מי מפסיד מהעלאת שכר המינימום?

אם השאלה שבכותרת היתה נשאלת לפני חמישים, ארבעים, שלושים או עשרים שנה אזי מרבית הכלכלנים מהזרם השולט היו משיבים בוודאות מלאה: עובדים לא מיומנים בשכר נמוך. איך זה? הם אלה שאמורים ליהנות מהעלאת שכר מינימום, הלא כן? אלא, יסביר הכלכלן מהזן המדובר, שזה "גול עצמי". כי העלאת שכר המינימום תגרום לפיטוריהם. שכרם נגמר בהפסדם.

שתפו:

קרא עוד

נשים לא יוצלחות? או מועדון הטווסים

יש עשרות מחקרים הקושרים בין שכר/הכנסה לבין השכלה. במחקרים האלה התוצאה החד-משמעית היא שיותר השכלה מניבה יותר הכנסה.

מי משכיל יותר? גברים או נשים? אם מסתכלים על האוכלוסייה כולה עדיין יש יתרון להשכלת גברים. אבל אם מסתכלים על עשרים השנה האחרונות אזי הנשים גוברות על הגברים בכל רמות ההשכלה. אם כך, ראוי לשאול, איך זה שפערי השכר המגדריים כל כך גדולים?

שתפו:

קרא עוד

הפרופסור מכה שנית

אסף רזין הוא מהכלכלנים היותר פוריים בישראל. היקף פירסומיו, לרוב עם אפרים צדקה, ענק בכמות. לגבי האיכות יש מחלוקות, כפי שיש לגבי כל אקדמאי. הפעם בוחר לא-פרופסור לעסוק במאמר לא-אקדמי של רזין.

ליודעי חן אין חידוש במתקפה של רזין נגד מדיניות רכישת מטבע חוץ בידי בנק ישראל. ככלל קשה למצוא אצל הפרופסור נכונות, שלא לומר התלהבות, ממעורבות ממשלתית. אין לי מושג על דעותיו בענייני חוץ וביטחון אבל בכלכלה/חברה רזין נטוע עמוק בימין.

שתפו:

קרא עוד

המפלגה הליברלית

יכול להיות שמעטים שמו לב אבל בעצם הימים האלה הוקמה "המפלגה הליברלית החדשה". הסיסמא של המפלגה החדשה היא "חיה ותן לחיות" והיא גם בעד "יישום רפורמות ליברליות וקפיטליסטיות משמעותיות". ולכן, ומנקודת מבטה של אנרכיסטית ותיקה, מאוד שמחתי שנותנים לחיות ויש רפורמות משמעותיות.

ונאה דרשה המפלגה החדשה כאשר פרסמה מצע. ואני הענייה קראתיה בשקיקה ואת מה שמצאתי אני מביאה לידיעת הקוראים שלבטח ייהנו.

שתפו:

קרא עוד

טרוצקי צדק

אני מבקש להתחיל את המאמר הזה, שעל אף שמו, עוסק באקטואליה ובעתידולוגיה, בהעלאה באוב של כמה דמויות מהעבר. יש הטוענים כי היה זה ולדימיר איליץ' לנין שהיה הראשון להעלות לסדר היום את האפשרות של סוציאליזם בארץ אחת. אבל הרעיון פותח ונזקף לזכותו/לגנותו של יוזף ויסאריונוביץ' סטאלין, שבאמצעותו ניסה להצדיק את המשטר המזוהה עם שמו ברוסיה של לפני כ – 100 שנה.

שתפו:

קרא עוד

מי פה מנהל?

מי שקורא, מקשיב או צופה בתקשורת הכלכלית יודע על היחס המיוחד לו זוכה חברת חשמל. כאשר היא מרוויחה נטען כי זו תוצאה של מונופול דורסני. כאשר היא מפסידה זה בגלל השכר הגבוה מדי של העובדים שתופסים את ההנהלה והממשלה (בעלת המניות) בביצים. אין תענוג גדול יותר לעיתונאי המצוי מאשר לנגן את השיר המחשמל הזה.

ב – 1994 שונה החוק בגרמניה. עד אז תאגידים היו מחויבים להקצות לנציגי העובדים שליש (ועד חצי בתאגידים גדולים במיוחד) מהמושבים במועצת המנהלים המפקחת על ההנהלה. מאותה שנה החובה הזו נשארה בתאגידים קיימים ובתאגידים חדשים המעסיקים יותר מ – 500 עובדים.

שינוי חוק הוא הזדמנות פז למחקרים כי יש כאן שינוי בכללי המשחק שנעשה ביוזמה חיצונית ולא כתוצאה מהליכים פנימיים. החוקרים התעלקו על נתוני העסקים שבהם לא נאלצו להקצות לעובדים מקומות במועצת המנהלים והישוו אותן לתאגידים שבהם החובה נשארה. האם יש הבדל בין התאגידים משני הסוגים?

הממצאים מדברים

הטענה נגד שיתוף עובדים בניהול מתמקדת כרגיל בהשקעות. זה המשך של סיפור חברת חשמל הישראלית. העובדים, כך נטען, מעוניינים אך ורק בשכר ולכן רמת ההשקעות של תאגיד בניהול מעורב תהיה נמוכה יותר. הממצא הגרמני מפריך את זה לחלוטין. הם מצאו ששיעור ההשקעות דומה, ולרוב אף גבוה יותר, בתאגידים בניהול מעורב מאשר בתאגידים שבהם בעלי המניות הם מנהלים בלעדיים. יותר מזה: יחס הון/עבודה גדל בתאגידים בניהול מעורב. ללמדנו, כנראה, שאמנם העובדים מתעניינים בשכר אלא שפונקציית השכר אינה מה מקבלים בחודש הקרוב אלא מה יהיה השכר לאורך שנים. ואם מישהו מעלה על דעתו כי אחת מתופעת הלוואי של ההשקעות האלה היא צמצום מספר המועסקים – טעות בידו. אם כבר, קרה ההפך. ואם מישהו מעלה על דעתו שהתאגידים המעורבים יוציאו נתח גדול יותר מהייצור לקבלני משנה – גם זו טעות שבעובדה. ואם יעלה ויבוא איש הימין שיטען כי התאגידים המעורבים מימנו את כל הפעילות הזו באמצעות הלוואות, בהשוואה לתאגידים שבהם רק בעלי המניות מנהלים – גם זו טעות. אין הבדל.

המסקנה הכלכלית

האם יש מסקנה כלשהי לממצאים האלה מעבר לעובדה שתאגידים בניהול מעורב משקיעים יותר מבלי להשפיע לרעה על הרווחיות? מחקר כזה מראה שרוב השאלות הכלכליות לכאורה הן פוליטיות. מה שנראה כוויכוח כלכלי/ניהול עסקים אינו כזה. התשובה אינה בטכניקה הכלכלית אלא בפוליטיקה. בחברה. ביחסי אנוש.

שתפו:

קרא עוד

צפרדע נוסח אובר

"בזו אחר זו שולפות הערים מהלכים לצמצום נזקי השיתופיות". המשפט הזה בואריאציות שונות מסתובב במאמר "אנטיאובר" שכתבה מירב מורן ב"הארץ". הכשל המרכזי בטיעון הזה הוא שהכותבת כנראה בלעה את הצפרדע השיווקית שמציע " אובר" – שרות הסעת נוסעים הפועל באמצעות אפליקציה הדומה לזו של GETT ודומיה בישראל.

רגלי צפרדעים נחשבים מעדן קולינרי. אבל צפרדע שלמה היא עניין קולינרי מגעיל למדי. "אובר" הוא תאגיד ענק בקנה מידה בינלאומי שהצליח להאכיל את הציבור בתבשיל תחבורתי-כלכלי מגעיל עוד יותר.

שתפו:

קרא עוד

המחסור מחריף

השבוע התבשרנו כי הסיבה למצבם הרעוע של זקנים בבתי אבות, ובמיוחד הסיעודיים שבהם, הוא מחסור בעובדים. ח"כ מרב כהן (כחול לבן) ואחמד טיבי (הרשימה המשותפת) דיברו בכנסת על העניין. ואילו ח"כ יריב לוין (כנראה ממלא מקום שר הרווחה שבחר לשהות בפורטוגל) אישר שיש בעיה אלא שהצרה הזו תיפול לחיקה של הממשלה הבאה. למה לא הממשלה הנוכחית? אני מעריך שלא בא לה. היא עסוקה בסיעוד עצמי.

שתפו:

קרא עוד

פועלים לאומיים

"מען" הוא ארגון עובדים שמעטים מכירים היטב, ורבים לא שמעו עליו כלל. מאתר הארגון אפשר להבין מדוע: הוא חתום על הסכמים קיבוציים עם פחות מעשרה מעסיקים. לנוכח העובדה שכשני שלישים מהשכירים בישראל אינם מאוגדים, לא מסובך להגיע למסקנה כי התודעה המעמדית בישראל היא על הפנים.

מי שבוחן את פעילותה של ההסתדרות "הכללית" – הארגון היציג הגדול ביותר בארץ – רואה שמדובר בארגון עובדים הפועל בעיקר כלובי לחקיקה, ולא בהגנה אקטיבית על עובדים שנפגעו או נוצלו. עיתון "הארץ" נוהג לקטר על היותה של "הכללית" זרוע של ה"וועדים החזקים" להשגת תנאי שכר טובים וקביעות על חשבון השכירים "החלשים" יותר.  אם "הארץ" צודק, ייתכן שזו הסיבה שמרבית השכירים ממאנים להצטרף להסדרים קיבוציים אף שהדבר היה משפר את תנאי ההעסקה שלהם, לפחות בכל הנוגע למי שאינו עובד בענף ההיי-טק.

שתפו:

קרא עוד

המורה, הציון והגובה

נדמה שיש מעט מומחים בחינוך שיחלקו על כך שהתשומה החשובה ביותר והמשפיעה ביותר על התלמידים היא המורה: מורה טוב (ומכאן ואילך השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי קיצור בלבד) "מייצר" תלמידים טובים.  

מהו תלמיד טוב? כאן כבר יש מחלוקת. יש הטוענים כי תלמיד טוב הוא ספקן, בעל חוש ביקורת, משתף פעולה עם חבריו ובעל ראייה רחבה של הנושא שהוא עוסק בו. יש המונים גם תכונות אחרות. אלא שקשה מאוד למדוד את התכונות האלה, ולכן אף שרוב המומחים סבורים שתכונות אלו חיוניות  בשביל תלמיד טוב – העובדה שאינן מדידות מביאה לידי כך שמעיפים אותן לפח האשפה בכניסה לבית הספר. במקומן בא הציון. וכך, תלמיד שציונו במתמטיקה 90 הוא טוב מתלמיד שציונו 70.

שתפו:

קרא עוד

תן לי גירעון

מהמסמכים שהוגשו בתביעה, ופורסמו ב"הארץ", עולה שיש ויכוח עובדתי בעניין "הבימה". התיאטרון טוען שחובותיו מסתכמים ב – 43 מיליון שקל בעוד שהחשבת שמינתה הממשלה מדווחת על 78 מיליון. כאילו שזה משנה משהו בתמונת המצב.

התיאטרון הזה הוא בפועל חברה ממשלתית. נכון, פורמלית הוא לבטח בבעלות אחרת אבל לכולם ברור שהממשלה היא שעומדת מאחורי הברדק. ואת זה יודעים מ-"תכנית הבראה" שהממשלה מנפיקה לתיאטרון מדי כמה שנים.

שתפו:

קרא עוד

מצעד האיוולת

יש באוניברסיטת תל אביב מכון לחקר הביטחון הלאומי. שם די מחשיד כתוצאה מהשימוש במילה "לאומי". במכון יש רכז "תכנית למאבק באלימות בחברה הערבית בישראל"(מה עם תכנית למאבק באלימות בחברה היהודית?). האיש, מיכאל מילשטיין כתב מאמר שכותרתו "המשטרה והחברה הערבית ניגשו למאבק משותף, ואסור להן להיכשל" שבא לעודד את ה"מבצע" (חגורה ירוקה?) לאיסוף נשק מערבים. 

שתפו:

קרא עוד

פטפטנים במיליארדים

סיכום המצב הנוכחי: על אף שהתחייב שבריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי ב–31 לאוקטובר השנה, זה לא קרה. זה לא קרה כי המתחייב – ראש הממשלה בוריס ג'ונסון – ביקש מהאיחוד האירופי דחיה בפרישה. הבקשה נענתה בחיוב ולאחריה הוסכם בפרלמנט על בחירות כלליות בבריטניה.

שתפו:

קרא עוד

ההונאה

בנימין נתניהו אמר פעם (*) כי הוא זוכר בילדותו את ה"כלניות" מסתובבים ברחובות ירושלים. ה"כלניות" אינן הפרח כבד התנועה אלא חיילי בריטניה עם כומתות אדומות ששיטרו כאן עד לתום המנדט ב 1948. סיפור חביב אלמלא העובדה שנתניהו לא נולד בטרם יצא אחרון ה"כלניות" את הארץ.

הונאה? סתם טיפשות של רברבן? שקר והונאה הם חלק מהחיים. כל מצביעי נתניהו או שלא מכירים את הסיפור או שחושבים שמותר לו לשקר – "לא היה כלום....וגו'" למשל. פוליטיקאים הם שקרנים מדופלמים ואנחנו סולחים. אך איך תגיבו אם תפקידו בבנק 1000 שקל ולמחרת תמצאו כי בחשבון הבנק שלכם יש רק 600, מבלי שנעשתה פעולה אחת?

שתפו:

קרא עוד

צמצום הפער

לפעמים ראוי לפקוח עיניים ולראות מה קורה מתחת לאף שלנו. זה מה שעשיתי השבוע כאשר טיילתי בצפון המדינה ולנגד עיני נפרש שטח ענק ובו חנו טנקים, תותחים מתנייעים, נושאי גייסות משוריינים ושאר כלי מלחמה. אני מתאר לעצמי כי אלמלא טמנו מטוסי קרב עמוק באדמה, עיני היו רואות מטוסים במצב דומה – כולם מכוסים בבדי הסוואה.

מה מעניין או חשוב בתופעה הזו?

שתפו:

קרא עוד

ממוצעים בשירה וחוזים בפרוזה

אני מבקש לעשות לכן היכרות עם שירה גרינברג. היא הכלכלנית הראשית של משרד האוצר ומבחינה ספרותית היא הפורייה ביותר מבין בכירי הפקידים במשרד הזה – במדד הפירסומים לציבור.

שתפו:

קרא עוד

א גנץע מייסע(*)

זה לא קורה כל יום שלפוליטיקאי ישראלי יש הזדמנות לומר משהו על תוכן העניינים. כבר שנים, הודות לבנימין נתניהו וחבר מרעיו, שאין אצלנו דיון פוליטי של ממש. הכל נסוב על האיש, אישומיו, משפחתו ועניינים שכאלה שכמובן אינם זניחים אך בכל זאת יש כאן – פה ושם – איזה עניין פוליטי לענות בו.

אבל זה קרה לבני גנץ בשבת האחרונה. הוא היה הנואם המרכזי באזכרה ליצחק רבין.

שתפו:

קרא עוד

טיפ - טיפה

"אנו משלמים מס זה בידיעה שהוא לא צודק וסחטני.

 ובכל זאת אנו מסתלקים עם כאב בלב

 אם אנו חושבים שהיינו קמצנים" (מרק טוויין)

במילים האלה נפתח מחקר משעשע על מי וכמה משלם טיפ. מתברר שהעניין הזה נטחן לא מעט בידי חוקרים. היו זמנים שבכמה מדינות בארה"ב המנהג נאסר. והיתה גם תנועה פוליטית נגד הטיפ שהגיעה לשיאה לפני כ – 100 שנה. אלא שהמנהג נפוץ. אני לא ראיתי מישהו שמבלה במסעדה ולא מעניק טיפ. היה מי שמנה 33 ענפים בהם "נהוג" לתת טיפ. ובקיצור: הטיפ כמרקחה.

החוקרים העכשוויים נעזרו ב"מדגם" של 40 מיליון (!) תצפיות על נוסעים שהשתמשו בשרות המוניות של "אובר" במהלך קיץ 2017. הנה הממצאים העובדתיים העיקריים:

א.   בממוצע ב- 16% מהנסיעות באובר ניתן טיפ.

ב.    60% מהמשתמשים בשרות לא נותנים טיפ כלל.

ג.    מבין אלה שכן נתנו טיפ רק 1% עשה כן בכל נסיעה.

ד.    הטיפ הממוצע הוא 3$. אם לוקחים בחשבון גם את הנסיעות בהן לא שולם טיפ, הממוצע יורד לחצי דולר.

ה.   הגורם העיקרי במתן הטיפ הוא תחושת הנוסע (הביקוש) ולא טיב הנהג/ת (הצע).

ו.     גברים שנותנים משלמים בממוצע 23% יותר מנשים.

ז.     נשים נהגות מקבלות טיפ גדול יותר מגברים נהגים.

ח.   נהג/ת שמאיץ, בולם ונוהג מהר מקבל/ת פחות.

הבלוף הישראלי

לא מיותר לציין כי לפחות בישראל, ולפי בדיקות שערכתי, מרק טוויין צודק. הטיפ אצלנו לרוב (יש מעט יוצאים מהכלל) הוא בלוף. הנוהג במסעדות בישראל הוא שכל הטיפים נאספים יחד ומהם מנכה בעל העסק שכר מינימום שאותו הוא משלם בנפרד לעובד. יוצא מזה שמי שנותן טיפ משלם את שכר העובד בעוד שהמעסיק משלם שכר אפס (אבל מוציא תלוש משכורת בגובה שכר מינימום). זו הונאה קולוסאלית. לכאורה העובד מקבל את מלוא הטיפ. למעשה הוא מקבל רק את החלק של הטיפ שמעבר לשכר המינימום.

אם כך מדוע הנוהג בישראל כל כך נפוץ? הרי הישראלים ידועים כמי שהזולת שווה בעיניו פחות מקליפת שום. ראו איך אנחנו עומדים בתור. איך אנחנו צופרים. איך חברי הכנסת שלנו מדברים. נחמדות וסובלנות אינם חלק מההוויה כאן.

אז מה כן? יסלחו לי חובבי הקפיטליזם אבל ההסבר שלי הוא שמדובר בתשלום העברה בין-דורי למעמד הבינוני +. רוב המלצרים הישראלים הם ילדים של רוב הסועדים ולעיתים בני משפחה בקירבה שונה. כשאנחנו נותנים טיפ אנחנו מצ'פרים את מי שבהסתברות גבוהה בא מרקע דומה לנו, ובטוחים שאחרים עושים כן למען ילדינו הסטודנטים, חיילים בחופשה ודומיהם. במוניות אובר הסיכוי לפגוש את הסטודנט מהמשפחה הוא.....אפסי. חצי דולר בממוצע.....

שתפו:

קרא עוד

ויזה יותר טוב מחרם

במהדורת החדשות של יום חמישי בשבוע שעבר נמסר כי נציג מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם שבדק את מצב העניינים ב"לב השומרון", כלומר בגדה המערבית, מצא הפרה בוטה של זכויות האדם. הנה עוד אנטי ציוני שמתפקד גם כפרופסור בקנדה, שם ראש הממשלה הוא בכלל לא חבר של ראש ממשלתנו.

העניין נקבר במהדורה ולא היה זוכה לאיזכור אלמלא ההמלצה של הפרופסור להטיל חרם על "כל המוצרים שמקורם בהתנחלויות". אני די מתפלא על הרדיו הממלכתי של ממשלת נתניהו המשדר בכלל ידיעה שיכולה להתפרש כעידוד סמוי לחרם שכזה – ענין שאסור על פי החוק הישראלי.

שתפו:

קרא עוד

קומראד HA1C

אם טרם שמעתם או נפגשתם עם החבר דלעיל סימן שאתם צעירים, בריאים ובמצב טוב או, לחילופין, רשלנים. לפחות מבחינת מחלת הסוכרת הנחשבת היום – אחרי שהדיחה את מחלות הלב – כקטלן מספר 1 של המין האנושי. כרגיל, כל מי שמטריח עצמו לבדיקת דם לומד להכיר את ההמוגלובין ששמו מעטר מאמר זה. זה המדד האולטימטיבי לקביעה האם לפנינו חולה או בריא.

שתפו:

קרא עוד

בלפסט ואריאל

רק ב 1970 – 30 שנה לאחר האירוע – התפרסמו תמלילי השיחה בין וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, לבין איימון דה ואלרה, ראש ממשלת אירלנד. איימון דה ואלרה היה בעבר אויבו של צ'רצ'יל בזמן מלחמת העצמאות של אירלנד מבריטניה. אבל עכשיו, ב-1940, בריטניה נמצאת במלחמה עם "מדינות הציר", כלומר גרמניה הנאצית ואיטליה של מוסוליני. ואילו הרפובליקה האירית הכריזה על נייטרליות במלחמה. כדי להבטיח את החזית המערבית שלו, צ'רצ'יל מנסה לשכנע את דה ואלרה לעזוב את מדיניות הנייטרליות ולתמוך בבריטניה במלחמתה. כאתנן הוא מבטיח לצרף את צפון אירלנד לרפובליקה  האירית.

שתפו:

קרא עוד

מי הרג את פיליפס

מגיל 15 אני קורא נאמן של השבועון הבריטי The Economist. במשך שנים התפעלתי מהדיווחים מהשטח ובמיוחד מהניתוח החד וההחלטי של סוגיות כלכליות. עד שיום אחד הבנתי שבכל הנוגע לכלכלה השבועון הזה כותב את אותו מאמר פעם אחרי פעם. עם פתיח שונה. עם התייחסות אקטואלית שונה. אבל במהות הם הטיפו לתחרות חופשית, ריסון תקציבי וכל מה שלומדים באוניברסיטה על כלכלה בחמש השנים הראשונות. לאמור: הקשר עם המציאות רופף למדי, כמו שעון מחוגים מקולקל שמדייק פעמיים ביממה.

שתפו:

קרא עוד

אחרי החגים

על פי עדויות שכלל אינן מבוססות – למשל ממדי פקקי התנועה – לפחות רבע מתושבי המדינה העדיפו שלא להתענות בהליכה עם לולבים ולימונים מחוספסים ובחרו לשוחח עם יהווה בטיסה לחו"ל. בהזדמנות חגיגית זו אני מבקש להודות לתושבי שכונת בית וגן שבירושלים (זנים שונים של חרדים) על שבחרו שלא להשתמש בענפי דקלים כתקרה לסוכותיהם אלא בחרו במחצלות. מי ייתן ובשנה הבאה ייפסק הנוהג של התעללות בדקלים על לא עוול בכפם ואולי – אם יימצא רב אמיץ – גם בלולבים ולימונים.

שתפו:

קרא עוד

ביטוח כסף

לא מכבר אישר בנק ישראל הקמת בנק חדש דיגיטלי (כלומר נטול סניפים). שמחה וששון במקומותינו כאילו שיש לנו חסך בבנקים - יש בישראל 15 בנקים. אלא שלצד הבלונים המתעופפים יש חשש שבפועל זו תהיה פדיחה.

שתפו:

קרא עוד

מוות נטול סבל

רבים כבר עסקו בתהייה על טיבם של שנותינו האחרונות בטרם מוות. לפני 50 שנה מוקד העניין היה בהתמודדות עם מחלת הסרטן. טיפולים מגוונים דחו את מועד המוות עד לשנים האחרונות שבהן החליט מי שמחליט בעניינים כאלה לתקוף אותנו ביעקוב-קרויצפלד, דמנציה ואלצהיימר – מחלות קטלניות שאבותינו כלל לא הכירו.

לדעתי, הלא מבוססת כלל, כל המחלות של סוף החיים מקורן בתאגידים המייצרים תרופות יקרות להחריד כדי לטפל במחלות האלה. תיאוריות קונספירציות הן הרבה יותר מעניינות מאשר כל מיני תיאוריות על התרופפות הגוף ובעיקר המוח. אלא שכל זה לא מסייע לריפוי של ממש אלא, ובעיקר, לאיכות חיים מחורבנת. ומי שלא השתכנע מוזמן לבקר בבתי אבות סיעודיים.

שתפו:

קרא עוד

פשיעה בין עדתית

"אם נוותר על מדינה יהודית

הצאצאים שלנו עלולים

לחיות במדינה דמוקרטית"

ח"כ מיקי זוהר, דה מרקר 6.1.2016

נוסף על מסחר לא חוקי בהרואין, קוקאין, נשק ודומיהם, מתברר שיש במקומותינו פשיעה נוספת: "סחר בלתי חוקי בהיתרי עבודה לעובדים פלסטינים בישראל" אין מדובר בעניין זניח. לפי אומדן של החוקרים, האחד מבנק ישראל והאחר מאבו-דבי, ה"עסק" הזה מניב הכנסה שנתית של כמעט חצי מיליארד שקל. מה שמעניין בפרשה הוא שהממשלה יודעת על הפשיעה וממדיה, אבל מתעלמת. בינתיים היא הנהיגה שיטה ניסיונית חלופית לניהול היתרי העבודה באזור התעשייה עטרות שמצפון לירושלים.

שתפו:

קרא עוד

תרומה או שוחד

לא מכבר פירסם "הארץ" כי תאגיד התעופה אל-על תרם 20 אלף שקל לעמותת איחוד מוסדות גור. על הכתבה מרחפת עננת שוחד (או, מוטב לומר, כניעה לדרישת פרוטקשן) שמקורה בחשש שחסידות גור תחרים את חברת התעופה ובכך תגרום לה נזק. אל על הרי מנהלת חשבונות כפולים בענייני "שמירת שבת" ומטוסיה שטסים בשבת עושים כן תחת מותג של חברה בת. אבל חשובה לה מראית העין. או שמא אישתו של מנכ"ל החברה התאשפזה בבית החולים הדסה שבו – יש אומרים – ידו הארוכה של חסיד גור, יעקב ליצמן, מחוללת פלאים במלונאות האישפוז.

שתפו:

קרא עוד

אוטו קפיטליסטי (היד הנעלמה על ההגה)

מה לא נכתב על העתיד המזהיר הצפוי לנו עם המכוניות האוטונומיות. אלה מכוניות שבהן אנחנו, בני האדם, נהיה לעולם הנוסעים. נהג אנושי לא יהיה. הכל יהיה ממוחשב ובמיוחד החיישנים, המהירות, העצירה והנווט. ספק אם אנשים בודדים אפילו ירצו להיות בעלי רכב שכזה כי בעת העתידית ההיא נאלץ לשלם לא רק על נסיעה, דלק ותחזוקה אלא אף עבור חניה ביום ובלילה. מה יותר פשוט בעולם העתידי הזה מללחוץ על כפתור במסך האפליקציה ובתוך כמה דקות מגיעה מכונית אוטונומית ולוקחת אותנו לאן שנרצה. והפעם זה כמו מונית של היום – בלי בעיות חניה.

שתפו:

קרא עוד

גז מגלומני

"משרד האנרגיה משיק פיילוט לחיבור בתים ב – 15 שכונות מגורים לגז טבעי כחלופה לשימוש בגז בישול (גפ"מ). התקווה היא שמשקי בית ירחיבו את השימוש בגז ביתי גם לצורכי חימום וקירור.....ההשקעה הממשלתית בפיילוט מוערכת ב-80 מיליון שקל".

נשמע טוב וראוי?

שתפו:

קרא עוד

היידה ליברמן

הנושא החם אחרי פירסום תוצאות הבחירות הוא איך להקים ממשלה. התחשיב הפרלמנטרי נראה ברור: המפתח אצל ישראל ביתנו, כלומר ח"כ אביגדור ליברמן, שמתעקש על ממשלת "אחדות לאומית חילונית" והוסיף, למתקשים בהבנת הנאמר: ליכוד, כחול-לבן וישראל ביתנו.

ראש הממשלה כבר כינס ביום חמישי את ראשי מפלגות הימין כדי לתאם עמדות. נתניהו מנסה לייצר "בלוק" של 55 חברי כנסת שיבוא למו"מ עם כחול-לבן וישראל ביתנו שלהם 41 חברי כנסת. והמבין מבין.

שתפו:

קרא עוד

כשהכסף מתגלגל

המאמר הזה מתפרסם שעתיים לפני סגירת הקלפיות בבחירות לכנסת. זה הזמן שבו רבים עסוקים בשאלה האם שיעור ההצבעה האחרון שדווח מבשר/מקלקל.

האם האיש שהביא את יחסי הון-שלטון לדרגת אומנות קונצפטואלית יישאר עימנו או שמא נצטרך ללמד את מחליפו איך עושים דברים במדינת "הגזע המיוחד במינו" (ותודה לח"כ מיקי זוהר מהליכוד על השאלת הרעיון מחברו לדעה אדולף).

נתניהו מואשם ש"שילם" לחברי ועד ההון ארנון מוזס, ארנון מילצ'ן ושאול אלוביץ ממנעמי האי-רגולציה תמורת יחס חם, אוהב ומוטה. הנה לנו יחסי הון-שלטון פרסונליים שבגינן יהיה (או לא) כתב אישום. אלא שזה כסף קטן יחסית בעוד שיחסי ההון והשלטון עמוקים הרבה יותר ומזיקים פי כמה. מבלי להמעיט בחשיבות השחיתות המיוחסת לנתניהו אעבור עתה לכסף הגדול.

שתפו:

קרא עוד

מדריך לבוחר/ת

הנה אנו מגיעים לימים האחרונים שלפני הפלישה הגדולה לקלפי ומתבקשת השאלה האם ולמי מצביעים. הציבור שואל וה"מומחה" משיב ללא הטיה פוליטית.

אלא שה"מומחה" אינו טאבולה ראסה. יש לו העדפות מתודולוגיות והראשונה שבהן היא שהוא לא נעול על אף מפלגה. ומכאן העצה הא-פוליטית הראשונה: אם את נעולה על מפלגה כלשהי תצביעי עבורה. די פשוט ולכן ה"מומחה" אינו באמת מומחה.

שתפו:

קרא עוד

משבר החמאה

לא ידעתי, ועל כך אני מתנצל, שיש משבר חמאה. אפשר וזה האליטיזם האשכנזי שלא מתקרב לאוכל העממי הזה. ויותר אפשר שבנוסף לאי אכילת חמאה אני משתדל לשמור נגיעה גם מעוגיות חמאה. טוב שיש חברים ואחד מהם שלח לי הסכת - פעם קראו לזה תסכית - (פודקאסט) של כאן 11 ושמו "חיות כיס" שבו שני כלכלני ערוץ השידור הממלכתי הזה טחנו את המשבר עד דק – הכל בלווי מוסיקה קולנית שמעצימה את תחושת המשבר, לבטח לאוזן.

שתפו:

קרא עוד

בין בור לחור

זה כמה חודשים שהחבר הוושינגטוני של ראש ממשלתנו לא נלאה לצייץ קללות לעבר נגיד הבנק הפדרלי. תראו עד כמה הם דומים: גם המאור נתניהו לא מפסיק לקלל את מי שהוא מינה לתפקידים ציבוריים. זה כנראה סימן היכר לאנשים גדולים.

החבר טראמפ מלין על כך שהנגיד שלו אינו מפחית את הריבית, שלדעת הנשיא האמריקני מהווה מכשול לפיתוח הכלכלה. נגידת הבנק המרכזי האירופי, כריסטיאן לאגארד, אמרה השבוע כי על ממשלות האיחוד האירופי לנהל "מדיניות פיסקלית מרחיבה" גם כדי למנוע הידרדרות למיתון שכולם מדברים עליו וגם כדי להקטין לחצים פוליטיים מהימין המתחזק.

שתפו:

קרא עוד

A=B=C

לפני כמה שבועות נותח כאן פסק דין ואדי חומוס שבו בית המשפט הגבוה לצדק (לכאורה, לכאורה) פסק כי בהינתן נימוק בטחוני יכולה ישראל לעשות כרצונה גם בשטחי A , שעל פי ההסכם שבינה ובין אש"פ הם בשליטה מוחלטת של הרשות הפלסטינית. בכך נמחק למעשה כל הבדל בין שטח A לשטחי B  ו – C שבהם עשתה ישראל כרצונה מכוח ההסכמים.

לפני כשבוע הודיע ראש ממשלת פלסטין מוחמד א-שתייה כי לאור התנהגותה של ישראל, ממשלתו לא מבחינה בין האזורים השונים וכי פלסטין היא אחת. אחרי שנים של מחלוקות הנה לפנינו נס פוליטי: ישראל ופלסטין מסכימות על העיקרון אם כי לא על המהות. אבל גם מצעד של אלף מילין מתחיל בצעד קטן אחד.

שתפו:

קרא עוד

ועדת צוקהרה

הנה לפניכם קושייה שווה לכל נפש. מאמר בניו יורק טיימס שתורגם ופורסם ב"הארץ" ביום 29.8.19 פוסק: "מיתון מסתמן באופק".

הנה השאלה: מתי יהיה מיתון?

הנה מבחר תשובות אפשריות:

א.   אף פעם. תמיד יש אופק שאי אפשר להגיע אליו.

ב.    או-טו-טו, כי כידוע ספינה שרואים אותה באופק מגיעה תמיד לנמל.

ג.    בשבוע הבא, כי בכלכלה מודרנית עם היי-טק הכל זז במהירות של 100 ג'יגה ליום.

ד.    פעם.

שתפו:

קרא עוד

בזכות ההונאה

עמוס ויצטום הוא פרופסור לכלכלה בלונדון סקול אוף אקונומיקס. לא מכבר הוא פירסם ספר "בגידת הכלכלה הליברלית" שאותו לא קראתי. במבוא לספר הוא מסביר במה הוא שונה ממבקרים רבים של מה שנקרא בפינו "כלכלה". רוב המבקרים טוענים נגד ההשלכות הלא רצויות של כלכלת השוק כפי שאנחנו מכירים אותה. ג'ון מיינארד קיינס, מהמבקרים החריפים, הוא – לשיטת ויצטום – מאמין גדול בכלכלת השוק החופשי אך מציע שיטות איך להימנע מקשיים שכלכלת השוק הזו יוצרת, ובעיקר אבטלה. ויצטום שייך לקבוצה קטנה יותר הטוענת שהכשל של הכלכלה המקובלת("ניאו ליברלית") הוא בקדושה של השוק החופשי ובהצגת כלכלה כמדע דמוי פיסיקה המנותקת מהמבנה והתפקוד של המערכת הפוליטית-חברתית. או בלשוננו הוא מהסוג החושב "מחוץ לקופסא".

שתפו:

קרא עוד

הזוג הקטלני

מהו שיעור מס ההכנסה השולי שאתם משלמים? אני מעריך כי 80% מהקוראים ו – 95% מהאוכלוסייה לא יודעים את התשובה לשאלה המאוד אישית הזו. אולי בערך רבע ממשלמי המס יודעים את שיעור המס הממוצע שהם משלמים. אבל מתברר שהמס השולי קטלני.

עמיר פרץ (העבודה) וזוגתו הפוליטית אורלי לוי (גשר) פירסמו לא מכבר תכנית כלכלית-חברתית – מעין מצע לזיווג הזה - ובו נכתבו מאות שטויות (למשל, פטור ממע"מ על כ – 100 מוצרי יסוד) וטיל ק"ק (קרקע –קבר) אחד בצורת מס הכנסה שולי של 65% על מי שהכנסתם החודשית עולה על 54,000 שקל לחודש. מדוע ק"ק? כי המומחה לנקרופיליה של עיתון "הארץ" פסק שההצעה "תקבור סופית את השמאל", ודעות דומות נמצאו – איך לא – גם ב"ישראל היום" לתפארת מדינת כל ימיניה.

שתפו:

קרא עוד

גרביים במקום תותחים

"תותחים במקום גרבים, / טנק במקום זוג נעליים,
גופיות שלוש נוריד, / אם תתנו ספינת משחית,
ובמקום חולצת שבת - / תנו, הוי, תנו סילון אחד,
ובמקום זוג תחתונים - / שני זחלים, או שריונים,
ובמקום - עצור! המתן! / המכנסיים לא ניתן, לא ניתן!"
מילים: חיים חפר  לחן: משה וילנסקי

הנה לנו פינת נוסטלגיה. פעם, בימים פטריוטים יותר, שרו את השיר בכל התכנסות של ילדים ומבוגרים כאחד. שיר שנכתב אחרי מלחמת 1956 – מלחמה שישראל יזמה נגד מצרים בקואליציה עם צרפת ובריטניה שביקשו לקחת לעצמן את הבעלות על תעלת סואץ. מה שמלמד שהתקרבנות אינה תופעה חדשה. אנחנו, לפחות לדעת המחבר, קורבנות המלחמה שבה פתחנו ולכן צריך לוותר על בגדים למען טנקים.

שתפו:

קרא עוד

גיוס ופשיעה

בארגנטינה יש גיוס חובה לצבא. אבל לא מגייסים שם את כולם אלא הגיוס נעשה בהגרלה. הגרלות הן דבר חביב על מחשבי חישובים. על קבוצה שעלתה בהגרלה קשה לטעון להשפעות משפחתיות, כלכליות, סביבתיות, חינוכיות וכיוצא באלה גורמים שעלולים להשפיע על חברי הקבוצה בעת שהם מתכננים שוד בנק. נדיר שארגנטינה זוכה לאיזכורים בינלאומיים שאינם קשורים לאינפלציה, חובות, פיחות ומטבע חוץ בבוידעם. אבל היה מחקר שבדק מהו שיעור הפשיעה בקרב המגוייסים בהשוואה לאלה שלא גויסו. הממצא היה די מדהים: המגוייסים היו פושעי-יתר לא רק במסמכי המשטרה אלא גם בפסקי דין.

שתפו:

קרא עוד

ילדים או זקנים

לכתב "הארץ", סמי פרץ, היתה השבוע דילמה מעניינת שאציג אותה בצורה פשוטה: לממשלה יש שקל אחד נוסף והיא מתלבטת בשאלה למי לתת את השקל הזה. האם לקשישים או לילדים? רוב המאמר של פרץ בעיתון עוסק בהזדקנות האוכלוסייה, מה שמותיר את הרושם כי בעיית הזקנים אקוטית יותר.

שתפו:

קרא עוד

העדפה מתקנת

כמה מקוראי הבלוג הגיבו בחומרה על המאמר שכותרתו "שמאל מאובן". מה שעורר כעס היתה ההצעה שהשמאל יפסיק לעסוק בהעדפה מתקנת לנשים, מיעוטים אתניים ולהט"בים ויניף את דגל השיוויון נטול העדפות.

הוויכוח לגבי העדפה מתקנת שבאה לפצות על עוולות מהעבר יימשך כנראה לנצח. השבוע קיבלתי זווית מעניינת על העדפה מתקנת בחינוך תיכוני בארצות הברית.

שתפו:

קרא עוד

שמאל מאובן

נניח שהיתה לכם אפשרות לחיות בדנמרק או בצרפת כאשר השיקול המכריע עבורכם הוא טיבה של מערכת הרווחה. מה בחרתם? ואם מציעים לכם את איטליה, מה קורה להעדפות? לא צריך לנבור בקרביים של הביטוח הלאומי במדינות האלה כדי להגיע למסקנה כי דנמרק עדיפה. אבל לא כך אצל ד"ר אפרים דוידי מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת באר שבע, מועמד לכנסת מטעם חד"ש ברשימה המשותפת.

הנה לכם דוגמה מדוע השמאל תקוע. לא בגלל העדר רצון טוב. מאובן מתקשה בתנועה. הוא תקוע בעבר.

שתפו:

קרא עוד

טראמפ ומרקס מתחבקים

קשה למצוא בעשור האחרון בכלכלה מאמר יותר מצוטט מזה של כרמן ריינהרט וקנת רוגוף מ 2010. שני הפרופסורים המוערכים האלה טענו, כשנתיים לאחר תחילת המיתון שבא בעקבות המפולת הפיננסית, כי מה שפוגע ברמת החיים (דרך פגיעה בגידול התוצר, כלומר בצמיחה) הוא החוב הציבורי. מדינה שמגיעה לחוב של 90% מהתוצר שלה מאבדת מחצית מהצמיחה – כלומר מרמת החיים העתידית.

שתפו:

קרא עוד

ג'ורג' קלוני נגד מדינת ישראל

"נספרסו היא מונופול – צרכן בישראל משלם 35% יותר מאשר צרכן באירופה". כך כותרת במוסף הכלכלי של "הארץ" המצטט מתוך בקשה לתביעה ייצוגית כנגד תאגיד נסטלה שמייצר ומשווק את הקפסולות של הקפה. ובאותו גיליון נמסר כי "על מוצרי איקאה משלמים בישראל עד 96% יותר מאשר בטורקיה, יוון ושבדיה". ללמדנו כי יוקר המחיה כאן גבוה כי גופים כלכליים גדולים סוחטים את הצרכן הישראלי עד הפרוטה האחרונה. כמה ש"אנחנו" מסכנים.

שתפו:

קרא עוד

הוועדה לשיפור הבורקס

מתחילות השיחות, מתחילות, במילמול חרישי 
עובר חודש אחד, השיחות נמשכות 
עוברים שני חודשים, בראש חודש שלישי מודיעים: 
בקרוב ימשכו השיחות, ימשכו השיחות 
נתן אלתרמן

נא להכיר: אמיר ירון - יו"ר, אנדרו אביר, ראובן גרונאו, צבי הרקוביץ ומשה חזן – חברים. אלה הם חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל והם מתכנסים לפחות אחת לחודש לדון בשאלה הקשה: להעלות/להוריד/להשאיר את הריבית. זו עומדת היום על 0.25% וסביר מאוד שאתם לא מכירים אותה כי אף אחד לא ייתן לכם הלוואה בריבית הזו. ואף בנק גם לא ייתן לכם ריבית כזו עבור יתרות זכות בחשבון עובר ושב.

שתפו:

קרא עוד

חבורת אני מסכים

בסרט "לאה צמל" עשתה הבימאית תרגיל מעניין. לפי הבנתי הסיפור על צמל הוא כיסוי. קנקן. העניין האמיתי הוא ביקורת חריפה על מערכת המשפט בישראל, לפחות ככל שהיא נוגעת בפלסטינים. די מפתיע שמירי רגב ומפעל הפיס כועסים על הסרט שסייעו לממן. רגב היא מבקרת לא קטנה של בית המשפט. אז מה בדיוק הבעיה?

שתפו:

קרא עוד

יומולדת נפשע

הבה נעשה תרגיל מחשבתי. עקב האינפלציה הנמוכה (ביוני מדד המחירים לצרכן ירד ב 0.6%) מחליט הבנק המרכזי לעודד את הפעילות הכלכלית במשק. מכיוון שהריבית – הפחתתה היא כלי עידוד מקובל – קרובה לאפס מחליט הבנק על ריבית שלילית.

זה אומר שכל מי שמחזיק יתרות כסף בבנק ישלם לבנק ריבית – הנקראת שלילית – במקום שהבנק ישלם ריבית למפקיד הכסף.

שתפו:

קרא עוד

מנדלבליט כבעיה

משהביע השופט את דעתו לפיה החלטת עיריית עפולה לסגור את הפארק העירוני למי שאינם תושבי העיר בכל ימות השבוע (למעט שישי) בחודשי הקיץ אינה חוקית – התקפלה העירייה. כנראה מחשש לפסיקה נחרצת עוד יותר מדעת השופט בעל פה.

שתפו:

קרא עוד

בזכות הבורות

נניח שאתם הולכים ברחוב ורואים מעליכם בשמיים אבן. אפשר לומר בוודאות כי כל אחד מאיתנו יזוז הצידה מתוך ידיעה שהאבן היא בתנועה מטה ולא בתנועה מעלה. אנחנו יודעים כי יש גרביטציה למרות שלא ראינו אותה בעיניים או הרחנו אותה. הנה לנו מה שנקרא מדע. ואת זה אנחנו לומדים בבית ספר או מהתפוח שנפל לראשו של ניוטון שלא היה זהיר.

שתפו:

קרא עוד

הפרת הסכמים

הקרב, המילולי בינתיים, מתחמם. ארה"ב מזהירה את איראן מפני הגדלת שיעור האורניום שהיא מייצרת, מחריפה את הסנקציות הכלכליות נגדה, ורומזת על אופציות אחרות – צבאיות, מן הסתם. האם הגדלת שיעור האורניום היא הפרה של הסכם?

יש אמריקאים שטוענים שכן. אלא שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין עם איראן בקול גדול. מכאן שאותם אמריקאים הטוענים שאיראן מפרה הסכם לוקים בצביעות יתר. ארה"ב החריפה הסנקציות כנגד איראן לא בגלל שהאחרונה הפרה את ההסכם. היא עשתה כן בתביעה לשינוי ההסכם כך שיכלול לא רק את מצב האורניום בישבנו של חמינאי אלא גם את מצב הטילים הבליסטיים באותו מיקום.

אם כך, אולי ההפרה של איראן את ההסכם אינה מול ארה"ב אלא מול המדינות האחרות שחתומות עליו, כמו צרפת, למשל? הנה שאלה מעניינת ששייכת לתחום המוסר הציבורי. ההסכם כלל התחייבות איראנית בתחום האורניום והתחייבות המדינות האחרות להסיר סנקציות כלכליות. מדינה אחת פרשה מההסכם והטילה סנקציות – האם היא מפרה את ההסכם או שהוא מבוטל מכוח הפרישה של ארה"ב? איראן עצמה טוענת שלא מוצו הליכים לטיפול בהפרות הנקובים בהסכם עצמו. מה, אם כן, השורה התחתונה?

עזה, למשל

מאז שעזה נכבשה בידי החמאס יש סגר מתמיד של ישראל על האזור הזה. במהלך ההתקוטטויות שבין המשטר כאן והמשטר שם (לרוב על חשבון האזרחים) ישראל מדי פעם משחררת קצת כוסברה או שטח ימי לדייג. אבל הסגר הגדול – אי מעבר של תושבים מעזה לגדה ולהפך ואיסור על עבודה בישראל – נשאר במקומו.

הסכמי אוסלו קובעים מפורשות – אגב, בדרישת ישראל שהתנגדה לאזור סחר חופשי ודרשה וקיבלה איחוד מכס – חופש תנועה של סחורות ועבודה. יש סעיף קטן המאפשר לעצור את התנועה הנ"ל "מסיבות ביטחוניות",  לתקופה קצובה. האם כל הפלסטינים הם טרוריסטים שצריך למנוע מהם להיכנס לכאן? ואיך זה שיש אישורי עבודה (לפי ההסכם זה בכלל לא נדרש) לפלסטיני בגדה אך לא לפלסטיני מעזה?

האם זו הפרה של ההסכם? אם כן, אולי משלוח טייארות בוערות הוא מהלך של סנקציות ביטחוניות שנוקט הממשל בעזה כנגד הטרור הכלכלי של הממשלה בישראל? או שמשמעות ההסכם היא שישראל יכולה לעשות מה שבא לממשלתה בראש, ושיקפצו כל השאר? מי בסיפור העזתי היא איראן ומי היא ארה"ב?

אישה בוגדת

בית הדין הרבני פסק כי אישה ש"בגדה" לא זכאית לחלקה ברכוש המשותף, במקרה הזה – דירה. האם זה הדין גם לגבי גבר "בוגד"? או שמא חובת הנאמנות המינית היא חד צדדית וחלה רק על האישה מכוח הסכם הנישואין שלהם. ברור שבית הדין הרבני לא מכיר את המושג "גבר בוגד" לצורך חוקי הקניין. אבל חוקי המדינה קובעים שאין אפליה על רקע מגדרי. חוקי הדת היהודית קובעים אחרת – לפחות לדעת הרבנים. האם האישה הפרה הסכם? האם הפרת ההסכם מצדיקה שלילת זכויות קניין?

חוזה עבודה אישי

בעל חנות כרת הסכם עם אדם שביקש אצלו עבודה. לפי ההסכם האיש יעבוד 45 שעות בשבוע ובתום כל חודש יקבל שכר של 4,000 שקל. אחרי שנה העובד מתפטר ותובע את המעסיק ששילם מתחת לשכר המינימום. נעזוב לרגע את הזווית המשפטית הצרה (המעסיק יפסיד, ובגדול). האם התביעה היא הפרה של ההסכם בין העובד והמעסיק מהבחינה המוסרית -ציבורית? הרי הוא הסכים לשכר של 4,000, מה פתאום הוא קופץ עתה?

הפתרון של יצחק שמיר

כאשר יצחק שמיר (ליכוד) היה ראש ממשלה הועלתה הדרישה באו"ם ובקרב רוב מדינות העולם לכינוס וועידה שתפקידה לסייע להגיע שלום. מעורבות בינלאומית כזו נדחתה קודם לכן בידי ישראל ובהסכם הקואליציוני עם מפלגת התחייה (הימין החדש של פעם) זה נכתב בדיו על גבי נייר.

כאשר ח"כ גאולה כהן מאותה מפלגה ניפנפה בהסכם הקואליציוני בטענה ששמיר מפר אותו בהסכמתו לוועידת מדריד, הגיב ראש הממשלה – כך השמועה – באמירה "היא יכולה לתחוב את הנייר ב.....".

ובכן, האם מותר להפר הסכמים? מעשית יש אינספור הפרות. ההצדקות הן לעולם פוליטיות. משפט ומוסר הם שחקנים זוטרים בתיאטרון ההפרות.

שתפו:

קרא עוד

הגירעון הקולינרי

לא מכבר בביקור בשכונה בצפון לונדון התברר כי באסטת הפלאפל הישראלית נסגרה. אני משער שאם היו שואלים את שר החוץ הוא היה מאשים את האנטישמים מה-BDS. אלא שהעניינים, מתברר, סבוכים.

שתפו:

קרא עוד

איך להפסיד ולהתגאות

הכותרת באתר משרד האוצר הייתה מחוייכת ומתגאה: "הבעת אמון נוספת בכלכלה הישראלית". הסיבה למסיבה היא הנפקה של אגרות חוב של הממשלה בסכום של חצי מיליארד אירו. מה שמיוחד בהנפקה הזו הוא שכל הכסף הגיע ממקור אחד (קרן פנסיה אירופית ששמה לא הוזכר). שאגרות החוב הן לתקופה של 50 שנה וכי הריבית היא רק 2% לשנה.

וכך אמר שר האוצר, משה כחלון: "חוזקה של כלכלת ישראל נבחנת באמון המשקיעים והמוסדות הפיננסים העולמיים בה. ההנפקה הזו היא הבעת אמון בכלכלת ישראל ובמשק הישראלי, אך יותר מכך, היא מבטאת את אמון העולם בכך שמדינת ישראל כאן כדי להישאר". אז אם היו למישהו ספקות באשר לתוחלת חייה של המדינה, הנה ההוכחה הנדרשת.

שתפו:

קרא עוד

כלכלת בית

מה הנטייה שלכם לצרוך? שימו לב: לצרוך ולא לצרוח. אלה שני דברים שונים לחלוטין כי הנטייה לצרוח היא עניין אנושי מוכר. בעוד הנטייה לצרוך היא עניין מורכב הרבה יותר ויש האומרים שקשה לאתר את הנטייה הזו.

מתברר שזו נטייה חשובה. עובדה היא שמלמדים עליה בשנה ראשונה בכלכלה באוניברסיטה. הנטייה הזו פועלת באופן הבא: נניח שיש לכם הכנסה של 1000 ואתם קונים מוצרים ושירותים בסכום של 950. עכשיו ההכנסה שלכם גדלה ל 1050. כמה תיקנו – ובכלכלנית: תצרכו – כתוצאה מהשינוי בהכנסה? אם לא תשנו את הקניות אז המשמעות היא שהנטייה השולית שלכם לצרוך היא אפס. אם תקנו יותר – המשמעות שהיא שאתם בעלי נטייה חיובית. ולהפך אם אתם קונים פחות.

שתפו:

קרא עוד

המאזניים של פייסבוק

לפרופסור עומר מואב יש ביקורת על הליברה – המטבע הדיגיטלי שפייסבוק ושותפיה מתכוונות להנפיק בתוך כמה חודשים. ביקורת אקדמית על עניינים שברומו של עולם היא עניין מבורך. גם בגלל שהיא עוזרת ללמוד מאיזה גן ילדים הגיע הפרופסור.

שתפו:

קרא עוד

עיתון לאנשים עם דמנציה

השבוע היה לדה מרקר, המוסף הכלכלי של "הארץ" סיפור נאה. הכותרת הראשית היתה: " המחיר נפל רחוק מהעץ: הרווח הענק בשיווק ירקות ופירות". שתי עיתונאיות נכנסו לאתר פרייסז ובדקו במשך יומיים רצופים 35 מוצרים בתחום הפירות והירקות שנמכרים בשש רשתות השיווק הגדולות: שופרסל שלי, שופרסל דיל, רמי לוי, מגה בעיר, יינות ביתן וויקטורי. המחירים האלה הושוו למחירי העלות ששילמו הרשתות. לדברי העיתונאיות מחירי העלות האלה "נאספו מגורמים שונים בענף וחושבו באופן זהיר".

שתפו:

קרא עוד

הילדים של קהלת

נניח שאתם גרים בבניין רב קומות. יש אצלכם ועד בית שהוא הגוף הייצוגי של הדיירים אל מול חברת הניהול ששירותיה נשכרו לצורך תחזוקת הבניין וניקיונו. לא מכבר אחד הדיירים העלה הצעה לשינוי דמי ועד הבית. במקום תשלום לפי גודל הדירה יהיה תשלום לפי מספר הילדים באופן שככל שמספר הילדים גדול יותר כך התשלום יהיה קטן יותר. נכון, הסביר המציע, הילדים מלכלכים יותר את חדר המדרגות והמעלית. הם פוגעים יותר בדשא ובצמחיה – אבל מחקר חדש מצא שהממשלה מוציאה יותר כסף על קשישים ולכן יש להם יותר כסף לשלם לוועד הבית.

שתפו:

קרא עוד

אתיקה פטריוטית

עכשיו כולנו יודעים שיש קוד אתי לשחקני כדורגל. מתברר שהקוד הזה נכתב בידי ועדה של מכובדים. פרופסורים, מפקד משטרה והנכד של סבא של יריב. זה קרה אחרי שכמה משחקני נבחרת ישראל הזמינו נערות ליווי למלונם. ובהיותם מייצגים את כבוד מדינת ישראל – זה ממש לא יפה.

שתפו:

קרא עוד

הפירות של פרי

בקרב בעלי המקצוע בתחום החינוך העניין הוכרע מזמן. אצל הפוליטיקאים – המופקדים על כספי הציבור – העניין מוסדר בגמגום מסויים. הכל תוצאה של ניסוי שנערך בבית ספר בשם Perry  במדינת מישיגן שבארצות הברית בשנות ה – 60' של המאה שעברה. בניסוי חולקו ילדים בני 3-4 לשתי קבוצות: האחת בה הילדים התייצבו מדי יום ל"לימודים" בני שעתיים וחצי. השנייה היא קבוצת הביקורת של ילדים בני אותו גיל ומגוון כלכלי ואתני שלא זכו ל"טיפול" החינוכי.

שתפו:

קרא עוד

כשדונלד חותך אפו

To cut off your nose to spite your face, זה ביטוי המתאר אדם שמוכן לגרום לעצמו נזק משמעותי ובלבד שגם יריביו יסבלו. כרגיל חותכי אברי עצמם נתפסים אצלנו כנגועים במחלת נפש. יש הטוענים שזה מצבו של דונלד טראמפ אלא שפרצופו הוא חצי עולם.

העניין עלה בראשי כאשר קראתי על הודעתו של נשיא ארצות הברית בדבר הטלת מכס על מקסיקו  החל מה – 10 ליוני. שיעור המכס על סחורות יהיה 5% והוא יעלה מדי חודש בשיעור של 5% ועד 25% אלא אם כן מקסיקו תפעל לצמצום ההגירה ממנה לארה"ב. 

שתפו:

קרא עוד

הקומקום והרכבת

כשהייתי צעיר עם בלורית רווח הסיפור הבא: ילד בדואי נהרג בתאונה עם רכבת שנהגה צפר לאות אזהרה. לימים התארח אביו אצל ידידו היהודי ונשאל אם הוא רוצה תה. משהשיב בחיוב שפת האיש קומקומו וחזר לשוחח עם אורחו. לפתע שרק הקומקום, הבדואי זינק מכיסאו, שלף גרזן וניפץ את הקומקום. מה עשית? שאל המארח. והאורח השיב: את אלה צריך להרוג עוד כשהם קטנים.

שתפו:

קרא עוד

אורולוגיה מהמקפצה

שר הבריאות (או שמא סגן שר – לך תדע מה השטות החוקית הנוכחית) יעקב ליצמן זכה השנה פעמיים להיות בכותרות בנושא שעליו הוא לא מופקד. בפעם הראשונה כאשר "ביקש" מהפסיכיאטר המחוזי להנפיק תעודת פסיכית ליקירת כת חסידי גור (כמה מפתיע שגם ליצמן באותה כת), מה שיסייע לדחות את בקשת ההסגרה של אוסטרליה, שם חשודה הגברת החסודה בהטרדה מינית.

בפעם השניה כאשר "ביקש" ממנהל בית החולים הדסה בירושלים להקצות שני חדרים פרטיים לגברת שושנה רייזל ביילא בת מינדל קיילא שהיא גם אשתו של האדון יעקב אריה אלתר – הוא הרבי מגור. כמה מפתיע.

שתפו:

קרא עוד

קלישאה ושמה יוקר המחיה

נניח שהשמאל בישראל (אבל אין דבר כזה) מגיע לשלטון. ה"שלום" שלהם הוא, כצפוי, בלוף. הממשלה נכנעת לכל גחמה של אויבי ישראל לשעבר, שבגדלות נפשם מציעים (אבל רק ללא-ערבים שבינינו) שתי חלופות: לצאת מכאן ולגור בשוויץ או לצאת מכאן ולגור בסרי לנקה. מה אתם בוחרים?

כדי להבהיר את הברירה שהוצגה, כל מי שעובר לאחת משתי המדינות האלה יקבל הכנסה השווה להכנסה הממוצעת במדינה המארחת וזאת בנוסף לאזרחות ודרכון. עכשיו בחזרה לשאלה: מה אתם בוחרים?

הנה הערכה זהירה: 95% יבחרו בשוויץ.

שתפו:

קרא עוד

מותק של מס

כלכלנים לדורותיהם לא אוהבים מס קניה, כלומר מס שמוטל על מוצר אחד (נניח מקרר) אבל לא על מוצר אחר (נניח לחם מקמח מלא). ההתנגדות לא נובעת מכך שכלכלנים מושקעים במניות של יצרני המקררים ולא מושקעים במאפיות ללחם אורגני. הסיבה להתנגדות נובעת מעיקרון "נעלה": סוברניות הצרכן. אל לה, לממשלה, להתערב בהעדפות צרכניות כי בכך היא פוגעת בצרכנים ומשבשת את הביקושים במשק.

זה נשמע סביר עד שחושבים על כמה מצבים מהסוג הבא: יש לכם שכן שאוסף גרוטאות בחצרו וכתוצאה מכך "מייצר" בית חמים ונעים לנחשים ועכברים. העניין לא הטריד אתכם יתר על המידה כי הנחשים ניזונו מהעכברים. אך לא פעם במירוץ אחר עכבר הנחש גלש לחצר שלכם בה שיחקו הילדים.

או, למשל, הזיהום במפרץ חיפה....

שתפו:

קרא עוד

מדידה מקלקלת

אין סיבה לפסימיזם שפשה במקומותינו בקרב מה שמכונה "האליטה הוותיקה". דרך אגב, הם אף פעם לא הזיזו לראשי המפלגה שלהם, שטענו שהם "אפילו לא חצי מעברה", כאמרתו המפורסמת של יוסף אלמוגי, מי שהיה שר ומזכיר אותה המפלגה.

מדוע אין סיבה לפסימיות? קחו לדוגמה אדם אופטימי: מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבוהב.

שתפו:

קרא עוד

כשהמינימום עולה

אחת הצרות הפוליטיות של העת הזו היא היעלמות מפלגות הימין המסורתי והתעצמות הימין הדמוי פשיסטי. זו צרה בכמה היבטים, אבל במאמר הזה אני מבקש להתמקד בשכר המינימום. הימין המסורתי והדמוי פאשיסטי מתנגדים לשכר מינימום. בעמדה הזו יש קסם ויכוחי רב, והיא מגובה בתאוריה כלכלית ומאמינים אדוקים.

שתפו:

קרא עוד

מלחמת סין-ארה"ב

בסוף השבוע שעבר הגדיל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, את שיעור המכס על קבוצת מוצרים המיובאים מסין לארה"ב בהיקף 200 מיליארד דולר לשנה, מ - 10 ל – 25 אחוזים. ואף איים כי תחולת המכס תורחב לעוד מוצרים אם ממשלת סין לא תבין שעליה להיכנע לדרישות "הצודקות" של ארה"ב.

בתגובה הודיעה ממשלת סין על מכס זהה, בעיקר על מוצרים חקלאיים המיובאים מארה"ב בהיקף של 90 מיליארד דולר. הכלכלן האמריקאי הליברלי, פול קרוגמן, כתב מאמר מתלהם נגד מלחמת הסחר שיכולה להידרדר למלחמה של ממש.

שתפו:

קרא עוד

כלכלה לא פוליטית

לפני כמה חודשים הפתיע בנק ישראל והעלה את הריבית. הפרשנות המקובלת למהלך החריג הזה היתה שהמשנה לנגיד, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, שמלאה את מקום הנגיד עד לכניסתו לתפקיד של הנגיד הנוכחי, אמיר ירון, ביקשה להיכנס להיסטוריה עם מהלך נועז.

מדי חודש נגיד בנק ישראל מודיע על גובה הריבית בחודש הבא. בואו נניח שהחודש הנגיד יעלה את הריבית. ונניח שבנק לאומי יוציא הודעה ולפיה מנכ"לית הבנק בדעה שמדובר במהלך חסר אחריות שיגרור את המשק להאטה לא נחוצה. איך נתייחס לדעתה של רקפת עמינוח?

שתפו:

קרא עוד

החיים והמוות בידי הסטטיסטיקה

חבר שלי הוא בעל ותק של עשרים ומשהו שנה במחלת לב. הוא קיבל שלושה התקפים ומאז הוא צרכן מתמיד של התרופות הידועות לחולי לב: חוסמי בטא (נורמיטן), חומרים למניעת יתר לחץ דם, אספירין, וסטטינים להורדת כולסטרול.

לא מכבר התפרסם מחקר שנערך על כל חולי הלב בקופת חולים מכבי. החוקרים ביקשו לבדוק האם יש קשר בין הסיכוי לחלות במחלת פרקינסון לבין לקיחת תרופות חוסמי בטא – נורמיטן היא הנפוצה שבהן בישראל. הממצא, והכותרת בעיתון, היו מדהימים: הסיכוי לחלות בפרקינסון בקרב אלה שצורכים חוסמי בטא גדול ב – 50% ממטופלים שלא משתמשים בנורמיטן ודומיו. 50% יותר זה מספר שעימו רצים מיד לרופא.

שתפו:

קרא עוד

קסם הכסף

לא מכבר פגשתי אדם שהוצע לו לעבוד ב"סטארט אפ" המכוון לייצר כסף קשיח. כלומר כסף בעל עצמה ייחודית שערכו לא נתון לשינוי. לא הביטקוין המתנדנד ודומיו אלא משהו עוצמתי הרבה יותר.

האיש – שענייני כלכלה, כסף ומיחשוב רחוקים ממנו – שאל לדעתי על הרעיון המונח ביסוד התכנית הזו. השבתי שכל יצירה אנושית ניתנת למניפולציה אנושית. כסף הוא יצירה אנושית ולכן לעולם לא יהיה דבר כזה: כסף בעל ערך לא משתנה.

שתפו:

קרא עוד

האחים איסמעיל ובנימין

בשמאל הישראלי, ואין הכוונה לחבורת גנץ-לפיד-גבאי, יש הטוענים כי ממשלת נתניהו מעודדת את הטרור. כן, קראתם נכון. משתמשים במילים אחרות מחשש.... אבל זו בדיוק הכוונה. יש עדויות לא מעטות כי במקרה הכי טוב (מנקודת ראותה של הממשלה) המעשים תמוהים. ואותן עדויות נתפסות על ידי אנשי שמאל שתיאוריות קונספירציה לא מרתיעות אותם, כהוכחה שיש כאן כוונת מכוון.

הנה כמה עניינים בפינה לשיפוטכם:

שתפו:

קרא עוד

בועהאההה

"שוק הקנאביס הוא בועה פר אקסלנס, אין פה בכלל שאלה". כך אמר יאיר לפידות מנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות ועל דבריו דיווח השבוע  העיתון "הארץ". החרה החזיק אחריו גלעד אלטשולר מבית ההשקעות המתחרה שאמר "מתוך כל חברות הקנאביס יכול להיות שאחת תהיה בעוד עשר שנים".

אז לא. אם חשבתם שהקנאביס משיב נשמתו הממוסטלת לבורא עולם או לצמח הפרג (הבסיס לאופיום) – מי שחזק יותר – אז טעיתם. ההערות החשובות האלה עסקו לא בקנאביס אלא במניות תאגידים שמגדלים/משווקים קנאביס. הקנאביס עצמו, קל להבין, ימשיך לפרוח. נרגענו לפחות חלקית.

שתפו:

קרא עוד

להדיח את גנץ

מה דעתכם על 1.9%? אין לכם דעה? ומה בקשר ל- 3.5%, זה מזיז משהו אצלכם? הנה בשורה קשה: אתם אנשים נורמליים לחלוטין שכאשר אתם פוגשים מספר – לא מתרגשים. סימן שאתם בריאים.

מירב ארלוזורוב כותבת ב"הארץ" כי שר האוצר, משה כחלון, ינסה להדיח מתפקידו את הממונה על התקציבים במשרדו – שאול מרידור. מרידור, כך מדווח, נפגש בעת מערכת הבחירות עם ....בני גנץ. כלומר מרידור ש. הוא כמו מרידור ד. –אבא שלו – מחסידי הרב גנץ שכנראה אינו ימין שפוי נוסח כחלון. עובד מדינה, כך כחלון בנוסח ארלוזורוב, לא ייפגש עם פוליטיקאי ללא אישור מיניסטריאלי. פויה כחלון, כותבת החרדה לסדר ציבורי שמאיימת כי "כחלון יקריב את תקציב המדינה לטובת האינטרס האישי שלו".

שתפו:

קרא עוד

מבחן הדבשת

כאשר קראתי את המחקר החדש שיתואר בהמשך נזכרתי בפגישה עם בנימין נתניהו עת היה שר אוצר בממשלתו של אריאל שרון. נתניהו שלף מצגת פרי הגותו של הכלכלן האמריקאי ארתור לאפר. לאפר טען שאנחנו חיים בדבשת מיסויית. העלאת שיעורי המס מגדילה תחילה את הכנסות הממשלה ממסים, אבל, די מהר, העלאות נוספות מגדילות רק במעט ואחר כך – אם ממשיכים בהעלאת שיעורי המס – תקבולי המס של הממשלה יורדים. כלומר, לגרף ההכנסות כנגד שיעור המס יש צורת דבשת. ללמדנו, כך שר האוצר דאז, שהימין צודק והשמאל – המצדד בהעלאת מסים – טועה.

שתפו:

קרא עוד

ליברלים צבועים

החיים בשמאל הם קשים עד בלתי נסבלים. השמאל לא נמצא בשלטון באף מקום בעולם. ובמקומות שבהם הלכאורה שמאל בשלטון – סין, ונצואלה – הוא עושה שם רע לשמאל גם, ובעיקר, כשהוא מנופף בדגל האדום. בא"י-פלסטין המצב קשה במיוחד כי בנוסף לעניינים החברתיים יש כאן גם סכסוך לאומי.

בזירה המקומית נושא הדגל הלכאורה שמאלי הוא עיתון "הארץ". המילה לכאורה תובהר עוד מעט קט. קחו למשל את הנושא המרכזי: הסכסוך, ופתרונו באמצעות שתי מדינות לשני עמים. מחר יש ממשלה עם רוב בכנסת ובראשה מו"ל העיתון, עמוס שוקן. בני גנץ אחראי על הביטחון, איימן עודה על משרד הפנים, יאיר לפיד שר חוץ ותמר זנדברג שרת חינוך. נו? יהיה מזה 2 מדינות? קדחת. יש די סיבות "ישראליות" שזה לא יהיה. אבל נסתפק באחת "פלסטינית": הפילוג בין החמאס ואש"ף.

שתפו:

קרא עוד

היום שאחרי

על פי כמות התגובות מהצד הפחות ימני של החברה הישראלית נדמה שהיה מהפך ענק. השפויים הודחו ובמקומם התייצבו פשיסטים עם סכין בין השיניים שעומדים לחסל את מדינת ישראל כפי שהכרנו אותה.

אז הנה החדשות: החלק הראשון של המשפט האחרון – "השפויים הודחו" – לא נכון. אם הדברים נמדדים במספר המושבים בכנסת אז מספרם של אלה הנמצאים מיאיר לפיד ושמאלה הוא 55. זה מספר הגדול ב – 2 ממספרם בכנסת הנוכחית. נכון, השפויים הפסידו פעם נוספת, אבל הפער הצטמצם.

שתפו:

קרא עוד

העצלנאי או הומו אקונומיקוס

אני לא יודע מי מכם פגש אי פעם את הומו אקונומיקוס. אהה, לא פגשתם? ניסיתם למשל להסתכל בראי? מה ראיתם? אלא שתלמידי כלכלה יודעים לזהות את האדם הכלכלי בקלי קלות. ולא, זו לא הכרות אישית. זו הכרות קונצפטואלית. לא הייתם בדייט עם קונצפט? די חבל. ההפסד כולו שלכם.

קודם כל תשכחו כאן מ'הומו' כקיצור ל'הומוסקסואל'. 'הומו אקונומיקוס' זה פשוט 'אדם כלכלי' בלטינית.

שתפו:

קרא עוד

ברוכים הבאים לקלפי

עבור מי להצביע בבחירות לכנסת ביום שלישי הקרוב? הפינה האינטרנטית הזו לוקחת על עצמה משימה להשיא עצה לכל בוחר ללא הבדל דת, גזע, מגדר ודעה. משימה יומרנית ומסקנותיה כנראה מעוגנות בקליפת שום משומש. אבל יש כאן כמה הארות על החיים בפוליטיקה.

שתפו:

קרא עוד

סליחה, טעיתי

לא פעם אנחנו שומעים וקוראים על תביעה ייצוגית שנדונה בבתי משפט ובמהלכה הגיעו המתדיינים לפשרה. זו מתפרסמת בעיתונים במודעה שבה מי שעונה לאמות המידה של הפשרה יזכה לכך וכך.

האם המידע הזה משפיע על הצרכנים העתידיים? או שלתאגיד שחטא היה יותר כדאי להתנצל למתלונן הראשון ולהימנע לחלוטין מהפרסום הלא-ממש-מחמיא?

ובתמצית: מה הערך הכלכלי של בקשת סליחה?

שתפו:

קרא עוד

מה עושים עם מתנה של חצי מיליארד?

תחילה להיסטוריה: במשך שנים מצרים סיפקה גז טבעי לחברת חשמל אלא שאחרי שמוחמד מורסי נבחר לנשיא החלו בעיות ותקלות עד הפסקה באספקה שנומקה בפעולות טרור נגד הצינור. חברת חשמל תבעה את הספק המצרי וב 2015 נפסק כי היא זכאית לפיצוי של כ – 1.7 מיליארד דולר. לא הפתעה גדולה. ישראל גנבה מאיראן את חלקה בקו צינור אילת-אשקלון והאיראנים לא ראו גרוש. מן הסתם תכונה שקשורה למזג החיים הנעים באזורנו.

שתפו:

קרא עוד

האשליה הפייגלינית

נו, אז יש הפתעה בבחירות המשמימות האלה. מכיוון בלתי צפוי חוזר אלינו משה פייגלין שלפי הסקרים הוא וחבריו עוברים את אחוז החסימה. להפתעה יש שני הסברים, כך אומרים לנו מומחים לענייני זהות, הסבר אחד אפוף בעשן הקנאביס והשני מונח בתוכנית הקופונים המהפכנית בחינוך – שני הדגלים של רשימת "זהות". כל השאר - מדינה יהודית תיאוקרטית וכובשת – מוצנע בתעמולת המפלגה וגם בלב התומכים החדשים.

שתפו:

קרא עוד

מפגש הכסף בין הימין והשמאל

מדוע הילארי קלינטון הפסידה בבחירות לנשיאות ארה"ב לפני יותר משנתיים? לא מיותר אפילו היום לציין שהיא דווקא ניצחה במניין הקולות בהפרש של כ – 3 מיליון. היא הפסידה במניין האלקטורים – שיטה אמריקנית שמביאה לתוצאה התמוהה הזו.

איך זה קרה? יש הרבה הסברים לניצחון של דונלד טראמפ ולא כאן המקום לעסוק בהם. אין ספק בעניין אחד: מבחינה כלכלית קלינטון ייצגה את השמרנות של בעלי ההון -  טייקוני וול סטריט בעגה האמריקנית. טראמפ היה אאוטסיידר שמאס בממשל הישן והציע דרך חדשה.

שתפו:

קרא עוד

ילדים זו שמחה?

"תביאו שניים תביאו שלושה

תביאו ארבעה ילדים

תקבלו שיכונים עם כניסה ומטבח

ושני חדרים קטנים

תביאו ארבעה תביאו חמישה

תביאו ששה ילדים

תקבלו הנאה וכבוד מקרובים

אתם אוהבים ילדים"

כך כתב יהושע סובול וכך שרה להקת הברירה הטבעית. ולבטח בעולם היהודי-איסלמי שבו אנו חיים אלה גם מצוות גדולות. אבל השורה האחרונה היא הקריטית: האם אתם באמת אוהבים ילדים? וליתר דיוק: האם ילדים מביאים להוריהם אושר?

שתפו:

קרא עוד

רוצים דנמרק, מצביעים הונגריה

הבה נשחק במשחק כלכלי-פוליטי. נניח שלכל אחד מאיתנו יש שתי אפשרויות. בשתיהן מצבנו הכלכלי היחסי (בהשוואה לממוצע) לא משתנה. האפשרויות הן: לעבור לגור בדנמרק או בהונגריה. במה תבחרו?

אני מעריך כי רוב הקוראים יבחרו בדנמרק. הסיבה, כך נראה לי, היא שהמערכות הציבוריות בדנמרק טובות יותר. מערכת הבריאות טובה יותר. מערכת הרווחה טובה יותר, התחבורה עדיפה פי כמה. לעת זיקנה דנמרק מספקת שירותים ורמת חיים עדיפים בהרבה על הונגריה.

שתפו:

קרא עוד

המכונית, ההוויה והתודעה

לכלכלנים יש כידוע הסבר הן למצב עניינים עגום והן לפתרון המתבקש כדי להפוך עגמומיות לששון ולשמחה. מי שמטריח את עצמו בקריאת עיתונות כלכלית או בהקשבה למלל כלכלי ברדיו ובטלוויזיה יודע שריכוזיות היא אם כל חטאת ותחרות היא המזור למחלה. לשם שינוי ולשם העניין הפעם הזו לא אתווכח הן עם הסיבה והן עם התרופה.

הבעיה, יתברר, היא בהוויה.

שתפו:

קרא עוד

בגנות המדידה ובזכות הפיס

"בתחילה היו הכהנים שרצו לבצע את תרומת הדשן עורכים ביניהם תחרות ורצים לעבר מזבח העולה. מי שהיה מגיע ראשון היה זוכה בביצוע העבודה. 

מעשה שהיו שניים שווים רצים ועולים בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, ונפל ונשברה רגלו 

החליטו הכהנים לקבוע מי יזכה בביצוע העבודות הללו באמצעות הגרלה. שמה של ההגרלה נקרא "פיס", שכן היא נערכה לצורכי שלום והתפיסות"

מהערך 'פיס (בית המקדש)' בויקיפדיה

"בעבודה פסיכומטרית גילינו שחרדים מצליחים יותר בתרגילים קבוצתיים ומצליחים פחות בראיונות אישיים". כך ד"ר ליאת בסיס בראיון לבטאון אפי – אגודה ישראלית לפסיכומטריקה, מבחנים מדידה והערכה.

שתפו:

קרא עוד