קרן המטבע הבינלאומית הוקמה בתום מלחמת העולם השנייה כלקח מהמשבר הכלכלי של שנות השלושים במאה הקודמת. המטרה היתה, ונשארה, למנוע משברים מתגלגלים ממדינה למדינה. כך או כך הקרן עושה מאז הקמתה, ומדי שנה, מבחני כושר למדינות. וכאשר במדינה מסויימת מתגלים סימני ריפיון – למשל חובות תופחים שספק אם יש כושר להשיבם – הקרן ממליצה על טיפול רפואי שעיקרו דיאטה. קיצוצים, ועוד קיצוצים, ועוד יותר קיצוצים. בתמצית: הקרן נשלטה על ידי האידיאולוגיה המכונה היום ניאו־ליברלית.
בשנה האחרונה יש תפנית מעניינת. לא כל כך
בתחום העצות אלא יותר בפתיחות לדעות שונות מהמקובל ולאחרונה פירסמה הקרן שורה של
מאמרים של כופרים בעיקר.
השבוע קראתי מאמר שתקף את שורש הטעויות של
"מדע הכלכלה": המתמטיקה. במטרה להגיע למסקנות חד משמעיות בנו הכלכלנים
מודל. מודל הוא יצור מופשט שאמור לשקף את המציאות. המודלים הם מופשטים בשני מובני
המילה: abstract,
כלומר, לא מוחשיים, וגם simplified, כלומר
ללא כל ריבוי התכונות וההבדלים שיש לשחקנים הכלכליים ולכלי המשחק שלהם במציאות. בפועל,
כדי שהמודל ייתן תשובה חד משמעית, נזקקים למתמטיקה שמביאה לריחוק עוד יותר גדול
מהמציאות.
תורת המשחקים שלנו
אחרי ההרצאה המלומדת ההיא על חטאי המודל
הכלכלי נתקלתי במאמר שבכותרתו היטלר, פוטין והחמאס. מחברי המאמר –
כלכלנים־מתמטיקאים מהזן של תורת המשחקים - בנו מודל שיענה על השאלה איך מגיבות
מדינות לאלימות שמופעלת עליהן.
הדוגמאות לאלימות שאותן מנסים החוקרים להבין
הן גרמניה בשלטון הנאצים, פוטין הרוסי ותקיפת אוקראינה, והדובדבן על הקצפת הוא ניסיונם
להבין מה קרה ב־7 לאוקטובר 2023 (החוקרים לא הפנימו את הוראת ראש הממשלה שיש לומר
כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד).
מטרת המחקר היא לנסות ולתת תשובה לשאלה
הבאה: מתי על המותקף להבליג ומתי עליו להשיב באלימות.
האם יש היסטוריה של הבלגה לאלימות? תורכיה
כבשה לפני כ־50 שנה כשליש מקפריסין, שבו רוב התושבים ממוצא תורכי. יוון לא הגיבה
באלימות שכנגד. רוסיה כבשה לפני עשר שנים את חצי האי קרים. אוקראינה לא הגיבה
באלימות שכנגד. רוסיה לא הגיבה באלימות שכנגד כאשר כוחות בחסות פקיסטן כבשו נתחים
מאפגניסטן שנשלטה אז על ידי ממשלה פרו-רוסית.
אחד הממצאים המעניינים של המודל הוא שראש
ממשלה בריטניה, נוויל צ'מברליין, "צדק" כאשר לא הגיב באלימות כאשר
גרמניה פלשה לחבל הסודטים בצ'כיה וזאת כדי לייצר די כוח לקראת עימות כולל עם
גרמניה, מה שקרה לאחר הפלישה לפולין.
ובישראל נ' חמאס?
ככל הנראה ראש הממשלה וחבורתו לא התייעצו עם
דייויד לוין ולי אוהנין בטרם החליטו על תגובה. וזה מעניין, בהתחשב בכך שנתניהו הוא
בנו של היסטוריון שאמור לדעת שיש לקחים מהעבר. נראה שאיש במערכת הפוליטית לא הציע
להבליג על אף שהחמאס החזיק במאות חטופים/שבויים ועקרונית יש נימוק הומניטרי להבליג,
לעשות עיסקה לחילופי שבויים, ואחר כך לנקום.
אבל המודל מראה שישראל שגתה בכך שלא העריכה
נכונה את....התגובה האמריקנית והאירופית. בבריטניה 600 משפטנים ביניהם שופטים
בדימוס של בית המשפט העליון כתבו לממשלתם לעצור אספקת נשק לישראל כי המשך האספקה
מפר את החוק הבינלאומי, שכן ישראל חשודה בג'נוסייד. בארה"ב יש תפנית דרמטית
נגד ישראל בסקרי דעת קהל. ההערכה המוטעית מתגברת בהתחשב בכך שארה"ב מממנת 10%
מתקציב הצבא ונותנת במשך שנים גיבוי פוליטי – וטו באו"ם – לישראל. אם אכן
ישראל נמנעת עתה משיגור הצבא לרפיח בגלל ההתנגדות האמריקנית, עולה מכאן שהסיכוי
לנצחון מוחלט – במובן שממשלת נתניהו מדברת
עליו – אפסי.
נתניהו = פוטין
במובן הזה ישראל דומה לרוסיה. צבאו של פוטין,
שראה שנאט"ו הבליגה על כיבוש קרים, פלש לפני שנתיים למזרח אוקראינה וחטף
מדינית וצבאית. ניצחון שם לא נראה בינתיים באופק.
חרבות ברזל, אם הבנתי נכון את המודל, יהיו לחרבות
פלסטלינה.
ויש אופציה, כמו בכלכלה, שאין קשר בין המודל
והמציאות.
