הפירמידה שבני ישראל כן בנו



בשנת 1977, ביקר ראש הממשלה המנוח מנחם בגין במצרים, ואמר שם למארחיו כי היהודים הם שבנו את הפירמידות ובכך תרמו תרומה מכובדת להיסטוריה המצרית ולכלכלת מצרים. אמנם, לפי האגדות היהודיות המסופרות בתנ"ך, היהודים היו עבדים ואם כך מה שעשו לא מרצונם היה. אבל לא צריך להיות קטנוניים.

ארכיאולוגים טוענים שבגין דיבר שטויות. הפירמידות נבנו כנראה מאות בשנים לפני שהיהודים היו במצרים, אם בכלל היו שם. ההסתכלות על התנ"ך כעל תיעוד היסטורי/עובדתי לא מקובלת על רוב אנשי המדע. אבל מה שחשוב הוא שפעם התגאינו בבניית פירמידות.

היום פירמידה היא מילת גנאי. פירמידה היא מושא אהבתו של הטייקון.  ראו איך נוחי דנקנר שולט באימפריה המידלדלת  שלו. שאר האדם אמורים לשנוא את הפירמידות ובמיוחד את הגבוהות שבהןככל שיש בהן יותר קומות נזקן גדול יותר.  בקרוב אמורה הכנסת להצביע סופית על הצעת חוק האוסרת לבנות בישראל פירמידה שבה  יותר משתי קומות. הללויה.

מהי פירמידה?

נניח שאני איש קטן שמבקש להיות קפיטליסט גדול. אני מקים חברה שתיקרא גדעון 1, ובה 100% מהמניות מוחזקות על ידי ועל ידי בני משפחתי. גדעון 1 מקימה חברה בת הנקראת גדעון 2 וזו מנפיקה 75% ממניותיה לציבור. גדעון 2 לוקחת הלוואה, נניח באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור,  וקונה את "מקרקעי ישראל". מי שולט ב"מקרקעי ישראל"? התשובה: מי ששולט בגדעון 2. ומי שולט בגדעון 2? גדעון 1. ומי שולט בגדעון 1? גדעון. זאת למרות שבהסתכלות רב קומתית לגדעון יש רק 25% מ"מקרקעי ישראל". וזה, אומרים שונאי פירמידות, ממש לא תקין. זה שלטון המיעוט שמנצל את "הציבור" – בעל רוב המניות - שאינו מאורגן כדי לתפוס שליטה.

"הציבור" לרוב הוא אסופה של קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות ושאר מרעין פיננסיים. כל גוף כזה מחזיק באחוזים בודדים מגדעון 2. הגופים האלה גם מתחרים זה בזה על כספי החוסכים ולכן הם לא ממש חברים האחד של השני. גדעון מנצל את הפיצול הזה בקרב "הציבור" כדי לשלוט למרות  שבידו רק רבע מהמניות.

הפירמידה והדמוקרטיה

מעניין. הלוחמים בפירמידות הכלכליות כלל לא מבקשים לחסל פירמידות דומות בזירה הפוליטית. אחוז החסימה בבחירות לפרלמנט הוא סוג של פירמידה. חלוקת המנדטים נעשית בשיטה שמעניקה יתרון למפלגה גדולה על פני קטנה. גם זה  סוג של פירמידה. באנגליה, שבה  שיטת בחירות אזורית, לאף ממשלה לא היה רוב מוחלט של ציבור הבוחרים. ועל אף זאת לממשלות היה רוב בדירקטוריון הפוליטי – הפרלמנט. איך? בגלל הפירמידה האזורית.

אלא שחברי הכנסת לא מטרידים ראשם בבעיות דמוקרטיה. עובדה: הם יכלו לקבוע כי בגדעון 2 יוכל גדעון 1 למנות רק רבע מהמנהלים – בהתאם לשיעור השליטה היחסית שלו במניות. וכי "הציבור", עם 75% מהמניות ימנה את השאר.  אלא שלפעול  ממש נגד הריכוזיות – זה למעלה מיכולתן  של ח"כ זהבה גלאון, מרב מיכאלי ועוד כמה אנשים עם נשמה טובה.  דיקטטור בעל  100% מהמניות שעושה ככל שברצונו – זה בסדר גמור. דיקטטור שלו  רק 25% מהמניות -  זה כבר לא תקין. ומה על הדיקטטורה עצמה? זה לא מעניין אותם שם בירושלים.

הפתרון שלהם הוא שכל עוד מדובר בסידור של גדעון, גדעון 1 וגדעון 2 הכל תקין.  מה לא בסדר? להוליד גדעון 3, בן לגדעון 2, שיהיה בשליטה של גדעון 2 (25%) וה"ציבור" (75%). ואם גדעון 3 תרכוש את "מקרקעי ישראל" זה יהיה מהלך אנטי דמוקרטי ולכן לא חוקי. סבבה לחברי ועדת הכספים של הכנסת.

תפוס ת'כסף

הצעת החוק מסובכת ובעיקרה תספק תעסוקה לעורכי דין. וכל זה בגלל קדושת הפירמידה.
אם חברי הכנסת באמת מתעניינים בדמוקרטיה של תאגידים אז העניין פשוט למדי ואין בכלל צורך להיכנס למבנה של הפירמידה. הכי פשוט הוא מה שהוצע לעיל: כאשר המניות מפוזרות, מינוי הדירקטורים מטעם "הציבור" ייעשה על ידי המדינה. והכי טוב: לאסור עסקים בין תאגידים המוחזקים בידי אותה משפחה.  וכך גדעון 1 לא יוכל לעשות עסקים עם גדעון 2. ואז גדעון 2 לא יוכל לשלם לגדעון 1 דמי ניהול – השיטה בה מעבירים את הכסף הגדול במעלה הפירמידה. ואם הכסף לא יוכל לנוע, ממילא אף אחד לא יבנה פירמידות. אפילו היהודים.

ואם מישהו תוהה מדוע לא עושים את הדברים הכל כך פשוטים האלה במקום הסבך הפירמידלי, התשובה היא בהסכמתם של מחוקקינו, חלקם שלא מדעת,  לקפיטליזם חזירי.
25.11.2013

שתפו: