חגיגה זוטא היתה
השבוע בתל אביב. חברת התחבורה הציבורית דן הפעילה אוטובוס חשמלי בקו 5. מנהלי
החברה דיווחו כי בכוונתם לרכוש עוד עשרות אוטובוסים שכאלה מתוצרת סין. האוטובוס
עמוס מצברים ומסוגל, אומרים המפעילים, לנסוע כ - 200 קילומטר ליום – די והותר
לאוטובוס עירוני. מיכאל נגר יו"ר חברת דן, אמר כי "הרעיון לעבור לתחבורה
נקייה אינו חדש". ניסוי
דומה היה בעבר. אבל הפעם זה עובד.
החגיגה מוגזמת. בדבר אחד אין ספק: אם ממחר כל
האוטובוסים יהיו חשמליים, יהיה פחות רעש ברחובות – אבל חוץ מזה, שום דבר לא ישתנה.
יו"ר דן, כמו הרבה שרים ופקידים, מתהדר
בתחבורה נקייה מזיהום האוויר. זו משאלת לב ראויה. אלא שיש מרחק גדול בין הפעלת האוטובוסים
החשמליים לצמצום זיהום האוויר.
בין קו 5 לתחנת רדינג
נניח כי האוטובוסים החשמליים ייטענו בכל לילה
בחשמל שייוצר כולו בתחנת הכוח רדינג שעל שפך הירקון. ונהיה עוד יותר נחמדים ונניח
כי התחנה הזו מייצרת חשמל משריפה של גז טבעי שיחסית למזוט וסולר – האלטרנטיבה
בחורף האחרון, למשל – מזהם פחות. אז מה עשינו? החלפנו זיהום ממנועי הדיזל של
האוטובוסים בזיהום ממנוע הגז הטבעי של תחנת הכוח רדינג.
מה זה עושה לזיהום?
התשובה כלל לא חד משמעית. אילו חברת דן היתה מפעילה צי אוטובוסים בעלי מנועי דיזל חדישים היה קל להשיב. מנועי דיזל חדישים מזהמים מעט יחסית, ואז אפשר
להניח שהזיהום של שריפת הגז הטבעי היה זהה, או אפילו עולה במקצת. אולם לדן יש עדיין אוטובוסים ישנים שלהם מנועים מזהמים יותר ולכן התשובה לא ברורה ותלויה
בהחלטות התחזוקה של חברת דן.
בין פלורנטין לרמת אביב
בתרחיש הזה מי שאולי ייהנו מהחלפת הזיהום הם
תושבי דרום תל אביב שרחוקים מרדינג. ובמקומם יזוהמו יותר תושבי רמת גן. הם הצביעו
עבור צבי בר לראשות עירם אז מגיע להם עונש.
התרחיש השני מעניין יותר. לחברת חשמל יש כמה
תחנות כוח שמייצרות חשמל מפחם. הפחם זול, מזהם ענק ואת התחנות האלה לא סוגרים אלא
לצורך טיפול יסודי מה שקורה לעיתים
נדירות. מאחר ולתושבי המדינה יש מנהג מגונה לישון דווקא בלילה ולצרוך בשנתם רק מעט
חשמל, נוהגת חברת חשמל לסגור בלילה את רוב
התחנות שעובדות על גז ולהשאיר רק את התחנות המופעלות בפחם – המזהם מספר אחת.
ובחזרה לאוטובוס האומלל בקו 5 בתל אביב. הוא נסע
כל היום בעיר הצפופה ובשעת ערב מגיע למוסך לתדלוק. הוא צורך חשמל מתחנות הכוח
בחדרה או באשקלון המופעלות בפחם. התוצאה: זיהום האוויר הכולל עולה.
אלא שהזיהום העולה לא נוחת על אפם של תושבי תל
אביב ורמת גן אלא על הריאות של תושבי חדרה (שלום ריקי כהן) ואשקלון. וכך התושבים
האלה יספקו בעתיד יותר תעסוקה לבתי החולים ולקופות החולים. ולתושבי תל אביב ורמת
גן – ירווח.
ומה על תחבורה ציבורית?
ואם כל זה נראה לכם כמו משחק בזיהומים מוסיקליים
אז אתם לא טועים. מכוניות חשמליות הן , בינתיים, רק עניין חביב. גם ליותר שקט יש
ערך. אבל כל זמן שכל אוטובוס יתחרה על מקום בכביש עם רכב פרטי – הזיהום לא יפחת.
הדרך היחידה שהציבור יעדיף לנסוע באוטובוס היא לא במנוע שלו – חשמלי או שריפת דלק –
אלא בזמינות ובמהירות הנסיעה. וזה לא יקרה כל עוד אסור לאוטובוסים לנסוע בשבתות
וחגים ובלי הפרעה של רכב פרטי.
זה אופיו של שר התחבורה: מתעסק בזוטות חשמליים
במקום בתחבורה. אבל על זה כבר הלינו בגשש החיוור.
7.8.2013
