היד הלא נעלמה

בספרו "עושר העמים" כתב אדם סמית את צמד המילים "היד הנעלמה" פעם אחת. מאז התעלקו על המילים האלה כל כלכלני הימין כנימוק המרכזי לאופן שבה פועלת התחרות החופשית. לנו, שאר בני האדם, קשה להבין איך זה קורה שמחיר הדירה עולה. היד הנעלמה, כשהיא מדברת, מסבירה שבגלל שהמחיר עולה יהיו יותר דירות כי לקבלנים יהיה תמריץ לבנות עוד דירות. וכאשר זה יתממש – המחיר יירד, ותודה ליד הנעלמה שסידרה את העניין זה.

שתפו:

נגיד בלה־בלה

 יש שתי דעות באשר לשיעור הריבית המזערית על יתרות הזכות בחשבונות הציבור בבנקים. האחת טוענת שאין בעיה. אמנם הריבית קטנה אבל זה נובע מכך שלציבור לא איכפת. בנק איגוד, למשל, משלם כבר הרבה שנים ריבית על הכסף בחשבון עובר ושב, אבל אין נהירה לבנק הנדיב הזה. הסיבה שהבנקים לרוב לא משלמים או משלמים מעט זהה לכך שבמרכולים לא מוכרים עכברים: אין ביקוש. הכל בסדר.

ויש הטוענים כי התחרות החופשית יצרה מצב שבמערכת הבנקאות יש, נניח, ארבעה גופים גדולים, שמחזיקים ביותר מ־90% מהפיקדונות והם מתנהגים באופן דומה. שיעור הגירושין בין המפקיד והבנק הוא זעום כי המשמעות היא ליפול מהפח אל הפחת. או בלשון הכלכלנית יש כאן כשל שוק.

שתפו:

נביאים ורוח

 

בהערכה מופרזת יש בישראל – כ -9.7 מיליון  נפש – כשלושים נביאי כלכלה. ובלשונם – החזאים הפיננסים. לא רק המספר הקטן מעיד על האקסקלוסיביות של המועדון הזה. יש לחבריו גם פגישה קבועה עם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שהוא מועדון חשוב עוד יותר כי בו נקבעת הריבית.

בשבוע שעבר רעשה הכלכלה. ביום חמישי אחר הצהרים פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את השינוי במדד המחירים לצרכן בחודש מאי. הכותרת בכלי התקשורת היתה: "המדד הפתיע". הנה לנו תקשורת מודל 2023 – יש ריגוש ומישהו הפתיע. במקרה הזה משהו הפתיע.

שתפו:

הצעת חוק: עבדות

 ב־19 לחודש אוקטובר יתחיל "סופשבוע מקצועי" מטעם התאחדות קבלני השיפוצים. הדמויות המרכזיות, כך אני למד מהמודעה שהתפרסמה השבוע, הם קובי מיימון מומחה בעל שם עולמי לסיד סינטטי, משה פרץ פרופסור להנדסה אקוסטית וחיים אתגר מומחה לאינסטלציה פלסטית.  אבל יכול להיות שאני טועה בזיהוי המקצועי והשלושה הם בקטע של ה"נופש" המובטח למשתתפים.

מה שבכל זאת מעניין הוא "ראיונות אחד על אחד על נציגי הממשלה". מה לממשלה ולשיפוצי מבנים? התשובה לשאלה ניתנה השבוע בידי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים במכתב לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.

שתפו:

קריפטו מייסעס

 

רשות ניירות הערך האמריקאית החליטה לתבוע שתי בורסות ל"מטבעות" קריפטו ומעריכים כי בקרוב יורחבו התביעות לכל מי שעוסק ב"מטבעות" האלה.

המילה מטבע הוכנסה למרכאות ולא במקרה. אחת הטענות של מנהלי הבורסות למסחר בקריפטו היא שלא מדובר במטבע אלא בסחורה. ולפיכך אין לרשות ניירות הערך סמכות בעניין. הנה לנו התקוטטות משפטית שאמנם מספקת תעסוקה לעורכי דין אבל להדיוטות שמחפשים איך לחסוך – ההתדיינות הזו לא מסייעת.

שתפו:

להפריט את החינוך

 

אחד הוויכוחים שבין הימין והשמאל עוסק בשאלה הבאה: נניח שיש הסכמה על החיוניות של מוצר או שרות מסוים. האם על המדינה לדאוג שהמוצר הזה יסופק (provide) או שעל המדינה גם לייצר (produce) אותו. אחד "המוצרים" האלה הוא צבא. וכאן אפילו הימין בדעה שעל המדינה לייצר את אותו ולא רק לוודא שהוא מסופק. זה גם חל על משטרה ושפיטה. בארץ היה ויכוח על שירות אחר: שרות בתי הסוהר. הצעת בתי הסוהר הפרטיים נדחתה ובינתיים המדינה ממשיכה לייצר את השירות.

שתפו:

אופס, שכחנו

 

לפני מאה שנה לא היה אדם יודע קרוא ומאזין לרדיו שלא ידע מי זה ולדימיר איליץ אוליאנוב – לנין. היום? רק כמה קומוניסטים קשישים ודוקטורנטים שנוברים בארכיונים. והנה הפתעה: פורום קהלת מקדים לציין 100 שנה למותו של לנין, שמאמרו "מה לעשות" היה נכס פוליטי בראשית המאה הקודמת, ופירסם תכנית בכותרת "מה לעשות ומה לא לעשות". יחי האחד במאי הימני.

שתפו:

יהודית ואנטישמית

 

להלן מה שכתב טל בקר, היועץ המשפטי של משרד החוץ, בתקציר הצעת החוק:

לנוכח היות ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית נציגו הרשמי והבכיר של הריבון במדינה הזרה, המייצג, מעצם טיב תפקידו, את עמדות המדינה והממשלה בחוץ לארץ ובשמה, וכן לנוכח חשיבות הייצוגיות והממלכתיות לה נדרש ראש הנציגות המופקד על הקשרים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים, ההסברתיים, התרבותיים והמדעיים אל מול הגורמים הבכירים ביותר במדינת הכהונה ומכוח תפקידו, ולכן לאור אחריותו וחובתו לבטא נאמנה את מדיניות הממשלה הן ביחסי החוץ והן במדיניות הפנים ותפקידו לייצג את קווי המדיניות הישראלית; מוצע להוסיף, מעבר לחובת ההצהרה הקיימת ביחס לכלל עובדי המדינה בהתאם להוראת סעיף 34 לחוק שירות המדינה (מינויים), את סעיף 34א כמפורט להלן. מוצע לקבוע בסעיף 34א כי מי שימונה על ידי הממשלה לפי סעיף 23 לחוק, למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית בחוץ לארץ יהיה חייב להצהיר הצהרת אמונים נוספת, לפני שיימסר לו כתב מינוי. בהתאם למוצע, על ראש הנציגות כאמור להצהיר את ההצהרה הבאה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". מוצע כי הצהרה זו תתבצע בפני שר החוץ או בפני עובד מדינה שהוסמך לכך בתקנות."

שתפו: