ארגנטינה היא
אורחת כמעט קבועה ב"מועדון פאריס". במועדון חברות מדינות שמדינות אחרות
חייבות להן כסף. הוא הוקם ב־1956 כדי לטפל בחובות של...ארגנטינה. בלי אישור של
חברי המועדון אף מדינה לא תלווה כסף למי שהיתה עד לפני כ־100 שנה מהעשירות בעולם.
על רקע משברים כלכליים המפלגות שם מתקוטטות על מדיניות כלכלית כאשר המפלגה
הפרוניסטית – זו שעתה בשלטון – נושאת את דגל שנאת מועדון פאריס וקרן המטבע
הבינלאומית שאף היא חברה במועדון. הפרוניסטים מתעבים את הקרן וגורסים שהיא זרוע של
קפיטליסטים מרושעים.
אבל משהו מעניין
קורה בקרן המטבע הבינלאומית. מאירגון שהתעסק באופן אובססיבי במשטר שער החליפין,
במקרו כלכלה ובריסון תקציבי הוא הפך לאחד הגופים הכלכליים הידועים בפלורליזם המחשבתי
שלהם. הוא מתעסק היום בעניינים שלפני 30 שנה לא היו על סדר יומו.
אני מביא כאן תמצית
מ"נייר עבודה"שהתפרסם לא מכבר מטעם הקרן שנושאו הוא הכותרת של המאמר
הזה. אם אכן תוקם ממשלת הימין־דתיים יש לשער כי ייאסר על פקידי הממשלה ושופטים
לקרוא את ממצאי המחקר מחשש שישמש נשק בידי שוחרי השיוויון.
פער ואי שיוויון
החוקר מתחיל באבחנה
קולעת: יש פערים בין גברים ונשים כמעט בכל תחום. אלא שיש בלבול בין פער לבין אי
שיוויון. כך, למשך, בעוד שברוב המדינות יש פער השכלה מגדרי, במדינות המפותחות הפער
המגדרי בהשכלה כמעט ולא קיים. בישראל הפער הוא אפילו לטובת הנשים. אלא שביטול הפער
בהשכלה לא מתבטא בשיוויון בעמדות כלכליות. להיפך, קיים ריכוז גבוה של נשים
במקצועות בשכר יחסית נמוך ובעבודה חלקית. וגם – איך אפשר שלא להזכיר את זה – השוויון
בהשכלה לא מונע אי שיוויון בוטה בעבודה בתוך המשפחה והבית. הנה סטטיסטיקה מעניינת:
על אף השיוויון בהשכלה 82% מהממציאים (inventors) בני 40 הם גברים. מהו
המנגנון החברתי שיוצר תוצאה כזו? החוקר מציע להפסיק לנפנף בפערים ולהתעמק באי
שיוויון שהוא גם יותר רלוונטי לטיפול ממשלתי־חוקתי.
גיל הנישואין
הנה עניין שעלול
לעלות בחקיקה המתוכננת של ממשלת נתניהו־סמוטריץ'־גולדנקנופף: אחד הממצאים הוא
שהעלאת גיל הנישואין הוא גורם משמעותי בצמצום אי השיוויון המגדרי. אלא שלפי ההלכה
היהודית־מוסלמית ילדה כשירה להינשא מהיום שהיא מבייצת. האם החרדים מעדיפים שילדים
יולידו ילדים או צמצום אי השיוויון? התשובה ברורה.
אלימות
התשובה ברורה
לעוד ממצא מובהק של אי שיוויון: אלימות. אחד הכלים המרכזיים שיוצרים אי שיוויון
הוא אלימות כלפי נשים. אלימות אינה בהכרח תוצר של יכולת פיסית עודפת של גברים. אחד
הפנים של אלימות הוא השליטה על ההון המשפחתי. אלא שאצל הימין הדתי ההון המשפחתי
כולל גם את האישה כחלק מהקניין של הגבר. בדתות היהדות והאיסלם הגבר יכול לגרש אישה.
אבל לא להפך. הנה יחסי כוח שנובעים מחקיקה.
משק בית
עבודת משק הבית
היא גורם מרכזי באי שיוויון. התופעה התעצמה בזמן מגיפת הקורונה גם במדינות
מפותחות. כאשר בתי הספר נסגרו נמצא כי לרוב הנשים, ולא הגברים, קיבלו את מלוא נטל
הטיפול בילדים בבית. הנה שאלה לגבי הזכאות של משפחות לקבל מעונות יום לילדים. האם
זו זכות אוניברסלית או שהיא מותנית בתעסוקת שני ההורים. די ברור שבממשלה המתגבשת
האוניברסליות – שנדחית מכל וכל בכל תחומי החיים האחרים – דווקא תאומץ על ידי שר
הרווחה מש"ס כדי שגם אלה שבוחרים שלא לעבוד, יוכלו ליהנות מהכסף הציבורי.
תופעות לוואי
החוקר מצטט ממצאים שמתמודדים עם הטענה כי אם יהיה שיוויון מגדרי בעמדות השלטוניות והכלכליות אזי התועלת לנשים תהיה על חשבון צמצום התועלת לגברים. טענת הנגד היא שככל ששיוויון מגדרי יתרחב כך התועלת הנוספת תתחלק בין כולם ולא תיוחד רק לנשים. זה טיעון דומה לזה שמשתמשים כלכלנים בהצדקת התועלת של צמיחה – הגדלת ההכנסה הלאומית.
ולבסוף, החוקר
ממליץ שלא להתעסק ב"דעות" העומדות בבסיס ההצדקה לאי שיוויון – נוסח "כבוד
בת מלך פנימה" המצוטט בידי רבנים. הוא ממליץ לעבוד קשה על מדיניות וחקיקה.
ובדוגמא הזו: אם יש "כבוד בפנימה" אז שהוא יתחלק שווה בשווה בין המגדרים
לסוגיהם.
