"שוק הקנאביס הוא בועה פר אקסלנס,
אין פה בכלל שאלה". כך אמר יאיר לפידות מנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין
לפידות ועל דבריו דיווח השבוע העיתון
"הארץ". החרה החזיק אחריו גלעד אלטשולר מבית ההשקעות המתחרה שאמר
"מתוך כל חברות הקנאביס יכול להיות שאחת תהיה בעוד עשר שנים".
אז לא. אם חשבתם שהקנאביס משיב נשמתו
הממוסטלת לבורא עולם או לצמח הפרג (הבסיס לאופיום) – מי שחזק יותר – אז טעיתם.
ההערות החשובות האלה עסקו לא בקנאביס אלא במניות תאגידים שמגדלים/משווקים קנאביס.
הקנאביס עצמו, קל להבין, ימשיך לפרוח. נרגענו לפחות חלקית.
מכלל הלאו אפשר ללמוד על ההן. המניות של
חברות הקנאביס, כך מומחינו, ייעלמו אחרי שיתפוצצו כמנהג הבועות. אבל שאר המניות
בבורסה הן במצב טוב, תודה. ואני משער כי לשני הדוברים יש אפילו המלצות השקעה,
תמורת דמי ניהול כמובן. ואני מבטיח לקוראים שאחת ההמלצות היא לפזר. לפזר זו מילת
הנגד ל"להמר" שזו השקעה במניה אחת של חברת תרופות שתייצר תרופה נגד משבר
מניות הקנאביס הבא עלינו לכלותנו.
אם כך, כשיצאנו מהקנאביס ועברנו
ל"לפזר" עולה השאלה מה עתידן של המניות הלא-ממוסטלות. הלנו הן ויעלו ויפרחו
או שזרעי הבועה טמונים גם שם.
אבד הקשר
לשם שינוי יש לי בשורות טובות. והעניין
יוסבר באמצעות מחקר חדש שאף הוא התפרסם השבוע.
"הבורסה האמריקנית הניבה בשנים
1989-2017 תשואה ממוצעת של 8.4% לשנה....זאת לעומת 4.5% לשנה בלבד בשנים
1959-1988....לעומת זאת הערך המוסף (להלן התפוקה – ג.ע.) של התאגידים גדל ב 4.5% בשנים '59-88 לעומת 2.5%
בלבד בתקופה המאוחרת יותר". כך הממצא העיקרי.
ואלה חדשות טובות לבני אדם וחדשות
מעצבנות לפרופסורים למנהל עסקים. אתחיל דווקא איתם.
כל סטודנט לביזנס לומד כבר בשלב מוקדם
של השכלתו את המושג "מכפיל". המכפיל הזה קושר בין שני דברים שהפרופסור,
האמון על המדע, מראה שהם צמודים זה לזה. למשל יש "מכפיל רווח" הקושר בין
הרווח של התאגיד מתפוקתו לבין מחיר המניה בבורסה. לפני הרבה שנים חשבו שמספר הקסם
הוא 10. עם התפתחות הכלכלה של השנים האחרונות המספר הלך וגדל. אבל עדיין היה מדיד.
כלומר מחיר המניה תמיד קשור לרווח. אלא שהמחקר החדש מגיע למסקנה שאם בכלל יש מכפיל
שכזה הרי הוא קרוב לאינסוף. כלומר אין באמת קשר בין המוצר, המכירות, הרווח ושאר
עניינים ארציים לבין מחיר המניה של התאגיד שמתעופף אי שם בעולם אפוף קנאביס,
ובמיוחד כסף.
הקץ למומחי שוק ההון
וזה מצער למדי עבור הפרופסורים האלה. כי
אם זה נכון, מה יש כאן ללמד? עדיף כבר להיות סוחר מניות שיודע להבדיל בין אינסוף
של מניות קנאביס (זו הבועה שבאה עלינו לרעה) לבין האינסוף של מניות הבנקים (שזו
בכלל לא בועה אלא השקעה נבונה).
כאמור זה מצבם העגום של מורי מנהלי
עסקים. אבל לנו, ההדיוטות, אלה בשורות טובות. ראשית, אנחנו בדרך להיפטר מכל מיני
מומחים לענייני בורסה. כי הרי אין קשר בין ביצועי הרווח של חברה וערך המניה. שנית,
כל עוד יש מספיק אנשים – ובעיקר גופים מוסדיים, כאלה שמנהלים את החסכונות שלנו –
שמזינים את שוק המניות בכסף, כל עוד זה המצב, הכל אפשרי. כלומר, כמעט הכל. כי אני
מחכה למחקר שישכיל אותנו בשאלה: מתי לברוח מהשוק.
סיכום המצב: המומחים המקומיים טוענים
שמניות הקנאביס הן בועה שנועדה להתפוצץ. המומחים מארה"ב טוענים שלמעשה אין
דבר כזה בועה. או שהכל בועה שיכולה להתנפח ללא הפסקה.
ואם לא נרגעתם גלגלו קצת קנאביס (רפואי
למהדרין, כמובן). מתברר שזו שיטה טובה להירגע/להימנע מכאב בועתי.
