לא מכבר אישר בנק ישראל הקמת בנק חדש דיגיטלי (כלומר נטול סניפים). שמחה
וששון במקומותינו כאילו שיש לנו חסך בבנקים - יש בישראל 15 בנקים. אלא שלצד
הבלונים המתעופפים יש חשש שבפועל זו תהיה פדיחה.
ראשית, הבנקים הקיימים מקימים בנקים דיגיטליים משלהם. שנית, הבנקים הקיימים
יגבו עמלות כבדות מהבנק החדש על כל פעולה שהוא יעשה דרכם – והוא ייאלץ לעשות כן
הרבה כי לרובנו חשבונות בבנקים הקיימים. שלישית, מי זו החבורה שהיא בעלת הבנק?
אולי הכסף שאפקיד בו ירד לטמיון?
בנק ישראל החליט להירתם לינוקא הבנקאי שזה עתה נולד ורמז שהבנק יקבל
"ביטוח פיקדונות". הנה, ולפני הכל, למדנו כי לנו – בעלי חשבונות בנק
רגילים – אין ביטוח. אם ילך הבנק "שלנו" בדרך כל בשר, כלומר בדרכם של דנקנר, פישמן וכו',
יתרת חשבוננו תגיע לאפס המוחלט. מה שמעלה את השאלה איך זה שעד היום, ובמשך 70 שנה,
הצלחנו לחיות בלי הביטוח המופלא הזה. ובמיוחד איך זה שבעלי פיקדונות בבנקים שפשטו
את הרגל – קיבלו את כספם עד הגרוש האחרון (למעט בעלי השליטה בבנק). מאיפה צמח הכסף
הזה?
כפל ביטוח
מהממשלה/בנק ישראל כמובן. בלי ביטוח ובלי פרמיות ובלי בלבולי מוח. הרי
אנחנו, האזרחים, מממנים בכמיליארד שקל לשנה מערכת פקידותית הנקראת "הפיקוח על
הבנקים" כדי לוודא שהבנקאים לא יעשו שטויות. עכשיו – אם תתקבל ההצעה – נעשה
עוד ביטוח כנגד השטויות שעושה "הפיקוח על הבנקים". ויבוא החוכמולוג בעוד
כמה שנים ויציע ביטוח כנגד השטויות בריבוע שקדמו לו.
בסקירה שפירסם בנק ישראל לפני כמה שנים מצאתי משפט שמאוד אהבתי. כתוב שם שביטוח
הכסף ייעשה תמורת פרמיה "שתשולם על ידי הבנקים". איך אומרים בעברית
מודרנית: פחחחחחח. הבנקים ישלמו פרמיה מהכסף שלנו ולא מכספי בעלי המניות. אבל הרי
אנחנו כבר משלמים מיליארד לעשות בדיוק את זה באמצעות "הפיקוח על
הבנקים".
העדר נע
והנימוק המכריע: נניח שהביטוח יהיה על פיקדון בסכום של עד 80,000 שקל,
כמקובל באירופה. מה יעשה מי שיש לו 100,000 שקל? או שיעביר מקצת מהכסף לבנק אחר
וכך יבטח את עצמו על מלוא כספו. או שייקח סיכון. אדם כזה, הלוקח סיכון, הוא הכי
מסוכן לציבור – כל אלה שיש להם פיקדונות של פחות מ – 80,000 שקל. הוא הראשון
ש"יריח" בנק בסיכון וימשוך את כספו. מחקר שהתפרסם השבוע חשף כי חמשת הבכירים בבנקים מכרו מניות בתקופה שקדמה למשבר הפיננסי לפני עשור. הם ידעו על הצרה המתקרבת. אם
העשירים בורחים מבנק פלוני כולם יעשו אותו הדבר.
כלומר עצם הביטוח דווקא יעודד בריחה מבנקים. כל שמועה תהפוך לפיל דוהר.
בדיוק מה שקרה לליהמן ברדרס האמריקאי ולעוד בנקים ב - 2008.
מירב תצילנו
אם כך, האם עלינו להיות מודאגים? את
התשובה מצאתי אצל מירב ארלוזורוב מעיתון "הארץ". היא כתבה: "אחרי
שנים של עמימות, ישראל יוצאת מהארון ומכריזה על ביטוח פיקדונות".
זה נכתב לפני....3 שנים.
