מי הרג את פיליפס

מגיל 15 אני קורא נאמן של השבועון הבריטי The Economist. במשך שנים התפעלתי מהדיווחים מהשטח ובמיוחד מהניתוח החד וההחלטי של סוגיות כלכליות. עד שיום אחד הבנתי שבכל הנוגע לכלכלה השבועון הזה כותב את אותו מאמר פעם אחרי פעם. עם פתיח שונה. עם התייחסות אקטואלית שונה. אבל במהות הם הטיפו לתחרות חופשית, ריסון תקציבי וכל מה שלומדים באוניברסיטה על כלכלה בחמש השנים הראשונות. לאמור: הקשר עם המציאות רופף למדי, כמו שעון מחוגים מקולקל שמדייק פעמיים ביממה.

והפסקתי.

עד שהשבוע, ותודה ל"הארץ" שתרגם, קראתי מאמר שכותרתו "החוקים של הכלכלה השתנו". יפה, אמרתי לעצמי, אולי סוף סוף פג תוקפה של דת הכלכלה הניאו-ליברלית והגיעה עת התבונה.

המאמר עוסק בתופעה הקיימת זה עשור במדינות מפותחות כלכלית: אינפלציה נמוכה. ולדעת השבועון - נמוכה מדי. המאמר סוקר איך הכלכלנים, כמעט כולם, פיספסו את התפנית הכלכלית הכל כך דרמטית. ואחרי כל זה הוא חוזר למנטרות הישנות שלו על האסון שיפול עלינו אם המצב ינוצל להרחבה תקציבית כפי שמוצע, בין השאר, על ידי מפלגת הלייבור באנגליה.

העקומה נעלמה

אחת התוצאות של האינפלציה הנמוכה היא הריגתו של פיליפס. אלבן פיליפס ע"ה היה כלכלן בריטי שמצא קשר (הפוך) בין עליית שכר ואבטלה. כלכלנים שבאו אחריו החליפו את עלית השכר בעליית המחירים (אינפלציה). וכך כאשר האבטלה עולה המחירים יורדים, ולהפך. "עקומת" פיליפס היא אבן יסוד בלימודי הכלכלה.

אלא שהעשור האחרון קלקל את התזה. אין אבטלה וגם אין אינפלציה. המאמר ב"אקונומיסט" בישר על מותו השני של פיליפס.

נחמד. אמנם בוונצואלה יחשבו שיש אינפלציה (דוהרת) ויש אבטלה (עמוקה) אבל גם בגירסה הזו עקומת פיליפס היא בר מינן.

אולי לזה התכוון מחבר האינטרנציונל כשכתב "עולם ישן עדי יסוד נחרימה". אבל השמאל הזועף הזה לא יימצא בשבועון המאוהב בקפיטליזם "עדי יסוד".

הבנק מחלק קיצבה

אם אכן זה המצב, שאין אינפלציה ואין אבטלה ואין פיליפס, אז מה בדיוק עושה בנק מרכזי? אכן כותב המאמר ער לכך ש"מרווח התמרון של הבנקים המרכזיים מצומצם מאוד". יופי, בול-פגיעה. אז מי צריך בנק מרכזי במצב הזה? מה בדיוק עושה נגיד הבנק המרכזי במצב החדש, חוץ מלקבל משכורת על ההתלבטות? 
מאחר והאינפלציה כל כך נמוכה הוא מנסה לדגדג אותה שתתרומם. והוא עושה כן באמצעות "מדיניות מרחיבה". צמד מילים שזה עתה יצא מהמכבסה ובא לתאר מצב שבו הבנקים המרכזיים מדפיסים מיליארדים כדי...לקנות אגרות חוב של תאגידים פרטיים. מדוע שזה יצחיק את האינפלציה הנרדמת? לאלוהי התחרות החופשית ההסבר. מה שכן – זה מאוד מועיל למחזיקי אותן אגרות חוב שמחירן מאמיר.

רק בסוף המאמר רומז הכותב לפתרון היחיד שבנמצא: "אפשרות פשוטה אחת היא קצבה קבועה לכל אזרח מתוך הכסף החדש שמודפס". וגם זאת אחרי שורה של קללות על השמאל שמציע בדיוק את זה. אבל אחרי 2000 מילים למי כבר היה כוח להגיע לסוף האדום הזה.

אלא שבשביל לתת קצבה לכל אזרח לא צריך בנק מרכזי. מה רע בביטוח הלאומי שמכיר את כולנו?

שתפו: