגון יש חשד שהשיכחה אינה מקרית אלא תירוץ להסתרת מידע. השבוע פירסם משרד האוצר פרק מדו"ח הכנסות המדינה ל – 2023. הפרק עוסק בהטבות המס ובשוויין הכספי. אבל מי שמחפש שם פירוט של כל הטבה ומחירה – יתאכזב. תחילה חשבתי שזאת עוד דוגמא לכך שהאוצר פשוט לא יודע מה קורה כאן ועכשיו. כמו למשל שהנתונים האחרונים על הכנסות משקי בית הם מ - 2018.

לפיכך פניתי לדו"ח קודם, משנת 2019. מתברר שאכן המשרד הממשלתי הזה סובל אמנזיה כרונית ולחילופין חשוד בהסתרת מידע.

שתפו:

פורום קשקשת

 פורום קהלת, כך טוענים יודעי מסדרונות השלטון, הוא בעל השפעה מכרעת על השלטון. ולא רק על הנוכחי אלא גם על ממשלת בנט־לפיד. ואם מסתכלים על מעשיהם בממשלה של הה' גנץ, אייזנקוט וגדעון סער (שפרש מהממשלה על רקע אידיאולוגי־מוסרי באשר למיקום ישבנו בוועדת שרים) נמצא שאם ייערכו עתה בחירות חדשות – המחשבה לא תשתנה. רק הישבנים.

שתפו:

חרבות פלסטלינה

 קרן המטבע הבינלאומית הוקמה בתום מלחמת העולם השנייה כלקח מהמשבר הכלכלי של שנות השלושים במאה הקודמת. המטרה היתה, ונשארה, למנוע משברים מתגלגלים ממדינה למדינה. כך או כך הקרן עושה מאז הקמתה, ומדי שנה, מבחני כושר למדינות. וכאשר במדינה מסויימת מתגלים סימני ריפיון – למשל חובות תופחים שספק אם יש כושר להשיבם – הקרן ממליצה על טיפול רפואי שעיקרו דיאטה. קיצוצים, ועוד קיצוצים, ועוד יותר קיצוצים. בתמצית: הקרן נשלטה על ידי האידיאולוגיה המכונה היום ניאו־ליברלית.

שתפו:

משל הכביש

 מה היא מטרת פעילותנו הכלכלית? התשובה לשאלה מוסכמת על כל מי שמתעניין בכלכלה לרבות אלה שחלוקים ביניהם על הדרך אליה, והיא רווחה לכולם.

ב־1951 פירסם קנת ארו ספר המתבסס על הדוקטורט שלו.  טמון בספר "משפט האי־אפשרות" שלימים זיכה את ארו בפרס נובל לכלכלה. בפשטנות, (ופרופ' ארו היה זורק אותי מהכיתה על מה שייכתב להלן) ארו הוכיח תיאורטית כי אי אפשר להגיע ליעד הרווחה לכולם על יד חיבור הרווחה של כל אחד מהתושבים.


רווחת הכביש 


איך זה יכול להיות? הנה תרגיל: ביישוב כלשהו יש כביש אחד צר חד סיטרי לשימושם של התושבים. שני תושבים בוחרים לנהוג במהירות 60 קמ"ש והשלישי בוחר במהירות 80 קמ"ש. כל עוד הם נוסעים בשעות שונות אפשר ושלושתם יהנו ממירב הרווחה. אולם אם יבחרו לנסוע באותה שעה – הנהג השלישי לא יהנה מרווחה. ובהכללה, אי אפשר לספק רווחה לפלוני אם היא תלויה ברווחה של אלמוני. 

וזה מה שקורה על כביש, ולא רק בו.


רווחת האדם הממוצע


כדי להתגבר על הקושי הזה המציאו הכלכלנים את האדם הממוצע. בכביש שלנו יש שני אנשים שקיבלו 100% רווחה ואחד שקיבל 70% בלבד ולכן הרווחה הממוצעת  היא 90%. המספר נראה טוב לעומת כביש אחר בו הממוצע הוא 65%. הממוצע, על כן, עוזר לטשטש את המציאות.

בהמשך, בסיוע מניפלוציות דומות, הוכיח "מדע" הכלכלה כי תחרות חופשית מניבה מירב רווחה לכולם. מאותו רגע כמעט פסק הדיון על כלכלת הרווחה כי יש גואל: התחרות החופשית.

השנה חוגגים בבריטניה מלאות 25 שנה לחקיקת חוק שכר מינימום. השבוע הועלה השכר והגיע ל־11.44 ליש"ט לשעה (= 52 שקל). בישראל שכר המינימום הוא 32 שקל לשעה. והנה הפלא: ההכנסה הלאומית לנפש בישראל גבוהה ב־10% מזו של בריטניה. מה שמחזיר אותנו לנושא שלשמו התכנסנו: היכן יש יותר רווחה? בבריטניה או בישראל?


מי נהנה מזיהום


במשחק המספרים דלעיל מדדנו רווחה בעזרת הכלי האהוב על הכלכלנים: כסף. נעשה, על כן, סטייה קלה. אחד הממצאים המוכרים מכל מקום בעולם הוא שככל שההכנסה גבוהה יותר – פליטת מזהמים גדולה יותר. כלומר, כל נפש ישראלית מזהמת את כל חבריה הישראליים יותר מזו של נפש בריטית. אבל, אבוי ואבוי, פליטת מזהמים אינה כלולה בהכנסה הלאומית. בדיוק כפי שהפקק בכביש ובזבוז הזמן וזיהום האוויר לא כלולים בהכנסה הלאומית (תמ"ג – בכלכלנית).

הנה עוד תרגיל קטן. נניח ששיעור העוני בבריטניה ובישראל זהה על אף פערי שכר המינימום. העניים בישראל סופגים יותר זיהום לגופם מאשר העניים בבריטניה. היכן, על כן, העוני מציק יותר? עכשיו, כדי להתקרב למציאות, נשקלל לתוך הזיהום את פערי ההכנסה לנפש בין שתי המדינות.

בריטניה היא לא מדינה נחשבת בתחום הרווחה. ישראל הרבה מתחתיה.


כולנו ביחד?


ארו הוכיח תיאורטית כי "כולם לא ביחד". סיסמאת הבלוף שהמציאה ממשלת ישראל בדרך לכתישת עזה לאבק דק לא תופסת גם בפוליטיקה, דבר המתבטא בוויכוח הנוכחי על מי לא מגוייס לצבא.

בכלכלה כמעט כל החלטה היא כמו הכביש הצר. מנקודת מבטו של הנהג השלישי (חובב 80 קמ"ש) רווחתו נפגעת משני הנהגים האחרים. זה מה שמסביר מדוע שכר המינימום הישראלי נמוך כל כך – יחסית ואבסלוטית גם יחד –לשכר הבריטי. כי אלה שמחליטים על השכר הם תושבי הצמרת שגם בטלסקופ לא מזהים שכר מינימום.

מה שלא מפריע לאנשי ימין לטעון כי בישראל מי ששולט זה השמאל....



 

שתפו: