מהו שמאל בפוליטיקה? זו טענה/אמונה/התכוונות כי
כל בני האדם שווים וראויים לשיוויון. בני אדם ללא קשר למעמדם, מוצאם, דתם, רכושם,
השכלתם, לאומיותם. על כך ישיבו בימין כי זו עמדה
נאיבית במקרה הטוב ומסוכנת במקרה הרע. יטענו אלה, במה שנחשב לשמאל רב תרבותי, שיש
מקופחים שמגיע להם תיקון, כלומר העדפה ולא שיוויון. כך או כך ברור, עובדתית,
שהשמאל בקושי קיים בהוויה הפוליטית. לא כאן לא במקום אחר.
סיפור על בלון
על מחירי הדירות קשה להפסיק לדבר. אם בגלל ששר
האוצר עסוק בתרגילים איך לסדר ג'וב למקורביו שהם מומחים דגולים בתחום, ואם משום
שהממשלה מחליטה מדי פעם על איזו תכנית חירום לשיווק קרקעות או הקטנת הסירבול
הבירוקרטי שאמורות לייצר דירות יש מקרקע. אבל בעיקר בגלל שמזה חמש שנים המחירים
עולים, ובהרבה. ואילו היה במלל הממשלתי משהו מלבד בולשיט, אפשר שהדירות היו בהישג
כיס.
מחלה פוליטית
בעניין
אחד אין ספק: פוליו היא מחלה נוראה. ואילו היה קיים חיסון ללא סיכון היה פתרון אופטימלי למניעת מגיפה
אפשרית ואפילו לסכנת הידבקות לחולה אחד. אלא שחיסון כזה אינו בנמצא. לא כאן ולא
באף מקום. לא לפוליו ולא לכל מחלה אחרת.
מדינה של קנאים
"מדהים אותי כל פעם מחדש לראות את הקנאה וצרות-העין המלוות
הישגים כאלה בישראל....זאת לא הפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה שהצלחה מסוג כזה
מפעילה את מיצי הקנאה והשנאה של רבים מאיתנו. על מה ולמה"?כך יעקב (ינקי) מרגלית יו"ר חברת אלאדין
במאמר שעוסק בצרות העין הישראלית למה שנקרא "אקזיט מוצלח". אקזיט
(מהאנגלית) הוא מכירה של חברה ישראלית לחברה זרה, כרגיל ברווח יפה לבעלי המניות.
בחברות היי טק, אלאדין היא אחת שכזו, גם לעובדים מן השורה יש מניות וכך הרווח,
בחלקו, גם הולך לעובדים.
השד ה(ע)דתי
כלכלנים נוהגים מדי פעם לשחק משחקים. ממשחקים,
נטען, אפשר ללמוד על החיים. חיים פרשטמן
ואורי גניזי שיחקו עם סטודנטים במשחק הדיקטטור. במשחק מקבל המשתתף סכום כסף, והוא יכול לבחור לשים את
הכסף בכיסו, או לשתף אדם נוסף שאינו מוכר לו. השיתוף הזה יכול לגרום להפסד הסכום
ההתחלתי, או לרווח גדול בהרבה.
השד הגירעוני
דו"ח של המוסד לביטוח לאומי מוצא כי למוסד
הביטוחי הממלכתי יש גירעון אקטוארי של 39 מיליארד שקל. ואם מסתכלים קדימה – זה מה
שעושה דו"ח אקטוארי – בעוד 30 שנה לא יהיה למוסד די כסף כדי לשלם לזכאים את
הקיצבאות.
מ"בזק" חזירי
שמעון
פרס היה ראש ממשלה ושר שלדעת רבים אחראי לדברים שליליים רבים שאירעו בישראל משנות
ה – 60 של המאה הקודמת ואילך. בשלהי הקריירה
שלו נבחר לנשיא ומאז סמכויותיו המוגבלות בישראל לא מותירות בידיו את הכח להזיק. אבל אין עוררין שבעניין אחד הוא באמת מספר אחת
במדינה: קופירייטר. לא רק שפרס הוא מהאחראים הראשיים לניצחון הקפיטליזם הברוטאלי
בישראל - הוא גם זה שהמציא לו תואר רב הדר: חזירי.
להזדקן בכבוד במדינה היהודית
זה לא היה עניין של מה בכך, אך בשלהי 2007 חתם שר
התעשיה והתעסוקה על צו ההרחבה להסכם פנסיה. מינואר 2008, ומכוח אותו צו, יש בישראל
פנסיה חובה. ליתר דיוק יש בישראל פנסיה "חובה".
סופר מריו
האם
מריו בלכר ראוי לשמש נגיד בנק ישראל? מתברר שיש החושבים שלא. מדוע? כי הוא לא
ישראלי. מה שנכון, נכון. אבל, כידוע, חוק
השבות מסדר את זה צ'יק-צ'ק. בדיוק כפי שסידר את זה עבור סטנלי פישר שטרם בואו לכאן היה בדיוק
במצב של בלכר. אבל אלה המבקרים את בלכר על ישראליותו הלקויה, חשבו שפישר הוא
מציאה. הם חשבו שגם פרנקל הוא מציאה על אף
שגם אותו הביאו לכאן מהגולה העשירה – בדיוק מה שרוצים עכשיו לעשות עם בלכר.
משחק בזיהומים מוסיקליים
חגיגה זוטא היתה
השבוע בתל אביב. חברת התחבורה הציבורית דן הפעילה אוטובוס חשמלי בקו 5. מנהלי
החברה דיווחו כי בכוונתם לרכוש עוד עשרות אוטובוסים שכאלה מתוצרת סין. האוטובוס
עמוס מצברים ומסוגל, אומרים המפעילים, לנסוע כ - 200 קילומטר ליום – די והותר
לאוטובוס עירוני. מיכאל נגר יו"ר חברת דן, אמר כי "הרעיון לעבור לתחבורה
נקייה אינו חדש". ניסוי
דומה היה בעבר. אבל הפעם זה עובד.
החגיגה מוגזמת. בדבר אחד אין ספק: אם ממחר כל
האוטובוסים יהיו חשמליים, יהיה פחות רעש ברחובות – אבל חוץ מזה, שום דבר לא ישתנה.
הרווח רע לבריאות
מקובל
לחשוב כי כאשר חולה הוא מבוגר הסיכוי
שיקבל טיפול הולם קטן יותר. ממילא האיש קרוב לסוף, והצרכים של צעירים לוחצים יותר.
ולעיתים יש גם "הצדקה רפואית" כמו בחולים בסרטן לסוגיו. על גידולים
ממאירים ידוע כי לרוב הם מתפתחים לאט יותר ככל שהחולה מבוגר יותר. ולכן, אם זה
נכון, אין צורך רפואי לטפל בנמרצות בחולה קשיש. על הגישה הזו חולקים כמובן החולים
המבוגרים אבל מי מקשיב להולכי הבטל האלה.
כמה
חוקרים בארצות הברית חברו לחקור את השפעת שיטת
התשלום על הרופא. רופאים לא אמורים להיות
מושפעים מכסף. שהרי הטיפול בחולים הוא קודש הקודשים. אם לרופא יש שני חולים הוא
יטפל קודם בחולה שמצבו דחוף יותר, ולא בזה
שמנפנף מולו בכסף. זו מהותה של שבועת היפוקרטס.
ממצאי המחקר האמריקאי
בארה"ב
המערכת הרפואית מופרטת ורופאים מתוגמלים בהתאם
לסוגי הטיפול. ב – 2005 שונתה שיטת התשלום לרופאים אונקולוגיים כך שהתמורה לרופא
נותקה מסוג הטיפול הכימותראפי. המחקר בדק מה קרה לחולי סרטן ריאות לפני ואחרי
השינוי בצורת התשלום.
השינוי
היה דרמטי. הרופאים הקטינו משמעותית את השימוש בתרופות כימותראפיות שבעבר הביאו
להם רווח גדול, והגדילו את השימוש בתרופות אחרות. ממש כמו בסלט - כאשר העגבנייה מתייקרת, יש בסלט יותר מלפפונים.
המעניין
הוא שכמות הסלט גדלה. האונקולוגים הגיבו לשינוי השיטה בהגברת הטיפול בחולי סרטן
הריאות. ואם נחזור לקשישים שבראשית המאמר
הרי שהם זכו ליותר טיפולים מאשר
קודם. ואם אתם תוהים שמא הקשישים מתו יותר
מהר בעקבות הגדלת מחזורי הכימותראפיה שלהם, אז טעיתם. מצבם הבריאותי השתפר יחסית
ותוחלת החיים שלהם עלתה.
תחרות רפואית ובריאות
מיריי
ג'ייקובסון, טום צ'אנג, ג'וזף ניוהאוס וקרייג ארל בדקו עוד סוגיה: האם יש הבדל בשיעורי התמותה כתוצאה
משינוי שיטת התשלום לרופאים בין מטופלים באזורים שבהם יש תחרות רפואית, לבין
אזורים שבהם יש פחות תחרות בין רופאים. האם קיומה של תחרות בין הרופאים משנה את תוחלת החיים של החולים לאחר ששינו את שיטת התשלום לרופאים?
מתברר
שתחרות לא ממש עוזרת לבריאות של מי שחולה. ככל שהאזור היה פחות תחרותי – השיפור
הבריאותי היה גדול יותר. כלכלנים מוזמנים לבכות עד מחר בבוקר.
בין שר"פ וצמיחה כלכלית
מה
שייך הסיפור האמריקאי הזה למציאות הישראלית? בימים אלה פועלת ועדה ציבורית שעניינה
העיקרי השילוב (או מניעתו) בין רפואה פרטית בתוך הרפואה הציבורית. האם טוב שבבית
החולים איכילוב, למשל, ייתנו גם טיפולים
פרטיים ?
התומכים
מסבירים שתוספת הכסף שתיכנס לבתי החולים תהיה כל כך גדולה שמצבם של כל החולים
ישתפר, הן אלה שיקבלו טיפול פרטי והן אלה שיקבלו טיפול ציבורי. הכסף, הם מסבירים,
ישפר את הבריאות של כ-ו-ל-ם. די דומה למה שכלכלנים מטיפים בעניין
"צמיחה".
אז
זהו, שלא. לפי ממצאי המחקר המוצג כאן רופאים מגיבים רע לרווח. בטרם שינוי השיטה הם
השתמשו בתרופות שמהן הם הרוויחו יותר, ולא בתרופות שמועילות יותר. כתוצאה מכך הם
נטו לתת פחות טיפול לחולים קשישים (שכרגיל הם בעלי הכנסה נמוכה). פחות תשלום מבוסס
רווח, כך מוצא המחקר, עשה רק טוב.
תן למורה בונוס אם תלמידיו יוציאו ציון גבוה
יותר – והוא ינפח הציון שלהם. תן לרופא תמריץ ברווח – הוא ירוץ אחריו, גם אם זה
כרוך בטיפול חסר בחולים.
3.8.2013
(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות"
ביום 6.3.2013)
כשחברת ביטוח מטרידה מינית
תתארו לעצמכם כי התבקשתם לכהן כדירקטור/ית בחברה
ציבורית. הדירקטוריון דן והחליט על מינוי המנכ"ל ושכרו. לימים התברר שאותו
מנכ"ל גנב כסף מהתאגיד. האם את/ה אחראים לגניבה? ואם כן – האם הביטוח שהתאגיד
רכש לשיפוי דירקטורים הוא דבר תקין?
הצילו, הבורסה טובעת
בראשית היתה ביקורתו של יו"ר רשות ניירות הערך על
תיפקודה של הבורסה. אחר כך התפטרו יושב ראש דירקטוריון הבורסה והמנכל"ית שלה,
ואז הגיעו הניתוחים המלומדים על מצבה הקשה
של הבורסה. מחזור העסקים היומי ירד במחצית
בשלוש השנים האחרונות. עשרות חברות שהיו בבורסה פרשו ממנה. הגדילו ברבר פרשנים
כלכליים שזעקו "אנחנו צריכים תכנית חירום להצלת הבורסה". לא פחות.
