אם טרם שמעתם או נפגשתם עם החבר דלעיל
סימן שאתם צעירים, בריאים ובמצב טוב או, לחילופין, רשלנים. לפחות מבחינת מחלת
הסוכרת הנחשבת היום – אחרי שהדיחה את מחלות הלב – כקטלן מספר 1 של המין האנושי.
כרגיל, כל מי שמטריח עצמו לבדיקת דם לומד להכיר את ההמוגלובין ששמו מעטר מאמר זה.
זה המדד האולטימטיבי לקביעה האם לפנינו חולה או בריא.
מי שעושה בדיקות דם מכיר את העניין:
מקבלים תשובה מהמעבדה של קופת חולים או בית חולים. היא מכילה שורה כמו זאת:
(6 . . . . . . . . . 5 . . . . . . . . . 3 )
כאשר המספר הימני מציין את הגבול העליון של ה"נורמלי" ואילו הגבול התחתון של הנורמלי הוא בקצה השמאלי. ביניהם, במקרה הטוב, הממצא של הנבדק. כאשר הערך שנמצא בבדיקה הוא חריג –מעל או מתחת לתחום הנורמלי – הוא כרגיל מסומן בצבע אדום.
(6 . . . . . . . . . 5 . . . . . . . . . 3 )
כאשר המספר הימני מציין את הגבול העליון של ה"נורמלי" ואילו הגבול התחתון של הנורמלי הוא בקצה השמאלי. ביניהם, במקרה הטוב, הממצא של הנבדק. כאשר הערך שנמצא בבדיקה הוא חריג –מעל או מתחת לתחום הנורמלי – הוא כרגיל מסומן בצבע אדום.
כשעשיתי היכרות אישית עם ההמוגלובין
דלעיל הערך בקצה הימני, הגבול העליון של הנורמלי, היה 6. היום הוא הורד ל – 5.7.
מכיוון שאני חובב תיאוריות קונספירציה, ההשערה שלי היא שיצרני התרופה להורדת רמת
קומראד HA1C הם המעורבים בהזזת הגבול. כל
תזוזה בגבול מגדילה את מספר האנשים המוגדרים "בסיכון" וחלקם לא רק
שנבדקים לעיתים תכופות אלא גם לוקחים תרופות לדיכוי ההמוגלובין האדום הזה.
איך נקבע שהגבול העליון הוא 6 או 6.5 או,
כפי שזה היום בישראל, 5.7? יש מחקרים!! ואנחנו הרי כפופים לחוכמת המחקר הרפואי ויש
הוכחות שהוא עוזר.
ארה"ב נגד ישראל
בקריאת המחקר הנוכחי גיליתי כי
בארה"ב הגבול הימני (המירבי) של הנורמלי הוא 6.5. למה האמריקאים חיים טוב עם
6.5 ואנחנו מגדירים כל מי שמעל 5.7 כחולה בסוכרת? כי הכסף מדבר.
החוקרים האמריקאים בדקו את קבוצת חולי
הסוכרת שאצלם ההמוגלובין הנוראי חרג בטיפ-טיפה מהגבול העליון שהוא 6.5. ראשית, הם
בדקו כמה הקבוצה ה"שולית" הזו צורכת בתרופות להורדת רמת הסוכר. שנית, הם
בדקו עד כמה התרופות האלה מועילות לאותם אנשי שוליים עם רמת המוגלובין של 6.5 ועוד טיפ-טיפה.
הממצאים:
א.
זה עולה הון
עתק. כלומר לכל מטופל כזה העלות היא מעל 1000 דולר לשנה. אבל מכיוון שכ – 15% מכלל
חולי הסוכרת הם טיפוסים "שוליים" סך כל ההוצאה היא במאות מיליוני דולרים
לשנה.
ב.
בשנה הראשונה
התרופות מועילות ורמת הסוכר יורדת. אחרי שנה הכל חוזר לקדמותו. ולא רק זה: כל
התופעות השליליות הנלוות לסוכרת, ובעיקר השמנת יתר, כלל לא פוחתות. לא עוזר שהרופא
שנותן את התרופה מסביר שצריך גם לצעוד כל יום שעה, ולהקטין את כמות הפחמימות
(שהופכות במערכת העיכול לסוכר). בממוצע – הרוב חוזר למצב שלפני הבדיקה שמצאה שרמת
ההמוגלובין היא 6.5+טיפ-טיפה.
כלומר האמריקאים מבזבזים הון ללא תועלת
של ממש.
עכשיו הלכו החוקרים וחישבו כמה עולה
להוריד את הרמה המרבית של תחום הנורמלי בעשירית האחוז. זה יקר להפליא.
הנה הכסף
לפי המחקר הזה ישראל היא טיפשה כפל כפליים.
כאשר האמריקאים (באמצעות ה – FDA , מנהל
המזון והתרופות) מאשרים תרופה – האישור שם משמש כאישור כאן. אבל בסוכר אנחנו
צדיקים יותר מאפיפיור התרופות.
ומבזבזים כסף על תרופות ובדיקות דם
לאנשים שבארצות הברית מוגדרים כבריאים.
הנה הצעה לסגן שר הבריאות: תאמץ את הנורמה
האמריקאית ולא רק שתחסוך כסף שאותו תוכל להעביר למשהו מועיל. תוכל להכות מכה ניצחת
בסטטיסטיקה של שיעורי התחלואה בישראל.
