בארגנטינה יש גיוס חובה לצבא. אבל לא
מגייסים שם את כולם אלא הגיוס נעשה בהגרלה. הגרלות הן דבר חביב על מחשבי חישובים.
על קבוצה שעלתה בהגרלה קשה לטעון להשפעות משפחתיות, כלכליות, סביבתיות, חינוכיות
וכיוצא באלה גורמים שעלולים להשפיע על חברי הקבוצה בעת שהם מתכננים שוד בנק. נדיר
שארגנטינה זוכה לאיזכורים בינלאומיים שאינם קשורים לאינפלציה, חובות, פיחות ומטבע
חוץ בבוידעם. אבל היה מחקר שבדק מהו שיעור הפשיעה בקרב המגוייסים בהשוואה לאלה שלא
גויסו. הממצא היה די מדהים: המגוייסים היו פושעי-יתר לא רק במסמכי המשטרה אלא גם בפסקי
דין.
ואנחנו חשבנו כי הצבא הוא "כור
היתוך" שבו לא רק שהעני פוגש את העשיר אלא שהעבריין פוגש את האידיאליסט. ובהיתוך
הזה נשפכות כמויות גדולות של פטריוטיזם (ארגנטינה ממשיכה ללבות את אש המאבק בפולש
האנגלי לאיי ה Malvinas - Falkland בשפת הכובש). ומי שודד בנק בעת מצבנו הביטחוני הבעייתי? בטח שלא חיילים או
מי שיצאו זה עתה מהכור הפטריוטי.
מכר ששהה כמה שבועות בכלא מגידו בגין
סירוב לשרת בשטחים הכבושים סיפר כי סומן בידי קבוצה של אסירים שנשאו את דגל הלאום
והביטחון. מה איחד את הקבוצה? כולם נתפסו ונאסרו בגין מכירת נשק לפלסטינים. נניח
לשאלה מי פטריוט יותר הסרבן או סוחר הנשק. ונגיע לשאלה אצל מי הסיכוי גדול יותר
לשדוד בנק אחרי היציאה מהכלא?
חצי כן וחצי לא
בישראל בערך מחצית מכל מחזור לא מתגייסים.
שר הביטחון לא שולח צווי גיוס לרוב האזרחים הערבים. כל אישה דתיה מקבלת פטור. כמעט כל הגברים החרדים מקבלים פטור. ויש כמובן את הכי פטריוטים – החרד"לים –
שמשרתים חצי תקופה בהשוואה לבלייני גוש דן. אפילו ביטחוניסט מוצהר כמו אהוד ברק
החל לדבר לאחרונה על ביטול חובת הגיוס. המצב הנוכחי – עם שיעור גיוס כה נמוך – הוא
בלתי סביר בעליל. על כן היה מי שאמר שהגיע העת בישראל ל"שיוויון בפטור במקום
שיוויון בנטל".
המחקר בארגנטינה חשף נימוק נוסף מדוע
ראוי לבטל את הגיוס. שם הגיוס תורם לפשיעה. ואולי במחצית הצפונית של כדור הארץ זה
עובד אחרת?
בשבדיה נערך המחקר החדש בנושא. שם יש
גיוס חובה מתחילת המאה הקודמת. הוא בוטל ב 2010 וחודש ב 2017. שבדיה בחרה להיות
נייטרלית מבחינה מדינית, אבל כדי להיות נייטרלי על אמת – ולא רק בדיבור – צריך צבא
חזק כדי שאף אחד לא יתעסק איתך. גיוס חובה נתפס ככלי מרכזי בעוצמת הצבא.
אלא שהמחקר לא התעסק בעוצמה צבאית אלא
בעוצמה פלילית. הנה הממצאים בתרגום חופשי שלי: שרות צבאי מגדיל ב 32% הן את הסיכוי
להיות פושע והן את הפשיעה בפועל בגילים 24-30 לאחר השחרור, בהשוואה למי שלא גויס.
יתר על כן, הממצאים מראים שאין בסיס
לטענה שהשרות הצבאי "מתקן" את המגוייסים שבאו עם רקע קודם של פשיעה משלהם או של
אביהם. להפך, דווקא אצל אלה – בהיסטוריה הישראלית קראו להם 'נערי רפול' – שיעורי
הפשיעה לאחר השחרור דווקא עלו. בישראל יהיו שייטענו כי חיילים שנשלחים לגדה המערבית משתמשים באלימות כלפי פלסטינים מה שמכשיר את השיטה גם אחרי תום השרות הצבאי.
זה די מביך אבל אולי, ולשם שינוי, אהוד
ברק צודק במשהו.
