אני לא יודע מי מכם פגש אי פעם את הומו
אקונומיקוס. אהה, לא פגשתם? ניסיתם למשל להסתכל בראי? מה ראיתם? אלא שתלמידי כלכלה
יודעים לזהות את האדם הכלכלי בקלי קלות. ולא, זו לא הכרות אישית. זו הכרות
קונצפטואלית. לא הייתם בדייט עם קונצפט? די חבל. ההפסד כולו שלכם.
קודם כל תשכחו כאן מ'הומו' כקיצור ל'הומוסקסואל'.
'הומו אקונומיקוס' זה פשוט 'אדם כלכלי' בלטינית.
הומו אקונומיקוס הוא (והיא) בראש
וראשונה אדם רציונלי. מה זה רציונלי? למשל אם תציעו לו 2 עגבניות מצד ימין ועגבניה
אחת מצד שמאל, ותיתנו לו חופש בחירה – הומו אקונומיקוס יבחר 2 ולא 1. כי להיות
רציונלי פירושו להעדיף יותר על פחות. החלום האמריקאי הוא סוג של אמירה שפירושה שכל
אחד אם ירצה מספיק יקבל יותר. ומי לא רוצה יותר?
מה פשר החירטוט הזה? הומו אקונומיקוס
הוא כאמור דמות קונצפטואלית. הוא האדם הממוצע, הסביר, השכיח. הוא המודל של המין
האנושי שבשכלו מופיעים הביקוש וההצע, המחיר עכשיו והמחיר אחר כך, הריבית, ההכנסה.
כל מה שאנחנו מדברים בכלכלה מתבסס על הקונצפט. הלך הקונצפט, הלכה הכלכלה.
כשהמוח מחובר לשטקר
בעשרים ומשהו השנים האחרונות התפתח ענף הכלכלה
ההתנהגותית. זו כלכלה נטולת קונצפט. יושבים חוקרים ותוהים מה אנחנו רוצים באמת ולא
מה שאנחנו רוצים מהיותנו קונצפט. חוקרים כאלה לפעמים טורחים לחבר אלקטרודות לראשי
סטודנטים ולראות האם 2 עגבניות מעוררות יותר תגובות – בהשוואה לעגבנייה בודדת -
בחלקי המוח שנוירולוגים אומרים ששם טמון הכיף. התמונה מניסויים שכאלה בבני אדם לא
ממש מעודדת מבחינתו של הומו אקונומיקוס. בני אדם של ממש הם בעיקר יצורים תמוהים,
קפריזיים ואולי, ירחם יהווה על בני האדם, סתם בטלנים.
התשובה החוקית המקובלת לבטלנות היא
השקיפות. תשאלו כל כלכלן שמכבד את מקצועו והוא יאמר כי אין כמו שקיפות לעורר בטלן מסטלנותו.
אם נדע שמחר הבורסה תעלה – נרוץ עוד היום לקנות מניות. וכך תמצאו כי הבנקים
המרכזיים מדווחים בשקיפות מחליאה על כל נפיחה כלכלית שמתגלית, כדי לעורר את הבטלן
מתרדמתו.
הריבית בתכנית חסכון
הנה המבחן הבא: בבנק שבו מופקד כספכם יש
שתי תכניות חסכון: "חסכון לכל" ו"חסכון פלוס". בתכנית הראשונה
הריבית היא אחוז ובשנייה אחוז וחצי. באיזו תכנית חסכון מונח כספכם? מה זאת אומרת
שאתם לא יודעים? הרי הדבר מתפרסם באגרת לחוסך שהבנק שלח לכם. ובאתר האינטרנט של
הבנק שתי התכניות מתפרסמות. הכל שקוף. המידע בידכם ואתם לא יודעים. וספק אם איכפת
לכם בכלל. אתם סתם שונאי הומו אקונומיקוס שיודע בוודאות שתכנית חסכון 1.5% עדיפה
על תכנית חסכון 1%. או שאתם בטלנים.
הרגולטור האנגלי של עניינים פיננסים בשיתוף
5 גופים פיננסים החליט לבדוק את העניין לעומקו. 124,000 תוכניות חסכון
"השתתפו" בניסוי לברר האם בעליהן בטלנים או הומו אקונומיקוסים. ההבדל
בין הניסוי והמציאות הוא שבניסוי מחצית מהמשתתפים קיבלו הודעות מפורשות על פערי
הריבית שבין תכניות החסכון השונות, בעוד המחצית השנייה נאלצה להסתפק בהודעות
השגרתיות שמוציא המוסד הפיננסי.
התוצאה ממש מטרידה: ההבדל בין שתי
הקבוצות היה זניח למדי. גם אלה שקיבלו מידע מהסוג: "שים לב, יש תכנית עם
ריבית גבוהה יותר" לרוב לא הזיזו את כספם מהתכנית העבשה בה היו טמונים זה שנים.
או בתמצית, רובנו דומים לעצלנאי (sloth באנגלית), בעל החיים שתנועותיו איטיות ביותר, הישן
בערך 18 שעות ביממה כאשר הוא תלוי הפוך על עץ. אנחנו ישנים – פיננסית – הרבה יותר
ממנו בעמידה, בהליכה ובריצה.
ואחר כך מתפלאים איך נתניהו נשאר ראש
ממשלה כל כך הרבה שנים.
