כפתור הזהב

 בימים האחרונים יש עיסוק אינטנסיבי בח"כ יצחק גולדקנופף ממפלגת יהדות התורה החרדית והמיועד להיות שר השיכון בממשלת נתניהו החדשה. העיסוק מתמקד במידת עבריינותו של כפתור הזהב (תרגום שם משפחתו של השר המיועד לעברית).  אני מבקש להאיר פן מקצועי שהוזנח.

גם אם יתברר כי האיש עבריין, זה לכשעצמו תעודת כבוד בממשלה המתגבשת. אם בראשה עומד אדם תוך כדי משפט על הפרת אמונים, ואם שר הפנים המיועד הוא עבריין כפול הרשעות, ומועמד לתפקיד שר הביטחון לא מונה רמטכ"ל כי שחרר שטח של המדינה לשימושו הפרטי – כאשר האש אוחזת בארזים מי יבוא בטענות אל האזוב על חשד לעבירה על פיצול דירה. קטן עלינו.

מה גם שבעבירה שלו מספק מר גולדקנופף פתרון לחידת מחסור בדירות ולהתייקרותן.

אבל ראשית, כדאי לסמן מאיפה צמחה ההוראה הדורשת אישור של רשות מקומית לפיצול דירה. הנה התשובה הפשוטה: מסגרגציה שהיא סוג של אפרטהייד.

הסגרגציה בפעולה

הרשויות המקומיות לא מעוניינות בתושבים בעלי הכנסה נמוכה ובמיוחד לא בעניים. הם לא רוצים בהם מנימוקים פיסקליים פשוטים: קשה לגבות מהם ארנונה. שיעור המפגרים בתשלום מזוהה עם ההכנסה המשפחתית. ועל הצרה הזו נוספה צרה נוספת: העניים צורכים יותר שירותי רווחה וכך נותר פחות כסף להאדיר את שמו של ראש הרשות המקומית.

אלא שהעניים הם הצרה הקטנה. הצרה הגדולה היא שבעלי הכנסה בינונית ויותר לא רוצים לגור ליד עניים. לא רק שלא רוצים לגור. לא רוצים שהילדים שלהם ילמדו עם ילדי אלה שהכנסתם מהחציון ומטה. אפרטהייד מעמדי במרעו.

וכך הקואליציה המעמדית יצרה את החוק המאפשר לרשות המקומית לקבוע אילו דירות יהיו במבנים חדשים ואילו דירות ניתן יהיה לפצל. לגבי דירות חדשות יש לקואליציה חבר נוסף: הקבלנים. איך אומרים המתווכים: "הכל עניין של לוקיישן". אותה דירה שווה יותר באזור עשיר מאשר באזור שאינו עשיר.

יותר דירות

נחזור עתה לכפתור הזהב. הוא, כך מדווח, מחזיק בדירה הרשומה על שמו/שם אשתו בטאבו ופוצלה ללא היתר לחמש דירות קטנות. הנה החשבון שלי: אם גולדקנופף מבטל את סמכות הרשות המקומית לחסום פיצול דירות אז 15% מכלל הדירות יפוצלו. במונחי דירות זה אומר הגדלת הצע הדירות בערך בחמישית.

מה קורה במדינה בה יום אחד יש חמישית יותר דירות ריקות העומדות להשכרה? מה קורה ל"מחסור"? מה קורה למחירים? ויש תועלת נוספת: הרבה עבודה למשפצים.

אבל מה יקרה לביוב? "התשתית לא תעמוד בעומס", מסבירים מומחים לשטויות. זו שטות כי גם אם צריך להחליף את כל צינורות הביוב – מה בדיוק הבעיה? יהיה לעירית ירושלים פחות כסף להחליף אספלט במדרכה בקוביות אקרשטיין שאינן נחוצות לאיש. אז מה?

הזהב של גולדקנופף

הנה, על כן, הצעת הפינה הזו לכפתור זהב: תעביר חוק ששולל מרשויות התכנון להתערב במה שקורה בתוך בניין מגורים. תכניס גם סעיף, כמו בחוק נתניהו וחוק דרעי, שמלבין את כל עברייני העבר (גולדקנופף, למשל) – והופ, פתרת את בעיית הדיור של מדינת ישראל. ועל הדרך גם חסכת מעצמך רישום פלילי.

שתפו: