השמרנות מנצחת


מה יש בה, בשנה קלנדרית, שאנו נדרשים לסכם אותה? פרט לנוחות חברתית – ואולי איזה צורך אובססיבי לספור – אין בשנה דבר ראוי לציון. בין היום למחר יש לילה שאינו שונה מקודמו פרט לכך שהוא בא אחריו בזמן. ואם מיעוט הפיסיקאים הטוען שאפשר לחשוב על זמן הנע לאחור גם צודק, אז אולי נוכל לחזור ללילה של אתמול, אבל לא בטוח שנישאר בחיים.
הפלסף הקטן הזה בא להצדיק את המאמר שלא יסכם את 2013 אבל ינצל את ההזדמנות הקלנדרית לסכם תופעה שלטעמי עוזרת להבין מדוע ישראל היא מדינה תקועה. למה, עם או בלי פרטנר, לא יזוז כאן דבר. ישראל, זו התזה, נשלטת על ידי הקואליציה השמרנית שמנוהלת בידי קבוצה של גברים רפובליקאים, אשכנזים מאוד, אמידים מאוד ולגמרי שמרנים. כך ביבי, כך ליברמן, כך לפיד ובנט ואפילו בוז'י הרצוג.
שתפו:

מחליפים תחתונים


הגופים המוסמכים, בבליל המשפטי קשה לדעת מי אחראי על מה, אמורים להחליט בימים הקרובים אם מוטי בן משה הוא טייקון של ממש (כלומר דלפון עם קשרים) או טייקון מתחזה (דלפון מהרחוב). ואם הוא של "ממש" אז ייתנו לו לשלוט בתאגיד איי.די.בי. עם שותפו הארגנטיני, אדוארדו אלשטיין . העניין מזכיר, דמנציה לא עובדת על בדיחות קש, את הרב סמל שהודיע לפלוגה שיש לו שתי הודעות: הטובה – היום מחליפים תחתונים. הרעה- מחליפים אותם האחד עם השני.
שתפו:

התעללות


לסיפור הזה יש שלושה גיבורים – המתעלל, היצור שסופג את ההתעללות, והחוקר הלכאורה נייטרלי שנקרא לבדוק את מערכת היחסים בין המתעלל לקרבנו.  החוקר מגלה הבנה מסוימת כלפי המתעלל.  לא פשוט להתעסק עם היצור.  הוא תובעני, צורך משאבים במימדי ענק,  ולא פעם מתנהג בחוצפה ומבזבז.
שתפו:

לוי בישל דייסה

"כשהממשלה מעלה מסים זה חל על מרבית אזרחי ישראל שמשלמים אותם. לעומת זאת, כשהממשלה מגדילה את ההוצאה הממשלתית הכסף מגיע לציבור בצורה לא שווה. התקציב מגיע למקומות שבהם יש עוצמה פוליטית חזקה יותר. למשל לביטחון, למקומות שההסתדרות מייצגת, למונופולים. ואנחנו לא רוצים להיות במצב שבו אתה לוקח מרוב האנשים אבל מחלק בחזרה רק לחלק מהם. זה כמו סבתא בישלה דייסה. הביטחון לקח קצת, ההסתדרות לקחה קצת, המונופולים לקחו קצת. ולמי לא נשאר? ל־8 מיליון ישראלים שלקחת מהם מסים. המצב הזה חייב להשתנות". 

הדובר הוא הממונה על התקציבים במשרד האוצר,אמיר לוי, בראיון ל"כלכליסט". לוי,  מצער לדווח, מגלה בורות כלכלית. וואם על זה אפשר עוד לסלוח הרי כשמתברר שהוא אפילו לא מכיר את כלכלת ישראל, זה כבר מדאיג למדי.
שתפו:

המאחז הבדואי במיגרון


לפני כעשור, בנסיון לבטל את האפליה לכאורה שיש בבחינות הפסיכומטריות נגד מזרחיים, ביטלה שרת החינוך, לימור לבנת, את הבחינה הפסיכומטרית בכלל. כרטיס הכניסה לאוניברסיטה היו ציוני הבגרות. מי שנהנו מההחלטה הפוליטית היו בעיקר ערבים ישראליים, ולבנת מיהרה להשיב את עטרת הפסיכומטרי ליושנה.
זו כנראה עוד הוכחה לאפליה נגד ערבים, לבטח במישור הפוליטי. אלא שחוקרים מבקשים הוכחות מוצקות יותר. ד"ר אסף זוסמן  חקר ומצא דוגמה מאלפת.
שתפו:

קרן מצד שמאל

אמנם לא בטוח שיודעים אצלנו לגזום עצים בזמן, אבל אין ספק שאת הגויים שיכנענו שאנחנו מדינת סגולה. חבורת קרן המטבע הבינלאומית ששהתה כאן בסוף השבוע האחרון כתבה דו"ח שלם נטול "המחדל". הם לא יתנו לעובדות בשטח לבלבל להם את הסטטיסטיקה.
כלכלת ישראל יוצאת טוב מהדו"ח הראשוני. טוב עד כדי שיעמום. לרגע נדמה כי מחבריו נכנסו לג'קוזי במלון עם הדו"ח האחרון של בנק ישראל על "ההתפתחויות הכלכליות", סימנו במרקר שורות והעתיקו למסמך שלהם. בהחלט סביר בהתחשב בכך שבחוץ שרר קור כמו בשבדיה ושירותי תחבורה וחשמל פעלו כמו במולדבה.
שתפו:

הסערה


צפון ירושלים גבוהה במטרים אחדים מאשר דרום העיר.  לתוספת המטרים האלה בגובה, יש משמעות רבה בכמות השלג הנערמת. ואולי תוספת הגובה והשלג היא המשפיעה על תבונת האנשים. בעובדה, בסערת השלגים האחרונה היו, בהערכת חסר, פי עשרה יותר מכוניות תקועות על הכבישים המרכזיים בצפון העיר מאשר בדרומה.
95% מהמתגוררים בצפון מערב ירושלים הם חרדים. בדרומה הם מהווים אולי 10%. הנה סטטיסטיקה בגרוש: חרדים הם מאותגרים תבונתית. ואפשר גם אחרת: אצלם הכל בידי שמיים. אז אין בעיה להיות נטול תבונה ואחריות ולנסוע בשלג – ולהיתקע. השם ישחרר משלג. ומכיוון שנפלאות דרכיו, אפשר והוא (או היא) מזעיקים לשם כך את עובדי העיריה והשוטרים ופיקוד העורף – כל מי שיכול לשמש כלי בידי האל.
שתפו:

פנסיה באספמיה


לפני 2000 שנה – עם תוחלת חיים של 30 שנה - מי שחסך לפנסיה מגיל 65 היה טיפש. מזה כמה עשורים, עם העלייה המתמדת בתוחלת החיים, הולכת ומסתבכת סוגיית הפנסיה. היום,  כשתוחלת חיים מגיעה ל-80,  מי שחוסך כמתחייב מהחוק רק בקרן פנסיה חדשה, הוא חסר אחריות.  כי אם תגיעו לגיל 80 רוב הסיכויים שלא תגמרו עניין לפני גיל  87'. לא תוחלת החיים עלתה, אלא רק תוחלת הזיקנה.
שתפו:

על יוהרה וטיפשות



לנוחי דנקנר, טייקון (מיל?) מקומי, היה רעיון מבריק. לפני כעשור אולצו הבנקים למכור "נכסים ריאליים". זו הייתה עוד אחת מהשטויות הכלכליות של שחקני הלגו הכלכלי בממשלה. וכך, העמיד  בנק דיסקונט למכירה את תאגיד איי.די.בי שהיה בבעלותו. לאיש, כמעט, לא היה ספק כי מי שיקנה את התאגיד הוא מי שהיו הבעלים של דיסקונט: שבט רקנטי.

דנקנר, אז שחקן שולי במשפחתו שרכשה נתח מבנק הפועלים, סבר שעתידו לא בבנק המשפחתי (בשיתוף עם משפחת אריסון). הוא מכר את חלקו והציע במכרז כסף טוב, בהשוואה לרקנטי, וכך זכה בתאגיד שאפשר ויאבד בשבוע הבא.
שתפו:

הכולסטרול והפחד



מעניין איך העניין עבר יחסית בשקט. מבחינה מקצועית הוא חשוב פי כמה מהאבחנות המקושקשות של רזי ברקאי שהשווה בין מעריצי אייל גולן למעריצי עובדיה יוסף. אבל התקשורת הכלכלית התעסקה בקשקוש ושתקה בפרשת המעבדות. מעבדות, מתברר, הן לא סקסיות כמו נוחי דנקנר והבלי הפירמידות שנרקחות היום בכנסת במסגרת חוק הריכוזיות.
שתפו:

ציונים זה לא הכל



היום מפרסם משרד החינוך את תוצאות מבחני פיזה ל – 2012.  מדי שנה חוזרים לטקס הזה שבו עליה בסולם הציונים מפיחה גאווה בלב שר החינוך של אותה שנה (גדעון סער במקרה הזה) או מעוררת מסכת של התנצלויות והטחת אשם במקרה שהציון הממוצע הוא לא-מי-יודע-מה וישראל מדורגת מתחת לסלובקיה או איזו מדינה "אזוטרית" אחרת.  אז פורצים קולות  בכי ונהי על העדר תקציבים, על מורים מחורבנים, על החרדים הדפוקים שלא יודעים כמה זה אחד ועוד שבע, ולמחרת חוזרים  לשקט ולשלווה של אחרי. כמו שקורה מדי שנה לדו"ח העוני.

שתפו:

נתניהו והגז



ראש הממשלה, כך דווח ב"גלובס", הורה/ביקש מחברת חשמל לפתוח במשא ומתן עם עם בעלי הזיכיון לשדה הגז הטבעי "מארין" שמול חוף עזה בכוונה לרכוש גז משדה זה. אם אכן זה מה שיקרה אז ראוי בנימין נתניהו לברכה. סוף סוף עשה משהו מועיל.
שתפו:

האנטנה כמשל



שר התקשורת, גלעד ארדן, מבקש לקבוע כי אנטנות סלולאריות המוצבות בגדה המערבית יישארו במקומן גם אם נבנו על קרקע פרטית ללא היתר. מדוע? "בגלל נחיצות בטחונית". והוא יודע על מה הוא שח בהיותו גם שר לביטחון העורף. ובארץ ישראל השלמה גם הגדה המערבית היא עורף.
שתפו:

לתת ל"הדסה" לפשוט את הרגל



בדברי הימים,  תיזכר שנת  2008  בגלל  פשיטת הרגל של בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברד'רס. הבנק,  שהיה אז הרביעי בגודלו בארה"ב, הסתבך בכאוס הפיננסי של אותה שנה, אפוף משכנתאות מפוקפקות ואגרות חוב ריקות מערך.  הנשיא הרפובליקני אז, ג'ורג' בוש  האמין בתמימותו,  כי בקפיטליזם דין הנכשל להתמוטט, בדיוק כפי שדין המצליח להרוויח הון.  אבל כשהבנק התמוטט קיפל ממשל בוש את זנבו התחרותי והתחיל להציל את הבנקים שהתמוטטו בזה אחר זה  באפקט דומינו מרהיב. כמו חוזר בתשובה הקפיד בוש על מצוות ההצלה ללא אבחנה בין עשיר, מועל וסתם מפקידים תמימים.
שתפו:

הפירמידה שבני ישראל כן בנו



בשנת 1977, ביקר ראש הממשלה המנוח מנחם בגין במצרים, ואמר שם למארחיו כי היהודים הם שבנו את הפירמידות ובכך תרמו תרומה מכובדת להיסטוריה המצרית ולכלכלת מצרים. אמנם, לפי האגדות היהודיות המסופרות בתנ"ך, היהודים היו עבדים ואם כך מה שעשו לא מרצונם היה. אבל לא צריך להיות קטנוניים.
שתפו:

חשמל מוזל?


הטכניון פירסם מכרז לרכישת חשמל. עד כה,  הוא קונה חשמל מחברת חשמל, כמו כולנו. במכרז מבקש הטכניון הצעות מספקים שימכרו לו חשמל זול יותר ממה שהוא משלם לחברת חשמל. מדובר בחוזה ארוך טווח והעניין כל כך שולי שאפילו במוספי הכלכלה בתקשורת הוא בקושי הוזכר.
יש יצרן חשמל אחד שלא יוכל להשתתף במכרז שעלותו נאמדת בכ – 800 מיליון שקל: חברת חשמל.
שתפו:

אינפוזיה לים המלח


רשות המים החליטה להפחית ב – 150 מיליון קוב את כמות המים המותפלים שתיוצר בשנה הבאה. יצרני המים המותפלים לא אהבו את ההחלטה. כמו גם אלה שמתלוננים כי מחיר המים גבוה מדי ויש להורידו  משום שהמים המותפלים יקרים יותר, והפחתת השימוש בהם מחייבת הוזלת המים.
שתפו:

תן עודף מהאוברדראפט



קולגה בעבר וסוציאליסט אדוק נהג לכתוב בשנות ה 80' של המאה הקודמת על שחיקת השכר הריאלי. אחרי שתי כתבות בנושא פנה אלי והתלונן כי הנתונים לא מסתדרים והשחיקה נעלמה. משהתעקש שחשוב לכתוב על השחיקה הראיתי לו איך, במשחק קל בנתונים, אפשר למצוא את השחיקה המבוקשת.
נזכרתי בעניין כאשר שמעתי שנמצאו עודפים בתקציב המדינה לשנת 2013 שיקרינו גם לעודפים בשנה הבאה. כרגיל  כשמדובר במספרים -  העודפים האלה גמישים. 
שתפו:

זרוק ת'עו"ד



הידיעה הייתה מה-זה-משמחת. נכתב בה כי מבין כל הפקולטות למשפטים, שיעור התלמידים שעברו את בחינות לשכת עורכי הדין הוא הגבוה ביותר בקרב תלמידי המרכז הבינתחומי בהרצליה – 98%. מקומות פחות מכובדים כמו אוניברסיטת תל אביב הניבו פחות עורכי דין. והאוניברסיטה העברית בכלל "על הפנים".
שתפו:

שכר נשים

התגובה הייתה מידית. כשפורסמו ממצאי סקר השכר חברו שרים וח"כים מכל המפלגות להשתתף בסרטון ("שוות ערך") שבא להאיר ולמחות על אפליית נשים לרעה. לימור לבנת ודב חנין, זהבה גלאון עם אורית סטרוק, שלי יחימוביץ עם יצחק הרצוג, מרב מיכאלי עם עמיר פרץ. אהבה חוצת גבולות שכזו לא נראתה במקומותינו עידן ועידנים. כשזה מגיע לשכר – כולנו יחד ללא הבדל דת, גזע ואידיאולוגיה.
שתפו:

סיפור של אי שוויון ומחירו

מה קדם למה? התרנגולת או הביצה?
בעקבות כנס קיסריה (הנקרא עכשיו על שם אלי הורביץ) האחרון שעסק גם באי שיוויון בחינוך ובבריאות, התחדש הוויכוח האם פערי ההשכלה מקורם בפערי ההכנסה או אולי ההפך: פערי ההכנסה מקורם בפערי השכלה. ובמקביל, האם פערי התחלואה והתמותה הם הגורמים לפערי הכנסה או שהעניים חולים יותר. יש לא מעט חוקרים הסבורים  שאי השיוויון בהכנסה הוא האבא של  האי שיוויון בכל התחומים האחרים  – חינוך ובריאות למשל. ורק אם נטפל באי השיוויון הכלכלי יש סיכוי לקבל תוצאות חיוביות – צמצום אי השיוויון – בהשכלה ובבריאות. 
שתפו:

דיוטי מאכט פריי


אם רק היתה לו התבונה לעשות מעשה לפני הבחירות....

משה ליאון נתפס במסלול הירוק בשדה התעופה ובאמתחתו מוצרים בשווי אלפי דולרים. הוא, כך הגיב, לא ידע שאסור. בהזדמנויות קודמות אמרו לו, לטענתו,  שמותר להעביר בגדים באלפי דולרים מבלי לשלם מסים. מה לעשות? נעניש אותו על אי ידיעה? מה גם שאמרו לו שמותר. אמנם הוא היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והוא רואה חשבון מוסמך ביותר. אבל למה שנצפה מרואה חשבון שיכיר את  חוקי המס? הוא רק מכיר שיטות לתחמון רשויות המס.  ובעצם, גם בזה הוא לא משהו.
שתפו:

להרוג את הדוור



בימים אלה שוב התעורר הוויכוח על זכותו של אדם לקבוע את מועד מותו – בעקבות הצעת חוק של עופר שלח מ"יש עתיד", שמבקש להתיר לרופאים להמית חולה סופני שמבקש לשים קץ לחייו.  אבל כשמדובר במוסד ציבורי, הסוגיה פשוטה בהרבה. אולי כדאי לשקול להחיל המתת החסד על דואר ישראל.   
שתפו:

חינוך קטן

"משרד החינוך, בראשות השר שי פירון, מקיים משא ומתן מתקדם עם המוסדות החרדיים על הסכמת החרדים ללמד לימודי ליבה בבתי הספר היסודיים שלהם. מדובר בלימודי ליבה חלקית, בתמורה לקבלת מימון של 75% מהמדינה. בתמורה שוקל משרד החינוך לאפשר לחרדים לפתוח בתי ספר קטנים, של 150–200 תלמידים בלבד, לכל חצר רבנית. " כך בישר השבוע עיתון "הארץ" לקוראיו. 

והשאלה היא מיהו חרדי?
שתפו:

חניה מסובסדת



זבולון ועידן גרים באותו בניין. שניהם אף עובדים באותו מקום עבודה. זבולון נוסע לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית. עידן עושה כן ברכבו הפרטי. המעסיק שלהם משלם לזבולון החזר הוצאות נסיעה באוטובוס ולעידן – החזר הוצאות נסיעה ברכב פרטי. עד כאן הכל פשוט.
כל תשלום שמקבל עובד ממעסיקו, חייב במס.  וכך הן זבולון והן עידן משלמים מס על  החזר הוצאות הנסיעה שהם מקבלים מהמעסיק. גם זה מוכר לכל.
שתפו:

כאשר אי השיוויון מתנפח

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ, לא נלאית מלהציע פתרון קל למכאובי הכלכלה: הגדלת  הגירעון הממשלתי. היא נסמכת על  מיינארד קיינס, כלכלן בריטי שנחשב מהכלכלנים החשובים בכל הזמנים – "המרדונה של הכלכלה" לבעלי השכלה כדורגלנית.
קיינס, בעיני יחימוביץ ודומיה, הוא האבא הרוחני של השמאל. לו היה בחיים, היה  נבעת. קיינס ושמאל? לא היה ולא נברא. האיש היה חסיד של אי שיוויון כלכלי.
שתפו:

כמה עולה קילו גז?



עתה משהחליט בג"צ כי זכותה של הממשלה לקבוע את כמות הגז הטבעי שתיועד ליצוא, מתעוררת  השאלה איך מטילים מס על ההכנסות מהיצוא הזה. לכאורה זה עניין פשוט: ההכנסות מהמכירה פחות הוצאות ההפקה והשיווק מוכפלים בשיעור המס. אבל, ולשם שינוי, אפילו משרד האוצר חושב שיש כאן בעיה. המשרד פירסם מודעה בעיתונים ובה ביקש את עזרת הציבור בחיפוש אחרי מס גז.  אסף גבע מאגף הכלכלה במשרד ישמח לקבל הצעות.
שתפו:

כשהדולר עושה שרירים

"הדולר בעיני חזק מדי, וזה נורא מעיק על היצואנים". כך אמר שר האוצר בראיון לערוץ 2 כשהוזמן להסביר מדוע נבחרה קרנית פלוג לנגידה אחרי שימים אחדים  קודם לכן הודיע במפורש שהיא לא מועמדת לתפקיד. מראייניו כל כך נלהבו מהשטיק שלהם על דעתו המתהפכת של יאיר לפיד שלא שמו לב שהנה אמר משהו חשוב, ולא רכילות על מי-אמר-למי-מה בעניין נגיד לבנק המרכזי.

שתפו:

מסע הצלב היהודי



 "אני רוצה לשאול את שר הביטחון, מה הסיבה לכך שעד עכשיו לא גויסו בהתאם לחוק ... שירות הביטחון, הגילים המתאימים בקרב האוכלוסייה הערבית".

"מדוע מוציאה הממשלה מכלל השירות הצבאי את האזרחים הערבים בגיל הגיוס, אף כי רבים מהם גילו נכונות למלא את חובותיהם כאזרחים התובעים ליהנות מכל הזכויות? אין ספק שזוהי אחת התופעות הבולטות של האפליה הגזעית במדיניותה של הממשלה".

 "אני תקווה שגיוס נשים יהודיות וערביות לצבא ההגנה יהווה אחד הגורמים להצעדת האשה הערבייה לקראת שחרורה מכבלי עבדותה במשפחה ובעם, ולהעלות רמתה החברתית והתרבותית".

של מי הציטוטים? לא של אביגדור ליברמן שדורש לגייס את אזרחי ישראל הערבים לצבא.
שתפו:

שכר הנגידה

עכשיו, מששני ליצני הממשלה החליטו למנות נגידה לבנק ישראל ראוי להתבכיין לרגע על מצבה של קרנית פלוג (אם תעבור בהצלחה את מבחן ועדת טירקל).  או ליתר דיוק  על ההחלטה הראשונה  שעליה לקבל.
וזה סיפור המעשה:
שתפו:

בראבו קיינס



עכשיו מבטיחים לנו כי עד יום ראשון יימצא מועמד מוסכם לתפקיד נגיד  בנק ישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו פסל את ממלאת מקום הנגיד, קרנית פלוג ושר האוצר, יאיר לפיד, נכנע לפסילה. ועתה משלושה – מריו בלכר, ויקטור מדינה וצבי אקשטיין - ייצא אחד. משחק ילדים.
שתפו:

המפוטר והמניה

לפעמים גם בכלכלה יש שעשוע. זה קרה לאחרונה לאחר ההודעה של תאגידי "טבע" ו"בתי זיקוק (בזן)" על פיטורי מאות עובדים. בפיטורים אין שמץ  של שעשוע. בתגובה הפיננסית, יש ויש. בשני המקרים מחירי המניות של התאגידים עלו. ואם יש הגיון כלשהו במחירי המניות בבורסה הרי שאם  היו מפטרים את כל העובדים – הבורסה הייתה נוסקת לשמיים. 
שתפו:

לגור ברעיון מחורבן



16 איש ואישה חתמו על המודעה בעיתון  "גם אנחנו תומכים במשה ליאון". ליאון מועמד לראשות עירית ירושלים. מבין  החותמים על המודעה  15 לא ירושלמים. כן, הם בהחלט עובדים בירושלים, ובמשרה מלאה,  אך בתום יום העבודה, ממהרים לנוס לשפלה. וכשהם לא נסים- הם בבית מלון כתייר המצוי.
שתפו:

מיהו ישראלי?


יש לי חבר  ימני בהשקפותיו, יהודי לא אדוק בדתו ואדוק מאוד בציוניותו. לפני שנים רבות הגדיר נכוחה מיהו יהודי? "יהודי הוא מי שאינו ערבי" אמר והקדים בשנים הרבה את פסיקת בית המשפט העליון בשאלת מיהו ישראלי.
שתפו:

כמה עולה כוס קפה?


הרשות להגבלים עיסקיים בודקת חשד לפיו בעלי ומנהלי רשתות בתי קפה תיאמו מחירים על רקע פתיחת בית קפה "קופיקס" בתל אביב שמוכר כוס קפה ב – 5 שקלים  – בערך שליש מהמחיר הרגיל שגובים בתי קפה.
על פי החשד,  המתחרים לחוצפן התקשרו ביניהם  והחליטו לא לשחק  במשחק הזה. הם  לא יורידו מחירים. אחדים מהם  הסבירו  שאי אפשר למכור קפה במחיר כל כך נמוך  שאפילו לא מכסה את העלות. תיאום כזה בין יצרנים אסור על פי החוק, ומכאן הבדיקה של רשות ההגבלים.
שתפו:

מעשיה בבועות


 בקולנוע של השנים האחרונות יש תופעה קבועה ויציבה. אם בסיפור הסרט מופיעה תקשורת – עיתונים, עיתונאים, רדיו וטלוויזיה – לעולם הם מתוארים כחלק מהצד הרע  של הסיפור. חסרי כל אמת מידה אתית, שטחיים, מחפשי ריגושים במקרה הטוב וסנסציות מופרכות  במקרה הרע. מידע, ניתוח ופרשנות לא מוכרים  וכידוע רק הכסף מדבר.
שתפו:

להדיח את חסן?


מה שנראה  חשוד, היתה ההסכמה המופלאה בין שר האוצר, יאיר לפיד, לבין יו"ר מפלגת העבודה וראשת האופוזיציה, שלי יחימוביץ. כמי שלא הסכימו עד כה, לפחות בפומבי, על דבר וחצי דבר, אפשר היה רק להתפעל, כלומר לחשוד, כאשר השניים הסכימו שיש להדיח את אלון חסן שזה עתה הושב לתפקידו בוועד עובדי נמל אשדוד.
שתפו:

מותר, כלומר אסור



אולי אני לא קורא מספיק אבל מזמן לא קראתי מסמך יסודי, מרתק ונבון כל כך שראוי לפרס אורוול – אילו היה פרס כזה נהוג במקומותינו.  ולא, אין בו חמישים גוונים. לא של אפור ולא של שחור. כולו פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה.

על פני 50 עמודים קוטלים כל השופטים את טיעוני הממשלה וטיעוני לשכת המסחר נגד החלטת ההסתדרות להשבית את נמלי הים בתגובה ל"רפורמה". זה מפתיע כי שניים מתוך שבעת השופטים הם נציגי המעסיקים. 
שתפו:

שקרים ודמגוגיה

על שקרים שמקורם בממשלה אין צריך להרחיב את הדיבור. כאשר שר התחבורה, ישראל כץ, מבטיח  שתחרות בין נמלים תוריד את יוקר המחיה הוא רואה מהרהורי ליבו הדמגוגי במקרה הטוב, או סתם משקר במקרה הרע.
שתפו:

ארץ ציון ירושלים



יהיו מי שיאמרו כי מדובר בדמוגרפיה הייחודית של ירושלים. אלא שזו רק מקדימה את מה שיהיה בארץ כולה בעתיד הלא רחוק. על כך תעיד הסטטיסטיקה הכל ישראלית על תלמידי כיתה א' - שנראית כמו  העתק של ירושלים מלפני עשרים שנה.

הבחירות לעיריית ירושלים.
שתפו:

צאנה, צאנה


היו  שהביעו תמיהה כאשר מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, שבה לעבודה חודשיים בלבד אחרי שילדה. יש גם מי שצקצקו בלשונם על הקרייריסטית שמעדיפה לחזור לעבודה על חשבון גידול ילדיה. מן המפורסמות הוא שחשוב שהאם תהיה עם ילדיה, בוודאי כשהם קטנטנים. ובכלל ידוע שטיב יכולת הילד קשורה בטיפוח האימהי שלו הוא זוכה.
שתפו:

אחד בלבד


מהו המחיר שעל חברות התקשורת הסלולריות לשלם לרשות מקרקעי ישראל עבור השימוש בקרקע שעליה מוצבות האנטנות שלהן?
העיתון "כלכליסט" מדווח על העניין שהיה בוויכוח בשנים האחרונות. ההסכם הקודם הסתיים ב– 2010, ביקשה הרשות להעלות את המחיר. בסופו של דבר, לאחר משא ומתן, הגיעו להסכם, אך חברת  "גולן טלקום" מערערת עליו בטענה שהמחיר גבוה מדי ויחייב אותה לייקר את המחיר שהיא גובה מהצרכנים.

מי צודק? מה ראוי שייעשה?
שתפו:

עונש לא מידתי


הבנק האמריקאי ג'יי.פי. מורגן צ'ייס  נקנס על ידי רשויות הפיקוח בארה"ב ובבריטניה במאות מיליוני דולרים. הבנק, שנתפס בניהול כושל של עסקי ניירות ערך ובלקיחת סיכונים פרועים, ביקש סליחה והתחייב להתנהג יפה. ובהחלט יש אפשרות שהוא יתנהג יפה כי הקנס ילמד אותו לקח.

ובכל זאת העונש אינו לעניין.
שתפו:

דעה קדומה עם נזק חינוכי

הסרט "משפטי חיים" (של נורית קידר וירון שני) מספר על אדם תושב עכו שאביו ערבי מוסלמי (ולכן לפי האיסלאם  הוא מוסלמי) ואימו יהודיה (ולפי ההלכה היהודית הוא יהודי). לימים האב נכלא כמחבל והאם התחרדה. את הילד אחמד (מומי, שלמה) נימר (פינטו) שלחה האם למוסד שבו סבל מהתנכלויות קשות בשל היותו ערבי.  היחידה שביקרה אותו הייתה הסבתא הערבייה שלו. הנה מתכון ישראלי בדוק לטארארם נפשי/אישי/לאומי/פוליטי.
שתפו:

יש אלוהים



אלוהים (יהווה, אללה, האבא של ישוע – לכל עדה שם אחר) הוא/היא טיפוס מפוקפק למדי. יש פרקי זמן ארוכים שבהם הוא/היא ישן ונוחר בקול גדול. כך למשל בימים של מגיפות, מלחמות והניסיונות שלי לזכות בפיס.  בזמנים אחרים הוא עסוק  בהעברת סמכויות לשרלטנים (כמרים, אימאמים ורבנים למשל). ויש תקופות  שבהן הוא עושה צחוק מכלכלנים (שרובם סוג של רבנים). זה מה שאולי קורה בימים אלה סביב עניין המזומנים.
שתפו:

פנסיה לכל

יש הטוענים כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא ממנה את קרנית פלוג לנגידת הבנק המרכזי בגלל דעותיה הלכאורה חברתיות.  אך יש גם גירסה הפוכה - שהוא לא ממנה אותה בגלל שהיא לא חברתית מספיק. ולראיה -  פרשת הפנסיה.
שתפו:

מס עורכי דין

ביוני אשתקד גילו עובדי בית החולים ביילינסון בפתח תקווה כי החיטוי שנעשה למכשיר האנדוסקופ (לבדיקות אף, אוזן וגרון) לא חוטא כנדרש. בית החולים חיפש מי נבדק במכשיר הבעייתי ומצא כ – 150 איש כאשר אחד מהם נשא HIV (איידס).
שתפו:

התרגיל המסריח

ארתור לפר הוא כלכלן אמריקאי שחביב בעיקר על כמה כלכלנים רפובליקנים ועל "מר כלכלה" במקומותינו – בנימין נתניהו. כשהיה נתניהו שר אוצר וקיצץ בקיצבאות הביטוח הלאומי, נזקק מי שהוא ראש הממשלה היום  לביסוס אידאולוגי/מדעי ונתלה באותו לפר.
שתפו:

סוריה הגדולה



הערה 1: אסד וחבורתו

המשטר הסורי רקוב מיסודו, ולא בגלל הנשק הכימי. הוא רקוב כמו מקבילו בסעודיה – אויבו הגדול ברגע הזה. לא צריך נשק כימי, ואפילו לא צריך את הטבח הקונבנציונלי כדי לתמוך בנפילת המשטר הזה. כאשר קמו המשטרים הנאצריסטים/בעתיסטים  הם היו חידוש מרענן בנוף הפוליטי הערבי. אבל מאז זרמו הרבה מים בנילוס, בפרת ובירדן ומה שנראו כהתחלה של תקווה הפכו למשטרים מאוסים מכל בחינה שהיא. לבטח מבחינת תושבי המדינות שהמשיכו לשקוע בבערות, בניוון, בפיגור כלכלי ובמיוחד בפיגור פוליטי.

שתפו:

מרב הטמטום


יש משהו חביב בהתנהלות הזהירה של ראש הממשלה. אולי זו מורשתו של יצחק שמיר  שהביא אותו לתפקיד ממלכתי.  שמיר, כאיש ימין אדוק, התחייב להגיב במכה קשה על שיגור טילים לישראל מעיראק של סאדם חוסיין. התחייבות שהסתייגות קלה בצידה: "בצורה ובמועד שנקבע". ואלה לעולם לא נקבעו מחשש האמריקאים ש"ביקשו ריסון".
נתניהו, כמו שמיר, לא אוהב מהומות. ולכן כאשר קיבל מהיועץ המשפטי לממשלה מכתב המסתייג מהצעת חוק שנתניהו צידד בה – הוא החליט שלא להצביע. וכך, אולי ועל פי התקדים העיראקי, העניין ייקבר.
שתפו:

מס הג'וינט



אין אצלנו רגע דל -  או סקנדל או פסטיבל כמאמר שירה של נעמי שמר. אחרי ששכך פסטיבל התקיפה בסוריה, ואחרי שהנמושה אובמה הודיע כי הוא מבקש אישור הקונגרס לצאת למלחמה, (ישראל, הצדיקה הגדולה, כמובן שלא תתקוף בעצמה את הטובח מדמשק) חשבנו שיהיה כאן קצת שקט. בכל זאת או-טו-טו ראש השנה היהודי וכולם אמורים להתמקד באוכל ולא בהבלי פוליטיקה.

ואז מחליט יאיר לפיד להתראיין ובתשובה לשאלה טוען שמעולם לא עישן ג'וינט עתיר קנאביס. גם לא כשהיה צעיר וחסר בינה – תכונה שהוא מתעקש להחזיק בה גם בימיו אלה כמיניסטר.  אז אמר, אז מה?
שתפו:

הערות ציוניות



מהו שמאל בפוליטיקה? זו טענה/אמונה/התכוונות כי כל בני האדם שווים וראויים לשיוויון. בני אדם ללא קשר למעמדם, מוצאם, דתם, רכושם, השכלתם, לאומיותם. על כך ישיבו בימין כי זו עמדה נאיבית במקרה הטוב ומסוכנת במקרה הרע. יטענו אלה, במה שנחשב לשמאל רב תרבותי, שיש מקופחים שמגיע להם תיקון, כלומר העדפה ולא שיוויון. כך או כך ברור, עובדתית, שהשמאל בקושי קיים בהוויה הפוליטית. לא  כאן לא במקום אחר. 
שתפו:

סיפור על בלון


על מחירי הדירות קשה להפסיק לדבר. אם בגלל ששר האוצר עסוק בתרגילים איך לסדר ג'וב למקורביו שהם מומחים דגולים בתחום, ואם משום שהממשלה מחליטה מדי פעם על איזו תכנית חירום לשיווק קרקעות או הקטנת הסירבול הבירוקרטי שאמורות לייצר דירות יש מקרקע. אבל בעיקר בגלל שמזה חמש שנים המחירים עולים, ובהרבה. ואילו היה במלל הממשלתי משהו מלבד בולשיט, אפשר שהדירות היו בהישג כיס.

שתפו:

מחלה פוליטית



בעניין אחד אין ספק: פוליו היא מחלה נוראה. ואילו היה קיים  חיסון ללא סיכון היה פתרון אופטימלי למניעת מגיפה אפשרית ואפילו לסכנת הידבקות לחולה אחד. אלא שחיסון כזה אינו בנמצא. לא כאן ולא באף מקום. לא לפוליו ולא לכל מחלה אחרת.
שתפו:

מדינה של קנאים



"מדהים אותי כל פעם מחדש לראות את הקנאה וצרות-העין המלוות הישגים כאלה בישראל....זאת לא הפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה שהצלחה מסוג כזה מפעילה את מיצי הקנאה והשנאה של רבים מאיתנו. על מה ולמה"?כך יעקב (ינקי) מרגלית יו"ר חברת אלאדין במאמר שעוסק בצרות העין הישראלית למה שנקרא "אקזיט מוצלח". אקזיט (מהאנגלית) הוא מכירה של חברה ישראלית לחברה זרה, כרגיל ברווח יפה לבעלי המניות. בחברות היי טק, אלאדין היא אחת שכזו, גם לעובדים מן השורה יש מניות וכך הרווח, בחלקו, גם הולך לעובדים.
שתפו:

השד ה(ע)דתי


כלכלנים נוהגים מדי פעם לשחק משחקים. ממשחקים, נטען, אפשר ללמוד על החיים.  חיים פרשטמן ואורי גניזי שיחקו עם סטודנטים במשחק הדיקטטור. במשחק  מקבל המשתתף סכום כסף, והוא יכול לבחור לשים את הכסף בכיסו, או לשתף אדם נוסף שאינו מוכר לו. השיתוף הזה יכול לגרום להפסד הסכום ההתחלתי, או לרווח גדול בהרבה. 

שתפו:

השד הגירעוני


דו"ח של המוסד לביטוח לאומי מוצא כי למוסד הביטוחי הממלכתי יש גירעון אקטוארי של 39 מיליארד שקל. ואם מסתכלים קדימה – זה מה שעושה דו"ח אקטוארי – בעוד 30 שנה לא יהיה למוסד די כסף כדי לשלם לזכאים את הקיצבאות.
שתפו:

מ"בזק" חזירי


שמעון פרס היה ראש ממשלה ושר שלדעת רבים אחראי לדברים שליליים רבים שאירעו בישראל משנות ה – 60 של המאה הקודמת ואילך. בשלהי הקריירה  שלו נבחר לנשיא ומאז סמכויותיו המוגבלות בישראל לא  מותירות בידיו את הכח להזיק.  אבל אין עוררין שבעניין אחד הוא באמת מספר אחת במדינה: קופירייטר. לא רק שפרס הוא מהאחראים הראשיים לניצחון הקפיטליזם הברוטאלי בישראל - הוא גם זה שהמציא לו תואר רב הדר: חזירי.
שתפו:

להזדקן בכבוד במדינה היהודית


זה לא היה עניין של מה בכך, אך בשלהי 2007 חתם שר התעשיה והתעסוקה על צו ההרחבה להסכם פנסיה. מינואר 2008, ומכוח אותו צו, יש בישראל פנסיה חובה. ליתר דיוק יש בישראל פנסיה "חובה".
שתפו:

סופר מריו



האם מריו בלכר ראוי לשמש נגיד בנק ישראל? מתברר שיש החושבים שלא. מדוע? כי הוא לא ישראלי. מה שנכון, נכון. אבל, כידוע,  חוק השבות מסדר את זה צ'יק-צ'ק. בדיוק כפי שסידר את זה עבור סטנלי פישר שטרם בואו לכאן היה בדיוק במצב של בלכר. אבל אלה המבקרים את בלכר על ישראליותו הלקויה, חשבו שפישר הוא מציאה.  הם חשבו שגם פרנקל הוא מציאה על אף שגם אותו הביאו לכאן מהגולה העשירה – בדיוק מה שרוצים עכשיו לעשות עם בלכר. 
שתפו:

משחק בזיהומים מוסיקליים


חגיגה זוטא היתה השבוע בתל אביב. חברת התחבורה הציבורית דן הפעילה אוטובוס חשמלי בקו 5. מנהלי החברה דיווחו כי בכוונתם לרכוש עוד עשרות אוטובוסים שכאלה מתוצרת סין. האוטובוס עמוס מצברים ומסוגל, אומרים המפעילים, לנסוע כ - 200 קילומטר ליום – די והותר לאוטובוס עירוני. מיכאל נגר יו"ר חברת דן, אמר כי "הרעיון לעבור לתחבורה נקייה אינו חדש". ניסוי דומה היה בעבר. אבל הפעם  זה עובד.
החגיגה מוגזמת. בדבר אחד אין ספק: אם ממחר כל האוטובוסים יהיו חשמליים, יהיה פחות רעש ברחובות – אבל חוץ מזה, שום דבר לא ישתנה.
שתפו:

הרווח רע לבריאות



מקובל לחשוב כי  כאשר חולה הוא מבוגר הסיכוי שיקבל טיפול הולם קטן יותר. ממילא האיש קרוב לסוף, והצרכים של צעירים לוחצים יותר. ולעיתים יש גם "הצדקה רפואית" כמו בחולים בסרטן לסוגיו. על גידולים ממאירים ידוע כי לרוב הם מתפתחים לאט יותר ככל שהחולה מבוגר יותר. ולכן, אם זה נכון, אין צורך רפואי לטפל בנמרצות בחולה קשיש. על הגישה הזו חולקים כמובן החולים המבוגרים אבל מי מקשיב להולכי הבטל האלה.

כמה חוקרים בארצות הברית חברו לחקור את  השפעת שיטת התשלום  על הרופא. רופאים לא אמורים להיות מושפעים מכסף. שהרי הטיפול בחולים הוא קודש הקודשים. אם לרופא יש שני חולים הוא יטפל קודם  בחולה שמצבו דחוף יותר, ולא בזה שמנפנף מולו בכסף. זו מהותה של שבועת היפוקרטס.

ממצאי המחקר האמריקאי

בארה"ב המערכת הרפואית מופרטת ורופאים מתוגמלים  בהתאם לסוגי הטיפול. ב – 2005 שונתה שיטת התשלום לרופאים אונקולוגיים כך שהתמורה לרופא נותקה מסוג הטיפול הכימותראפי. המחקר בדק מה קרה לחולי סרטן ריאות לפני ואחרי השינוי בצורת התשלום.

השינוי היה דרמטי. הרופאים הקטינו משמעותית את השימוש בתרופות כימותראפיות שבעבר הביאו להם רווח גדול, והגדילו את השימוש בתרופות אחרות. ממש כמו בסלט -  כאשר העגבנייה מתייקרת, יש בסלט יותר מלפפונים.

המעניין הוא שכמות הסלט גדלה. האונקולוגים הגיבו לשינוי השיטה בהגברת הטיפול בחולי סרטן הריאות. ואם נחזור לקשישים שבראשית המאמר  הרי  שהם זכו ליותר טיפולים מאשר קודם.  ואם אתם תוהים שמא הקשישים מתו יותר מהר בעקבות הגדלת מחזורי הכימותראפיה שלהם, אז טעיתם. מצבם הבריאותי השתפר יחסית ותוחלת החיים שלהם עלתה.

תחרות רפואית ובריאות

מיריי ג'ייקובסון, טום צ'אנג, ג'וזף ניוהאוס וקרייג ארל בדקו עוד  סוגיה: האם יש הבדל בשיעורי התמותה כתוצאה משינוי שיטת התשלום לרופאים בין מטופלים באזורים שבהם יש תחרות רפואית, לבין אזורים שבהם יש פחות תחרות בין רופאים. האם קיומה של תחרות בין הרופאים  משנה את תוחלת החיים של החולים לאחר ששינו  את שיטת התשלום לרופאים?

מתברר שתחרות לא ממש עוזרת לבריאות של מי שחולה. ככל שהאזור היה פחות תחרותי – השיפור הבריאותי היה גדול יותר. כלכלנים מוזמנים לבכות עד מחר בבוקר.

בין שר"פ וצמיחה כלכלית

מה שייך הסיפור האמריקאי הזה למציאות הישראלית? בימים אלה פועלת ועדה ציבורית שעניינה העיקרי השילוב (או מניעתו) בין רפואה פרטית בתוך הרפואה הציבורית. האם טוב שבבית החולים איכילוב, למשל,  ייתנו גם טיפולים פרטיים ?
התומכים מסבירים שתוספת הכסף שתיכנס לבתי החולים תהיה כל כך גדולה שמצבם של כל החולים ישתפר, הן אלה שיקבלו טיפול פרטי והן אלה שיקבלו טיפול ציבורי. הכסף, הם מסבירים, ישפר את הבריאות של כ-ו-ל-ם. די דומה למה שכלכלנים מטיפים בעניין "צמיחה".

אז זהו, שלא. לפי ממצאי המחקר המוצג כאן רופאים מגיבים רע לרווח. בטרם שינוי השיטה הם השתמשו בתרופות שמהן הם הרוויחו יותר, ולא בתרופות שמועילות יותר. כתוצאה מכך הם נטו לתת פחות טיפול לחולים קשישים (שכרגיל הם בעלי הכנסה נמוכה). פחות תשלום מבוסס רווח, כך מוצא המחקר, עשה רק טוב.

 תן למורה בונוס אם תלמידיו יוציאו ציון גבוה יותר – והוא ינפח הציון שלהם. תן לרופא תמריץ ברווח – הוא ירוץ אחריו, גם אם זה כרוך בטיפול חסר בחולים.
3.8.2013
(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ביום 6.3.2013)


שתפו: