בתחום השכר אין זבנג וגמרנו. נתניהו היה אמור ללמוד זאת
כמעט שליש מהקיצוץ בתקציב המדינה לשנה הבאה אמור לבוא מסעיף אחד: הפחתת שכר לעובדי מדינה . המסמך שהניח שר האוצר על שולחן הממשלה מלמד כי הוצאות השכר הממשלתיות אמורות לגדול ב4- מיליארד שקל בשנה הבאה. רוב הגידול נובע מסיום ההסכם – להפחתת שכר – בין הממשלה וההסתדרות, ביוני . 2005 אלא שמשרד האוצר מבקש לצמצם את עליית השכר ל2- מיליארד שקל בלבד. ומכיוון שכל הקיצוץ בתקציב מיועד להסתכם ב6. 3- מיליארד שקל, אין לטעות בחשיבות המכרעת של הצמצום האמור לתקציב . 2005
גם מי שחושב שהמהלך הזה נכון מבחינה כלכלית, ראוי שיבחן בזהירות את מה שבנימין נתניהו מציע לעמיתיו השרים. אפשר היה לחשוב שמהלך גדול כל כך יישען על כלים רציניים. אך המסמך האוצרי מגלה עיוות: 2 עמודים מתוך 136 מתייחסים לקיצוץ הגדול ביותר, והקריטי ביותר לקיומו של התקציב הממשלתי, לעומת עמודים רבים שהושחתו על מהלכים בני עשרות מיליונים.
ומה מוצע? מו"מ של האוצר עם ההסתדרות כדי שזו תסכים להפחתת שכר. כתוב שם עוד כי מה שיושג בהסכם הזה יעוגן בחוק ויופעל על כלל העובדים במגזר הציבורי, רופאים, אנשי-צבא ועוד, שההסתדרות אינה מייצגת אותם.
אפשר לשער לאן יוליך מו"מ כזה. הממשלה תגיד שצריך. ההסתדרות תגיד שכבר נתנה הפחתת שכר של שנתיים. ההסתדרות גם תציע להכביד על מי שיש להם ולא על מי שאין להם. הממשלה תגיד שאין לערב שמחה (מסים על עשירים) בששון (אי-הגדלת ההוצאות בסקטור הציבורי. ( נתניהו יסביר שצריך להוריד מסים ועמיר פרץ יסביר שאם יש כסף לעשירים אין לוותר על שכר.
ובשורה התחתונה: לא יהיה הסכם. מה יעשה שר האוצר? לפני כשנה, כשנרקח ההסכם שתקף עד יוני ,2005 האוצר התחיל בנקודה אחרת. איים בחקיקה להפחתת שכר והתפשר על הסכם. עכשיו נתניהו מבין שאין לחזור על התרגיל ההוא. לכן הוא רק מציע לנהל מו"מ. ואם המו"מ לא יצלח – התקציב ייהרס.
שתי פרשנויות אפשריות לעניין הזה. האחת, נתניהו מוכן להפקיר את תקציב המדינה להסכם בלתי-אפשרי עם ההסתדרות כאשר באמתחתו אין נשק שכנוע. האחרת, שר האוצר מכין תרגיל. הוא ינהל מו"מ על הפחתת שכר. אם זה ילך טוב – מה טוב. אם זה ילך רע, יפטרו 20,000 עובדים.
לחובבי צמצום הסקטור הציבורי החלופה השנייה נראית עדיפה על הראשונה. אלא שיש בעיה קטנה: אי-אפשר לפטר כל-כך הרבה עובדים. גם אם הממשלה תחליט מחר לפטר 1,000 עובדים – כפי שהחליטה לפני שנה – זה לא יתבצע.
בתחום השכר אין זבנג וגמרנו. נתניהו היה אמור ללמוד זאת לפני שנה, כאשר המיר הפחתת שכר נצחית בחוק בהסכם לשנתיים. הדרך היחידה לצמצום שכר היא בשינוי הסכמי השכר, בביטול התוספות האוטומטיות לוותק ודרגה, באי-גיוס עובדים חדשים לשירות הציבורי ובסגירת יחידות ציבוריות מיותרות (אם יש כאלה. ( אלא שזה מהלך ממושך וקשה, ולנתניהו אין סבלנות.
לכן מה שנקבל יהיו הרבה זיקוקין, הרבה רטוריקה, הרבה סכסוכים והרבה שביתות . ובסוף, תקציב המדינה לא יחזיק מים לפי אמות-המידה שקבע שר האוצר. מה שהופך את תקציב 2005 למסמך מאוד מאוד לא רציני.
12. 8. 2004
