בתחום השכר אין זבנג וגמרנו. נתניהו היה אמור ללמוד זאת
כמעט שליש מהקיצוץ בתקציב המדינה לשנה הבאה אמור לבוא מסעיף אחד: הפחתת שכר לעובדי מדינה .המסמך שהניח שר האוצר על שולחן הממשלה מלמד כי הוצאות השכר הממשלתיות אמורות לגדול ב4- מיליארד שקל בשנה הבאה. רוב הגידול נובע מסיום ההסכם – להפחתת שכר – בין הממשלה וההסתדרות, ביוני .2005 אלא שמשרד האוצר מבקש לצמצם את עליית השכר ל2- מיליארד שקל בלבד. ומכיוון שכל הקיצוץ בתקציב מיועד להסתכם ב6.3- מיליארד שקל, אין לטעות בחשיבות המכרעת של הצמצום האמור לתקציב .2005
כלכלנים טוענים כי אנחנו מנסים לשפר את רמת החיים שלנו כדי להיות יותר מאושרים, אבל יותר ויותר מחקרים מעלים כי עושר אינו מוביל בהכרח לאושר • מה כן גורם לנו אושר? באופן לא מפתיע, אהבה ויחסי מין. אז אולי הגיע הזמן שנפסיק להתייחס לעלייה בתמ"ג כאל המדד המרכזי להשוואה בין מדינות?
עכשיו אנחנו בשלב "ביסוס הצמיחה." כך, לפחות, לפי סדר הדברים אצל שר האוצר. יש מעין קונצנזוס שצמיחה זה טוב. כי צמיחה של התוצר (כלל המוצרים והשירותים) משמעותה רמת חיים טובה יותר. ומי לא רוצה להיות יותר עשיר?
Eshetיום שלישי, אוגוסט 03, 2004ביטוח לאומי, הסתדרות, הפרטה, חוב ציבורי, חשמל, מס הכנסה, מס הכנסה שלילי, מסים, שביתה, שכר, תקציב
עושה רושם שמנוע הרפורמות, שכה בער בעצמותיו של שר האוצר, איבד את רוב הלחץ שלו. מזמן לא נראה מסמך רופס כל כך שאמור להיות תוכנית פעולה ממשלתית . הדוגמה העיקרית לרפיסות הביצועית של משרד האוצר היא במיחזור החלטות קודמות בתקציב 2005
מי שקרא את עיתוני השבוע שעבר אמור היה להירגע, לפחות מבחינה כלכלית. הדיווחים על תקציב 2005 וחומרותיו, שהביא האוצר לאישור הממשלה, עסקו בעיקר בעובדי המדינה. חוץ מזה כמעט לא היו "גזירות" (מילה שראוי שתיעלם מהנוף הכלכלי ולו בגלל שהיא חוזרת על עצמה מדי שנה – ובכל זאת אנחנו שורדים.(
