ויזה יותר טוב מחרם

במהדורת החדשות של יום חמישי בשבוע שעבר נמסר כי נציג מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם שבדק את מצב העניינים ב"לב השומרון", כלומר בגדה המערבית, מצא הפרה בוטה של זכויות האדם. הנה עוד אנטי ציוני שמתפקד גם כפרופסור בקנדה, שם ראש הממשלה הוא בכלל לא חבר של ראש ממשלתנו.

העניין נקבר במהדורה ולא היה זוכה לאיזכור אלמלא ההמלצה של הפרופסור להטיל חרם על "כל המוצרים שמקורם בהתנחלויות". אני די מתפלא על הרדיו הממלכתי של ממשלת נתניהו המשדר בכלל ידיעה שיכולה להתפרש כעידוד סמוי לחרם שכזה – ענין שאסור על פי החוק הישראלי.

לפיכך אבהיר מייד, שבכל מקום שמופיעה להלן המילה "חרם", הכוונה ל"חרם לכאורה". כמו החשדות נגד נתניהו וחיים כץ ודוד ביטן ואריה דרעי. הנה, על כן, השורה התחתונה של המאמר: הפרופסור הוא טמבל (לכאורה).

יכולות להיות דעות שונות על חרם שכזה. באופן פרטי יכול אדם להיות בעד חרם. אבל באופן ציבורי מותר להיות רק נגד החרם. מה שברור מהחוק הישראלי הוא שהכנסת שלנו מ-פ-ח-ד-ת נורא מהחרם. בעיקר מהחשש שהוא יגלוש מההתנחלויות – הכוללות גם את מזרח ירושלים והגולן – ללב השרון כלומר לישראל בגבולות 1967.

סלטי שמיר

בצדק. הרי כל מוצר ש"מקורו" בהתנחלויות לא היה מיוצר אלמלא ממשלת ישראל שסבסדה אותו מהשורש ועד הצמרת. ניקח, למשל, חומוס שמיוצר בידי "סלטי שמיר"הן במותג עצמאי והן במותג "סחבק" עבור רשת "שופרסל". האם המוצר הזה היה קיים אלמלא מימון מהממשלה באמצעות בנקים ישראליים? הנה עדות לטיפשותו של הפרופסור הממונה על החרם. סלטי שמיר יוחרמו, אבל בנק הפועלים (נניח) שנותן אשראי למפעל הוא לא "מוצר" ולכן הבנק הזה (נניח) לא יוחרם.

או דוגמה אחרת. יש ילד יהודי כשר שנולד בעפרה, ערש אבותינו. הוא גר בבית ולהוריו יש משכנתא. זו ניתנה על ידי בנק לאומי (נניח). הנה קושיה לפרופסור: האם הבנק שנתן משכנתה יוחרם? האם הילד – שמקורו בעפרה – יוחרם? התשובה מן הסתם שלילית כי המשכנתא והילד אינם  "מוצר".

ערבות הממשלה

ולמען ישכיל הפרופסור בנוהגי ממשלת ישראל: אף בנק לא היה מעניק משכנתא לאף מתנחל אלמלא הממשלה נתנה לבנק ערבות מדינה להחזרת ההלוואה ע"י המתנחל. אם כך – האם ערבות מדינה היא מוצר ש"מקורו בהתנחלויות"?

נמשיך הלאה למשהו עוד יותר פשוט: לצורך יצוא החומוס מהגדה המערבית לרשת שיווק בהולנד מקבל החומוסאי התחייבות (letter of credit ) מהבנק של רשת השיווק לתשלום עבור החומוס המיוצא. האם הבנק ההולנדי הזה הוא שותף ביצוא המוצר שעליו הוטל החרם? האם האונייה/מטוס שבאמצעותה מגיע החומוס מנמל ישראלי לרוטרדם הוא חלק מה"מוצר"?

נתניהו כמשת"פ מכס

ואסיים בפדיחה פוליטית. האיחוד האירופי גובה מכס ממוצרים שמקורם בהתנחלויות. כאמור זו הגדרה מחונטרשת למדי. ישראל, למי שתוהה, חיה עם החרם החלקי הזה בשלום. מה זה ישראל? בנימין נתניהו היה שר האוצר כאשר הממשלה ניהלה מו"מ עם האיחוד האירופי בעניין הזה. ממשלת ישראל מממנת את המכס הזה עבור החומוסאי המתנחל. האם ממשלת ישראל, בהגיון הפרופסוריאלי, היא חלק מה"יצור" של החומוס?

ואם לכל שאלות בעניין הלכאורה חרם התשובה חיובית – ברור שהפרופסור הוא טמבל לא קטן.

ויזה ב - 200 דולר

אם מועצת זכויות האדם של האו"ם היתה נמנעת מחרם בכלל ורק מחייבת כל מדינה לדרוש ויזה טרם כניסתו של ישראלי ומחירה 200 $ - העניין שלשמו התכנסנו כאן היה מסתדר. זה גם מומלץ לגבי רוסיה (חצי האי קרים וחלק מהאיים הקוריליים), תורכיה (סוריה הצפונית) וסין (טיבט). ועם אלה ששכחתי - הסליחה.

שתפו: