גבוה מדי? לאו דווקא


כאשר השקל החזק הוריד את מחירי המכוניות, האם הציעו בעלי המוניות והמשאיות להחזיר לקופת המדינה את הרווח הלא צפוי?


 בעלי משאיות ומוניות, בארץ כמו בעולם, מתקוממים נגד האמרת מחירי הדלק. אפשר להבין אותם: דלק הוא תשומה בייצור ההכנסה של מפעילי תחבורה. לא תמיד אפשר לגלגל את העלאת מחיר הדלק למחיר השירות שהם מספקים. במקרים כאלה מה שקורה הוא שההכנסה של מפעילי התחבורה יורדת. העלאת מחיר הדלק דומה לכן להטלת מס ייעודי: רק על מפעילי כלי תחבורה.


 בין להבין את מפעילי התחבורה המתמרדים לבין להסכים עימם יש מרחק לא קטן. כדי להבין את המרחק הזה נניח את מה שנראה תמוה בימים אלה: שמחירי הדלק לא עלו. ליטר בנזין, בדוגמה הזו, עולה חמישה שקל ולא שבעה.


 האם זה מחיר ראוי? לרוב הציבור כמו למרבית הכלכלנים הביטוי "מחיר ראוי" אינו ראוי. מחיר הוא תוצאה של ביקוש והיצע בשוק חופשי, מסבירים המומחים לכלכלה - וטועים. הם טועים כי לרוב אין שוק חופשי. הם גם טועים לגופו של מחיר הדלק.


 מחיר הדלק, בתנאי תחרות חופשית, משקף רק את ההיבט הכלכלי של ייצור, שיווק וקנייה. הוא לא משקף נזקים כתוצאה משימוש במוצר. במקרה של דלק הנזקים ברורים ומוסכמים: הדלק מעודד שימוש ברכב ולכן גורם לפקקים, לבזבוז זמן ולזיהום אוויר. מי שקונה דלק ומשתמש ברכבו גורם נזקים לאחרים. ועל נזקים יש לשלם. התשלום מתבצע על ידי מיסוי הדלק.


 מכל משתמשי הרכב בישראל, בעלי משאיות ומוניות נהנים מהעדפה. חלק מהמס על הסולר מוחזר להם על-ידי רשות המסים. זה הסדר מלפני כמה שנים, שנועד לקנות את הסכמתם לכך שהמס על סולר יושווה למס על בנזין. המדינה נתנה להם אתנן, סובסידיה לזיהום, מה שלא מפריע להם עתה לדרוש עוד.


 האם המס על בנזין נמצא ברמה נכונה? מתברר שאפילו כלכלנים שמרנים כבר הגיעו למסקנה כי המס בישראל נמוך מדי. נכון, במדינה כמו ארה"ב אין בכלל מס. אבל העובדה שבארה"ב יש שיעור חולי מלריה גדול מבישראל אינה סיבה לייבא הלום את המחלה הזו. גם לא את מחלת אי-מיסוי הדלק.


 באירופה המערבית המס גבוה יותר. מחקר שפירסמו שני כלכלנים בכירים מאגף הכלכלה של משרד האוצר מראה שהמס לא מכסה את מלוא הנזקים שגורם השימוש בדלק. כלומר גם במחיר של חמישה שקל לליטר - זה שהיה בעת כתיבת המחקר - היה מקום להעלאת מס דרמטית.


 לפיכך מוזר ככל שזה יישמע, העלאת מחיר הדלק היא חיובית. היא אמורה לייצר תמריץ כלכלי לצמצום השימוש ברכב. הבעיה היחידה עם העלאת המחיר היא שהתמורה בגין ה"מס" הזה נכנסת לקופתן של מדינות מפיקות נפט ולכיסם של בעלי ומנהלי חברות הדלק. אבל מבחינה אקולוגית העלאת המחיר הזו בהחלט מבורכת.


 מה שמקלקל את התמונה היא הדרישה של מפעילי תחבורה להפחתת מס כפיצוי להכנסתם היורדת. מעניין: כאשר השקל החזק הוריד את מחירי המכוניות, האם הציעו בעלי המוניות והמשאיות להחזיר לקופת המדינה את הרווח הלא צפוי שעשו?


 אלא שזה הקלקול הקטן. הקלקול הגדול הוא במדיניות התחבורה. כדי שאדם יפחית את השימוש ברכב פרטי ראוי שתימצא חלופה של תחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית טובה חייבת להיות עם פוטנציאל של רכב פרטי: זמינה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. את זה מונע מאיתנו שר התחבורה - האיש שמופקד על שיפור השירות התחבורתי. מדוע שר התחבורה מונע תחבורה ציבורית טובה?  הקוראים מוזמנים לשאול את כבוד השר.


 השבוע נודע כי הממשלה מבטלת את התוכנית לרכבת בין באר-שבע לאשקלון, כי רכבת ישראל חטאה בניהול כושל. השבוע גם נודע כי הממשלה מקימה חברת חשמל נוספת שתתחרה בחברת חשמל הנוכחית,  הכושלת. הפתרון החשמלי - חברת רכבת נוספת - הולם את קשיי התחבורה הציבורית בנגב. זו הסיבה שגם זה לא יתבצע.
3.7.2010

שתפו: