סיפור על בלון

על מחירי הדירות קשה להפסיק לדבר. אם בגלל ששר האוצר עסוק בתרגילים איך לסדר ג'וב למקורביו שהם מומחים דגולים בתחום, ואם משום שהממשלה מחליטה מדי פעם על איזו תכנית חירום לשיווק קרקעות או הקטנת הסירבול הבירוקרטי שאמורות לייצר דירות יש מקרקע. אבל בעיקר בגלל שמזה חמש שנים המחירים עולים, ובהרבה. ואילו היה במלל הממשלתי משהו מלבד בולשיט, אפשר שהדירות היו בהישג כיס.

חריג אחד יש בנוף הציבורי הממלמל: בנק ישראל. אמנם הוא לא מופקד על מחירי הדירות. הוא גם לא מופקד על בניית  דירות, אבל הוא מופקד על יציבות הבנקים. לכן, כמה שזה יישמע מוזר, הבנק המרכזי שלנו חושש מאוד מירידה במחירי הדירות, אבל לא ממש מאוהב בהתייקרות המתמדת שלהן.

צרת ירידת מחירי הדירות

איך זה? הבנקים המסחריים, באמצעות משכנתאות, מממנים את הרכישות ורושמים את הדירה  כבטוחה.  אם מישהו לקח משכנתה של חצי מיליון ומחיר הדירה יירד לרבע מיליון הבנק ייאלץ לרשום הפסד של רבע מיליון. זה יקרה גם אם החזר המשכנתה נעשה במלואו. למה? כי הטמטום החשבונאי חוגג. אך אם הבנק רושם הפסד יש חשש ליציבותו. ומכיוון שבנק ישראל ממונה על היציבות הוא חושש מירידת מחיר.

ויש גם חשש מעלייה מוגזמת. מדוע? כי זו עלולה להתפרש כבלון, ובלונים נוטים להתפוצץ. ראו ארה"ב  2008. כשהבלון מתפוצץ, המחירים נופלים, בנקים פושטים את הרגל ואידך זיל גמור.

בשבוע שעבר החמיר הבנק המרכזי את הכללים למתן משכנתאות. מהחודש הבא ייאסר על הבנקים לתת משכנתא למי שההחזר החודשי יעלה על  מחצית הכנסתו.  תרגילים מהסוג הזה נעשו בעבר הקרוב ותועלתם התבררה כקלושה.

למי לא יקצצו במשכנתה?

בנק ישראל מסתכל על העניין דרך הביקוש לדירות: פחות משכנתאות משמעו פחות ביקוש ופחות ביקוש אולי יעצור את הניפוח במחיר. הכי פשוט היה לאסור על הבנקים לתת משכנתאות למי שכבר יש בבעלותם  דירה. אבל אז היה הבנק המרכזי פוגע במי שיש להם – עניין לא מקובל במקומותינו. די משעשע שזה קורה בימים שבהם נפסלה קרנית פלוג מלכהן כנגידת הבנק המרכזי בין השאר בגלל הטענה שהיא שמאלנית ר"ל, כלומר מאלה שאוהבות לפגוע באלה שיש להם. היא לא כזו ותעיד ההחלטה המשכנתאית האחרונה.

הריבית והדירה

אלא שזה הכסף הקטן בפרשה. מי שמנפח את מחירי הדירות הוא בנק ישראל בכבודו ובעצמו. הוא עושה זאת  באמצעות הנהגת ריבית נמוכה להחריד. מי שיש לו (אל תשכחו את החבורה הזו) נקלע לצרה צרורה: מה לעשות עם הכסף? נניח שיש לי מיליון או חמישה פנויים והתשואה אפסית. מה עושים? קונים דירות. אבל אנחנו, חבורת היש לנו, לא ממש פראיירים. אם בנק ישראל שומר על ריבית נמוכה, ניקח גם כסף מהבנקים. וכך, למעשה, בנק ישראל מנפח את הבלון. הוא שאמרנו: הבנק דואג שהמחירים לא יירדו.

אם  מישהו היה רוצה להפסיק באמת את ניפוח מחירי הדירות, הוא היה מטיל מס על רכישתן. מס כזה  יכול להיות כפשוטו: להעלות את שיעור מס הרכישה ל – 20% ולתת הנחה במס למי שאין לו דירה. או, כאמור, לאסור מתן משכנתא למי שבבעלותו דירה.  והכי עדיף: לעשות את שני המהלכים גם יחד.

למה לא עושים? כי לא רוצים.  לא בנק ישראל ולא הממשלה.

25.8.2013

(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ביום 27.8.2013)

נ.ב. אתמול אמר שר האוצר, יאיר לפיד, "אנחנו עובדים כמו חמורים כדי להוריד את מחירי הדיור".

צודק.

שתפו: