הנה שאלה בתוחלת ואיכות חיים: איך לשכנע חרדים להתאבד, או לחילופין למות מוקדם יותר מבני אדם שחיים ללא יחסי אישות עם יהווה?
זו נראית שאלה
חצופה. אבל לאור הצעת החרדים לשינוי החוק כך שכל רופא יוכל לבחור במי לטפל ובמי לא
לטפל אני מתחפש לרופא שבא לסייע לחרדים במשימה הלאומית הזו. ואני מעריך כי העצה
שלי תזכה לרוב בכנסת בתמיכת...המפלגות החרדיות. ואם יש אלוהים – הן אף ייזמו את
החוק.
בימים האחרונים יש עיסוק אינטנסיבי בח"כ יצחק גולדקנופף ממפלגת יהדות התורה החרדית והמיועד להיות שר השיכון בממשלת נתניהו החדשה. העיסוק מתמקד במידת עבריינותו של כפתור הזהב (תרגום שם משפחתו של השר המיועד לעברית). אני מבקש להאיר פן מקצועי שהוזנח.
ההוויה קובעת את התודעה, ולא להיפך, פסק קרל מרקס. על פניו המשפט ברור. אלא שכלל לא פשוט להגדיר מהי אותה הוויה המהווה את התשתית שממנה צמחה תודעתנו.
כדי להשיב על
החידה המציאו רבותינו את הכלכלנים. כי אין כמותם לדעת מה, כמה ואיך אנחנו מייצרים.
ואכן המקצוע עמד במבחן והמציא את התמ"ג לנפש ((GDP per capita שהוא מודד אובייקטיבי
ומדויק לאותה הוויה. עד שבאו השמאלנים, הלהט"בים ושאר מפגעי הסדר הטוב עם
קושיות כמו מה בדבר תמותת תינוקות, תוחלת חיים. עברו עוד כמה שנים והמזיקים קפצו
עם עוד שאלה: ומה בדבר האושר, ולא רק העושר? ומה בדבר איך העושר מתחלק בין אותם
נפשות שנמדדות?
אנחנו, מתברר, במשבר עמוק. ולא, אני לא מתכוון לממשלה שישנה ולא לזו שתוקם. נכון, בישראל שיעור האנשים חסרי דיור הוא קטן מאוד. אבל מי שקורא, צופה או מקשיב לתקשורת יודע שיש בעיה גדולה. משברית. כך, למשל, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה בשנה האחרונה בכ־5%, מדד מחירי הדירות על בכ־20%. יכול הדקדקן לשאול מדוע עליית מחירים כזו היא בגדר משבר. הרי אם מדד מחירי המניות בבורסה היה עולה בכ־20% היו מדברים אצלנו על תפקודו הטוב של "שוק ההון" ועל "אמון המשקיעים" בעתידה של מדינת ישראל. ועוד סופרלטיבים שכאלה.
איזה כיף היה
ב־2014. "טכנולוגיית להבים" הישראלית נמכרה ל"פראט אנד
וויטני" האמריקנית – יצרנית מנועי סילון למטוסים עם מכירות של כ־20 מיליארד
דולר לשנה.
ואף אחד לא קם
ואמר געוואלד.
מה שקרה השבוע
כאשר נודע כי " ADQ" חברת ההשקעות של
אבו דאבי מבקשת לרכוש את חברת הביטוח הישראלית "הפניקס".
וכמעט כולם
צועקים געוואלד.
ארגנטינה היא
אורחת כמעט קבועה ב"מועדון פאריס". במועדון חברות מדינות שמדינות אחרות
חייבות להן כסף. הוא הוקם ב־1956 כדי לטפל בחובות של...ארגנטינה. בלי אישור של
חברי המועדון אף מדינה לא תלווה כסף למי שהיתה עד לפני כ־100 שנה מהעשירות בעולם.
על רקע משברים כלכליים המפלגות שם מתקוטטות על מדיניות כלכלית כאשר המפלגה
הפרוניסטית – זו שעתה בשלטון – נושאת את דגל שנאת מועדון פאריס וקרן המטבע
הבינלאומית שאף היא חברה במועדון. הפרוניסטים מתעבים את הקרן וגורסים שהיא זרוע של
קפיטליסטים מרושעים.
הנה ההודעה
שהוציאה ההסתדרות: "בשעות אלו
נחשף כי ההסתדרות היא זו שעומדת מאחורי קמפיין ה"די!" שרותם את כל אזרחי
המדינה למאבק ביוקר המחיה. אנחנו אומרים די! כי אי אפשר להשלים יותר עם מצב שבו
מיליוני ישראלים לא מצליחים לסגור יותר את החודש. המאבק הזה אינו שייך לימין או
לשמאל - זה לא מאבק פוליטי - אלא מאבק חברתי ראשון בחשיבותו אשר נוגע לכל מי שחי
כאן. מימין ומשמאל, מדן ועד אילת, חילונים ודתיים, עובדים וגמלאים - כולנו
יוצאים למאבק הזה יחד – ויחד גם ננצח בו."
מה יהיה טיבו של המאבק? "בימים אלו מטה המאבק בהסתדרות
משלים את ההיערכות לגל הפגנות ארצי שיכלול עצרות מחאה בעשרות מוקדים ברחבי
הארץ."
גל הפגנות ארצי נשמע, איך לומר, תמוה למדי בהתחשב בכך
ש"מיליונים...לא מצליחים לגמור את החודש". פירוש המשפט האחרון הוא שהשכר של אותם מיליונים
לא מדביק את האינפלציה. ואם זה כך, יש הצדקה לזעם אם כי התרופה לזעם היא זעומה
להחריד.
השבוע נפתח
בסערה בעקבות פירסום ההסכם הקואליציוני שבין הליכוד למפלגת נעם, היודו־נאצית בלשונו
של ישעיהו לייבוביץ, ולפיו היחידה ל"תכניות חיצוניות" תועבר ממשרד
החינוך ותופקד בידי סגן שר מנעם. עשרות ראשי רשויות מקומיות, אקדמאים ומאות מנהלים
ומורים הודיעו כי בכוונתם לפעול כנגד.
גם יו"ר
האופוזיציה העתידית וראש הממשלה בהווה, יאיר לפיד, התגייס ופירסם מודעת תמיכה
באותם ראשי רשויות מקומיות שיאמרו לא לגזירה החדשה שלדבריו מהווה "איום ישיר
ומסוכן לערכי היסוד.....שיוויון זכויות חברתי מלא, שיוויון לנשים, שיוויון
ללהט"בים, הגנה על מיעוטים, חופש דת ומצפון".
את מאיר אני מכיר
יותר מעשרים שנה. אנחנו נפגשים כאשר אני מגיע למקום שבו הוא מועסק כשכיר. מאיר הוא
יהודי־חרדי שעובד מלוא שעות העבודה המקובלות. על אלוהים אנחנו לא מדברים. קצת
פוליטיקה. קצת רכילות על בעל העסק. קצת צחוקים.
לא מכבר כשעמדנו
להיפרד ברכתי אותו ש"תעלה לתורה". הוא הסתכל עלי וסינן בלחש "אין
סיכוי". לרגע חשבתי שהאיש בדרכו אל מחוץ ללפיתת הדת וכוהניה. ליתר ביטחון
שאלתי אותו: למה?
