החיים בשמאל הם קשים עד בלתי נסבלים.
השמאל לא נמצא בשלטון באף מקום בעולם. ובמקומות שבהם הלכאורה שמאל בשלטון – סין,
ונצואלה – הוא עושה שם רע לשמאל גם, ובעיקר, כשהוא מנופף בדגל האדום.
בא"י-פלסטין המצב קשה במיוחד כי בנוסף לעניינים החברתיים יש כאן גם סכסוך
לאומי.
בזירה המקומית נושא הדגל הלכאורה שמאלי
הוא עיתון "הארץ". המילה לכאורה תובהר עוד מעט קט. קחו למשל את הנושא
המרכזי: הסכסוך, ופתרונו באמצעות שתי מדינות לשני עמים. מחר יש ממשלה עם רוב בכנסת
ובראשה מו"ל העיתון, עמוס שוקן. בני גנץ אחראי על הביטחון, איימן עודה על
משרד הפנים, יאיר לפיד שר חוץ ותמר זנדברג שרת חינוך. נו? יהיה מזה 2 מדינות?
קדחת. יש די סיבות "ישראליות" שזה לא יהיה. אבל נסתפק באחת
"פלסטינית": הפילוג בין החמאס ואש"ף.
אז מה עושה לכאורה שמאל כשהוא בצרה
צרורה? תוקף מימין. וכך, במחווה בולשביקית טיפוסית התגייסו עורכי העיתון וכותביו
למסע צלב לשחרור המדינה מכבלי ועדי העובדים באמצעות "הפתרון היחיד: בוררות חובה". ומי החבר הכי טוב של העיתון הלכאורה ליברלי-שמאלי? ישראל כץ מהליכוד.
אלא שאני לא אדם דוגמטי ומצדד בבוררות
חובה בכמה וכמה עניינים נוספים הטורדים אנשים ליברלים. אני לא יודע אם שמתם לב אבל
המו"ל של "הארץ" משבית את העיתון מדי שבת וחג. זה בסדר? האם ליברל
צריך לסבול להקשיב לרדיו והטלוויזיה הימניים בשבתות וחגים של היאהוד? אני מבקש
להבין: האם מותר לבעל עסק להשבית אותו או שרק לעובדים אסור לשבות? בתור חסיד של
בוררות אני בעד בוררות חובה בהשבתת שירותים חיוניים. וגם אחרים.
עובדי הרכבת וחברי הממשלה
שמתי לב שהממשלה אף היא שובתת בשבתות
וחגים של יהודים. מה, מס הכנסה אינו שרות חיוני? או שהוא שרות חיוני רק בימים א-ה?
ואם הוא לא חיוני, איך זה שגובים מסים על הכנסות שהתקבלו בשבת ובחג? ואיך זה
שהכנסת והממשלה שובתים כל השנה באיסור על נישואין וגירושין לכל מבקש ללא הבדל דת,
גזע, דעה ומגדר? אהה, להם מותר להשבית שרות חיוני? האם זה לא שימוש בלתי הוגן בכוח
מונופולי? מה ההבדל בין כל המשביתים האלה לבין ועד עובדי הרכבת?
אני מגזים? הנה משהו שיהיה קונסנסואלי:
איך זה שבבתי החולים עובדים יום אחד בשבוע בעשירית מתפוקה יומית (שזה שווה להשבתת
שבע רכבות ביום) – כלומר לא באמת עובדים? ואיך זה שקופות החולים המופקדות על
בריאות העם – בכלל סגורות בימים האלה ולא מספקות שרות שהוא חיוני יותר מכל רכבת
שבעולם? ובתי מרקחת, מה איתם? ואם מספיק רק בית מרקחת תורן אחד בירושלים המערבית –
למה רק ביום אחד בשבוע? אולי נשבית את כולם כי הם לא מספקים שרות חיוני בימי
השבוע.
בלוף התחרות החופשית
אם כבר מתעסקים בעניינים האלה מה דעת
הליברלים על האיסור הגורף על יהודים לעבוד בשבת, בעוד שללא יהודים נותנים לבחור את
יום המנוחה שלהם? מה מקור האנטי-יהודיות הזו? שלא לדבר על השבתת העבודה בשבת
לאוכלוסייה שמבקשת לעבוד ביום הזה בבנקים, במפעלים, במשרדים, בחברות הביטוח,
בממשלה וברשויות המקומיות.
ולבסוף עניין כלכלי זעיר: הליברלים הם
בעד "תחרות חופשית". אז איך תתקיים תחרות כזו אם לעובדים אסור להילחם?
אהה, הבורר יקבע את שכרם? רעיון מעולה. אז אולי תהיה גם בוררות על מחירי הפיתה
והחומוס, על הפרסומת בגוגל ובפייסבוק ובכל מוצר או שרות? שלא לדבר על שאלת המפתח:
מי יקבע את שכר הבורר? הממשלה, איך לא. סטלין היה נהנה מכם. גם מדורו, נשיא
ונצואלה, ישמח לכרות עמכם ברית "דעות תואמות".
אתם, יא שמאלנים וליברלים צבועים, נגד
שביתות בשירותים חיוניים? בבקשה תסדרו קודם איסור על השבתת מקומות עבודה ואספקת
שרות חיוני. הנה התחייבות: אם אתם מסדרים איסור השבתה – השמאל שאינו לכאורה יסדר
איסור שביתה.
