תרומה או שוחד



לא מכבר פירסם "הארץ" כי תאגיד התעופה אל-על תרם 20 אלף שקל לעמותת איחוד מוסדות גור. על הכתבה מרחפת עננת שוחד (או, מוטב לומר, כניעה לדרישת פרוטקשן) שמקורה בחשש שחסידות גור תחרים את חברת התעופה ובכך תגרום לה נזק. אל על הרי מנהלת חשבונות כפולים בענייני "שמירת שבת" ומטוסיה שטסים בשבת עושים כן תחת מותג של חברה בת. אבל חשובה לה מראית העין. או שמא אישתו של מנכ"ל החברה התאשפזה בבית החולים הדסה שבו – יש אומרים – ידו הארוכה של חסיד גור, יעקב ליצמן, מחוללת פלאים במלונאות האישפוז.


כך נראית עננת שוחד. אבל אולי, נא לא לחייך, לאל על יש עניין בקידום חסידות גור לתפארת יהווה וצאן מרעיתו. ואם חסידות בעלז, עמותת היהודים המשיחיים או הפלג הדרום-מזרחי של התנועה האיסלמית יבקשו אף הם תרומה – ויעמדו באמות המידה המחמירות שבהן עמדה חסידות גור – היא תתקבל. לך תדע.

?PAX USA

בארץ נדרש תחקיר עיתונאי כדי לדעת מתי תאגיד ציבורי נותן תרומה ולמי. בארה"ב זו חובה. כאשר מידע הוא נגיש, יש עבודה לכלכלנים. עשרות מחקרים התפרסמו על טיבן הכלכלי של תרומות. אלה לא הניבו תשובה חד משמעית. מחקר חדש שנעשה בשיטה מעניינת הסתכל על התופעה דרך עובדי התאגיד. האם קל יותר לגייס עובד כאשר הוא מודע לתרומות? האם עובדים שמודעים לתרומות הם בעלי תפוקה גדולה יותר? מבזבזים פחות זמן עבודה על פתרון תשבצים? וכמובן, השורה התחתונה: האם זה טוב לרווחי התאגיד?

נניח, לשם המחשה, כי בחסידות גור משקיעים הרבה במוטיבציה החברתית של החרדים – שאינה מוגבלת להצבעה ג' בבחירות לכנסת. אל-על, נמשיך בתרחיש, מבקשת לגייס עובדים חדורי מוטיבציה ופונה בהצעה לחסידי גור. הנה המבחן: האם העובדה שהתאגיד תורם לחסידות תעזור לאל על לגייס עובדים מקרב החסידות?

אהה, יאמר מי שיאמר. זה כבר סיפור אחר. פה אפשר לראות את ההיגיון בתרומה. ואם אל על תורמת לאחזקת בית אבות סיעודי? מספקת קנאביס רפואי לחולים בכאבים? משגרת טייחים וצבעים לבתי מיעוטי יכולת לקראת ראש השנה – על חשבון התאגיד. זה כבר לא שוחד?
החוקרים מצאו שהיענות עובדים לעבוד בתאגיד עולה – כצפוי – אם השכר המובטח גבוה יותר. פחות צפוי הוא הממצא שמעורבות חברתית של תאגיד משפרת הגיוס בשלושה רבעים משיעור תוספת השכר. תפוקת העובדים שגויסו באמצעות אתר אינטרנט שהבליט את המעורבות החברתית היתה גבוהה יותר. וכך בשורה נוספת של מדדים כלכליים.

קורבין נגד פרידמן

מילטון פרידמן, כלכלן ימני מהמעלה הראשונה, כינה מעורבות חברתית של תאגידים בתואר "חתרנות". תאגיד צריך להתמקד ברווח. אלא, וזו הטענה של מחברי המחקר, הדרך לרווח לא סלולה בניצול עובדים ובזיהום הסביבה. יש דרכים אחרות.
מפלגת הלייבור בבריטניה נכוותה קשות מתופעת הברקזיט – פרישה מהאיחוד האירופי – כאשר מחצית מבוחריה הצביעו בעד פרישה. מאז עושים שם חושבים מחדש ואחת ההצעות היא לחייב תאגידים למנות נציגי עובדים וצרכנים למועצת המנהלים. כלומר שתאגיד ציבורי אכן יהיה....ציבורי.

שתפו: