למה אנחנו צריכים שכר מינימום

השבוע מבקר בישראל פרופ' אלן קרוגר, מומחה עולמי לשוק העבודה.  למה חשוב שיהיה שכר מינימום, איך קובעים את גובה השכר הזה, למה לא לקבוע גם שכר מקסימום ומה ההבדל בין עובדים למלפפונים

 צמד כלכלני אגף המחקר שבמשרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל וד"ר אסף שידלובסקי, פרסמו לפני כחודש מסמך שכותרתו "שכר המינימום ונזקיו." השניים הציעו לבטל את שכר המינימום, שלטענתם פוגע בתעסוקה ומעודד אבטלה. התאחדות התעשיינים יצאה כנגד הצעת יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, להעלות את שכר המינימום.

שתפו:

קרא עוד

הצרכנים ישלמו

ח"כ אופיר פינס עומד להגיש הצעת חוק להקמת קרן, שתסייע בתשלום חובות של אזרחים עניים כדי שלא ינותקו מהחשמל • התוצאה תהיה שצרכנים אחרים יצטרכו לממן את חובות העניים, ובמילים פשוטות יותר: מחיר החשמל יועלה כדי לממן את הקרן

 עמותת ידיד שכנעה את ח"כ אופיר פינס להגיש הצעת חוק להקמת „קרן קילוואטים" שמטרתה לסייע בתשלום חשבונות חשמל של צרכנים נזקקים. מדובר בצרכנים פרטיים בלבד, ולא עסקים. הצעת החוק באה למנוע ניתוק חשמל מצרכנים קשי יום שאינם משלמים את חובות החשמל שלהם. ההצעה מנסה לעגן את החשמל כ"זכות יסוד" של האזרח.

שתפו:

קרא עוד

בגנות הכלכלנים

בינואר 2005 אמור להתחלף נגיד בנק ישראל, ושמותיהם של שלל כלכלנים מוזכרים כמועמדים לתפקיד. האומנם כדאי שכלכלן יהיה נגיד בנק ישראל?

 

 מי ראוי לכהן כנגיד הבנק המרכזי מינואר ,2005  מועד סיום כהונתו של הנגיד הנוכחי? ראש הממשלה ושר האוצר הקימו צוות חיפוש בהרכב מנכ"לי משרדיהם, אילן כהן ויוסי בכר. התקשורת נתנה סימנים בחבורה הנבחנת: דוד קליין, הנגיד העכשווי, אביה ספיבק, המשנה לנגיד, ויקטור מדינה, לשעבר מנכ"ל בנק המזרחי, ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל-אביב ורואה החשבון יצחק סווארי, שנמצא בכל מקום. יש משותף לכל המועמדים: הם כלכלנים. מחקרים חדשים מלמדים שכלכלנים הם טיפוסים בעייתיים, ובחירתם לכהונה ציבורית אינה בהכרח אופטימלית .(1)

שתפו:

קרא עוד

הקיצוץ הזה אינו רציני

בתחום השכר אין זבנג וגמרנו. נתניהו היה אמור ללמוד זאת

 כמעט שליש מהקיצוץ בתקציב המדינה לשנה הבאה אמור לבוא מסעיף אחד: הפחתת שכר לעובדי מדינה .המסמך שהניח שר האוצר על שולחן הממשלה מלמד כי הוצאות השכר הממשלתיות אמורות לגדול ב4- מיליארד שקל בשנה הבאה. רוב הגידול נובע מסיום ההסכם – להפחתת שכר – בין הממשלה וההסתדרות, ביוני .2005  אלא שמשרד האוצר מבקש לצמצם את עליית השכר ל2- מיליארד שקל בלבד. ומכיוון שכל הקיצוץ בתקציב מיועד להסתכם ב6.3- מיליארד שקל, אין לטעות בחשיבות המכרעת של הצמצום האמור לתקציב .2005

 

שתפו:

קרא עוד

מי צריך צמיחה?

כלכלנים טוענים כי אנחנו מנסים לשפר את רמת החיים שלנו כדי להיות יותר מאושרים, אבל יותר ויותר מחקרים מעלים כי עושר אינו מוביל בהכרח לאושר • מה כן גורם לנו אושר? באופן לא מפתיע, אהבה ויחסי מין. אז אולי הגיע הזמן שנפסיק להתייחס לעלייה בתמ"ג כאל המדד המרכזי להשוואה בין מדינות?

 עכשיו אנחנו בשלב "ביסוס הצמיחה." כך, לפחות, לפי סדר הדברים אצל שר האוצר. יש מעין קונצנזוס שצמיחה זה טוב. כי צמיחה של התוצר (כלל המוצרים והשירותים) משמעותה רמת חיים טובה יותר. ומי לא רוצה להיות יותר עשיר?

שתפו:

קרא עוד

מנוע הרפורמות כבה

עושה רושם שמנוע הרפורמות, שכה בער בעצמותיו של שר האוצר, איבד את רוב הלחץ שלו. מזמן לא נראה מסמך רופס כל כך שאמור להיות תוכנית פעולה ממשלתית . הדוגמה העיקרית לרפיסות הביצועית של משרד האוצר היא במיחזור החלטות קודמות בתקציב 2005

 מי שקרא את עיתוני השבוע שעבר אמור היה להירגע, לפחות מבחינה כלכלית. הדיווחים על תקציב 2005 וחומרותיו, שהביא האוצר לאישור הממשלה, עסקו בעיקר בעובדי המדינה. חוץ מזה כמעט לא היו "גזירות" (מילה שראוי שתיעלם מהנוף הכלכלי ולו בגלל שהיא חוזרת על עצמה מדי שנה – ובכל זאת אנחנו שורדים.(

שתפו:

קרא עוד

על חשמל, נמל ובריאות ומה שביניהם

 עוד בטרם החליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להורות על חקירה בפרשת פריצקי, בכמה כלי התקשורת כבר היתה תשובה: השר לשעבר נסחט בידי מועצת עובדי חברת החשמל (או מקצת מחבריה,( ששכרה את שירותיו של החוקר הפרטי, יעקב אשל. אשל הקליט את פריצקי מבקש חומר מפליל נגד אברהם פורז, העביר את ההקלטות לידי מעסיקיו המחשמלים, ואלה, לימים, סחטו משר התשתיות מסמך המשרת את האינטרסים של עובדי החברה.

 המסמך, מאוגוסט אשתקד, מאשר הקמת צוות מקצועי – משותף לממשלה ולחברת חשמל – שיעסוק במימוש חוק החשמל.

 טענת הסחיטה מתבססת על פרשנות לאותו מסמך, שלפיה הצוות המקצועי אמור לטאטא את החוק מתחת לשטיח.  ברקע יש, איך לא, שנאה יוקדת לעובדי חברת חשמל, הנתפסים כאלימים, מורידי שאלטר (אם כי אף אחד לא זוכר מתי זה קרה לאחרונה,( שטענת הסחיטה יושבת עליהם כמו כפפה ליד.

שתפו:

קרא עוד

זרם מפוצל

 לא רבים שמו לב לסכסוך קטן המתנהל בחברת החשמל: ועד העובדים הורה לעובדים שלא לשתף פעולה עם הוראת ההנהלה להכין מידע מפורט על המצב הכלכלי של יחידות שונות של החברה.

 חוק החשמל מחייב את החברה להתפצל עד מארס 2006 לשלוש: מקטע ייצור, מקטע הולכת חשמל ומקטע חלוקה ואספקה. לאחר מכן הייצור אמור להתחלק לארבע חברות שאמורות להתחרות זו בזו, החלוקה אמורה להתפצל לכחמש חברות אזוריות וההולכה תמשיך להיות מונופול. החוק, כך הסבירו שרי האוצר והתשתיות לכנסת, אמור להקטין עלויות,  להוריד את מחיר החשמל ובכך לשפר את הרווחה הכלכלית.

שתפו:

קרא עוד

ריבית בלתי מוסברת

 מהי הריבית שבנק ישראל קובע מדי חודש? האם מישהו משלם את הריבית הזו? איך זה שיש הבדל כל-כך גדול בין הריבית שקובע הבנק המרכזי לבין הריבית שאנחנו משלמים על הלוואות בבנקים?

 הריבית של בנק ישראל עומדת היום על 4.1%  לשנה. מי משלם אותה? זו הריבית שהבנקים משלמים לבנק ישראל כאשר הם זקוקים לכסף. זה, ראוי לציין למען הדיוק, המחיר הגבוה ביותר שהם משלמים עבור כסף. כי המקור המרכזי של כסף לבנקים הוא הכסף שלנו, הציבור. בעבור הכסף הזה הבנקים לא משלמים אגורה (רק לאחרונה יש בנקים שמוכנים לשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון עובר ושב.(

  על אף ש4.1%- הוא מחיר מרבי עבור כסף שקונים הבנקים, הם מתחילים את החשבון שלהם עם הציבור הלווה עם מספר אחר לחלוטין. מי שבא לבנק שומע כי עליו לשלם עבור כסף ריבית פריים. מה זה פריים? זה מספר שרירותי. אחת ההוכחות לכך שהוא שרירותי מצויה בעובדה שכל הבנקים קובעים את הפריים באותה שיטה: ריבית בנק ישראל ועוד.1.5%  איך זה שכל הבנקים מוסיפים   ?1.5% בטח יש להם כלכלנים שמביאים למקסימום את הרווח.

 מעטים מלקוחות הבנקים משלמים ריבית פריים. השאר מתמקחים על הפלוס. וכך מגיעים די מהר לכך שבעוד שבנק מסחרי משלם בשוליים 4.1%  עבור כסף, הוא גובה לרוב מספר דו-ספרתי.

 בפרשת העמלות טענו הבנקים המסחריים כי יש להם הוצאות, ולכן עליהם לגבות תשלום עבור ההוצאות האלה.  נניח לצורך העניין שהם צודקים. אבל אם ההוצאות ממומנות על-ידי העמלות, מה ההצדקה לריבית הפריים? מאיפה מקריצים מספר שכזה – 1.5% –  שבא על בסיס מספר אחר, ריבית בנק ישראל,  ,4.1%  ושאינו משקף נכון את העלות לבנקים? הבנקים, שנלחמים היום על העמלות, צריכים לתת הסברים למספרים המוזרים שהם גובים מאיתנו גם בריבית.

1.6.2004

שתפו:

קרא עוד

חשיבה כלכלית

סטודנטים התבקשו לבחור בין 7 חלופות היפותטיות לפיטורי עובדים בחברה: בכל חלופה מספר מפוטרים שונה ורווח שונה לחברה • מחצית הסטודנטים לכלכלה העדיפו את החלופה שמאפשרת מקסימום רווח לחברה .

 חברת "מדבירים בהצלחה" פועלת כבר חמש שנים. היא מעסיקה עובדי מנהלה קבועים ועוד 196 עובדים לא קבועים שמועסקים בהדברת מזיקים. העובדים האלה משתכרים, שכר יסוד ושעות נוספות, כ5,000-4,000- שקל לחודש, וכמובן תוספות אחרות על-פי חוק. עד לא מכבר החברה הרוויחה הרבה. אלא שבגלל המיתון הרווחים ירדו, אם כי אין הפסדים.

שתפו:

קרא עוד

בהכשר בג"ץ

בג"ץ הכריע כי אל-על תמשיך להיות, גם לאחר הפרטתה, החברה שתפעיל טיסות סדירות ברוב הקווים לחו"ל • בפסיקה המשקפת חוסר הבנה השאיר בית-הדין על כנה החלטת ממשלה הנותנת לבעלי אל-על העתידיים מתנה יקרה, ולעזאזל התחרות

" כדי להפריט את חברת החשמל יועלו מחירי החשמל  ב50%- מ1-  במאי הקרוב" – החלטה כזו עדיין לא התקבל בממשלה, אך הדרך לקראת החלטה אומללה כמוה נפרצה זה לא כבר בפסק-דין שנתן בג"ץ. כמו בכמה פסקי דין גרועים ואומללים אחרים, נושא הדגל הוא השופט העליון (בדימוס, תודה לאל) תיאודור אור. הנושא: מעמד "מוביל נקוב" שיש לאל-על.

שתפו:

קרא עוד

פיצוי על ילד שמת

הדרך הפתלתלה – דרך העיזבון – בה הלך בית המשפט העליון בפרשת הילד מיכאל אטינגר, לא צריכה להסתיר את התוצאה הסופית: מעתה להורים יש תביעה מוצדקת להכנסה של ילדם

א.מ עובד בתעשייה האווירית ומשתכר 10,000  שקל נטו מדי חודש. יש לו זוג הורים שקיומם על קיצבת זיקנה של הביטוח הלאומי. ההורים, שמתקשים להתקיים מהקיצבה הזעומה, תבעו את בנם בבית המשפט, ודרשו כי יפריש מדי חודש 3,000  שקל למחייתם. לאחרונה פסק בית המשפט לטובת ההורים. בכך נפסק סופית: לכל אדם אחריות למצבם הכלכלי של הוריו. השופטים הסתמכו על הלכה חדשה שפסק בית המשפט העליון בפרשת מיכאל אטינגר, שם נפסק כי להורים זכות על ההכנסה של הילדים שלהם.

שתפו:

קרא עוד

מי זכאי לקבל פיצוי על ילד שמת?

 

 

הדרך הפתלתלה – דרך העיזבון – בה הלך בית המשפט העליון בפרשת הילד מיכאל אטינגר, לא צריכה להסתיר את התוצאה הסופית: מעתה להורים יש תביעה מוצדקת להכנסה של ילדם • במקרה הזה האחריות נופלת על הילד המת, שמשלם באמצעות הפיצויים. קל וחומר, ביטוי אהוב על שופטים, כאשר מדובר בילד חי

 א.מ עובד בתעשייה האווירית ומשתכר 10,000  שקל נטו מדי חודש. יש לו זוג הורים שקיומם על קיצבת זיקנה של הביטוח הלאומי. ההורים, שמתקשים להתקיים מהקיצבה הזעומה, תבעו את בנם בבית המשפט, ודרשו כי יפריש מדי חודש 3,000  שקל למחייתם. לאחרונה פסק בית המשפט לטובת ההורים. בכך נפסק סופית: לכל אדם אחריות למצבם הכלכלי של הוריו. השופטים הסתמכו על הלכה חדשה שפסק בית המשפט העליון בפרשת מיכאל אטינגר, שם נפסק כי להורים זכות על ההכנסה של הילדים שלהם.

שתפו:

קרא עוד

להשתתף ברווחים, לא במניות

 עובדי בנק הפועלים ויתרו על תוספות שכר בתמורה למניות בבנק. יש שהגדירו את המהלך כמהפך בתחום יחסי העבודה. אין יותר קידום אוטומטי במשכורת. ואם הבנק מרוויח – כך גם העובדים.

 אם עובדי הבנק היו מסכימים על החלפת תוספות שכר אוטומטיות בחלוקת רווחים, היה בזה היגיון. הרבה היגיון. זה אפילו היה מועיל. אלא שהעובדים לא הלכו על זה. הם הלכו על מניות. ומי שחושב שיש קשר בין רווחים לבין מניות עושה טעות. טעות גדולה מאוד.

 הטעות היא כפולה:  גם ההנהלה לא נהגה בחוכמה. במקום שלעובדים יהיה תמריץ שהבנק ירוויח, עתה יש להם תמריץ שמחיר המניה בבורסה יעלה. מה שההנהלה עשתה זה לתת לעובדים תמריץ למניפולציה במניות. וראינו מה קרה באנרון ובפארמלט כאשר להנהלה ולחלק מהעובדים יש תמריץ במניות, ולא ברווחים של אמת.

 העובדים טועים כי הם חושבים שמחיר המניה של בנק הפועלים משקף רווח עתידי. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. בורסה זה דבר נזיל. לפעמים זה עולה, ולפעמים זה מתמוטט. רק לשם הדגמה: במדינות נורמליות (ואין הרבה כאלה) מחייבים לרשום מתן אופציות למניות כהוצאה שוטפת. אם האופציות של העובדים יירשמו כך, רווחי הבנק ייפלו, ויש סיכוי שגם מחיר המניות ייפול. העובדים הימרו על הבורסה, לא על עתיד הבנק שבו הם עובדים. וזו טעות גדולה.

 מה נכון לעשות?  במקרה שהעובדים מוותרים על תוספות אוטומטיות שיש להם בהסכמי עבודה, התמורה צריכה להיות ישירות מתוך רווחי הבנק. וגם אז נדרשים העובדים להביא מטעמם רואה חשבון, כי לא כל הוצאה שרושמת ההנהלה רלוונטית לפעילות השוטפת של הבנק (בה העובדים מוותרים על שכר תמורת רווח.(

  וכמקובל בישראל: על העובדים להכניס סעיף מנכ"ל. בחודש יוני ייכנס אלי יונס לתפקיד מנכ"ל בנק המזרחי.  אני חותם כאן ועכשיו כי בדו"חות הכספיים של 2004 יהיו מחיקות  „)הוצאות("  גדולות. כך עושה כל מנכ"ל חדש. לכן נדרש סעיף מנכ"ל למקרה שהמנכ"ל מתחלף. נוסחת חלוקת הרווח צריכה להיות פרוגרסיבית: הרווח המיועד לעובדים יגדל ככל שהרווח עצמו גדל.

 כל הדברים האלה נכתבים למען עובדים במקומות אחרים: אל תיתפסו להבלי האופציות. אם כבר – חלוקה ברווחים האמיתיים.

23.3.2004

שתפו:

קרא עוד

המקום שבו נגמרת האידיאולוגיה

במלאת שנה לכהונתו של בנימין נתניהו אין ספק שלשר האוצר יש אידיאולוגיה כלכלית, המציבה אותו כיורשם של מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן • אבל מה קורה לאידיאולוגיה כשנתניהו צריך לעמוד מול בעלי העוצמה האמיתיים במשק?

 ההפתעה בקרב ראשי האוצר היתה גדולה: שבועיים ימים כבר יש שר חדש, והאיש נחמד. אחרי שנתיים עם עריץ קטן, לפתע מגיע בן-אדם, ומה שחשוב יותר מכול: הוא מקשיב. יכול להיות שלסילבן שלום יש תכונות חיוביות רבות, אך הקשבה אינה אחת מהן. שלום ידע הכול.

ביבי הקשיב, והאווירה באוצר התהפכה באחת. לימים, אחרי שתי תוכניות כלכליות, הצטרפו מרבית הפרשנים הכלכליים לאופוריית נתניהו.

 

שתפו:

קרא עוד