סיכום המצב הנוכחי: על אף שהתחייב
שבריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי ב–31 לאוקטובר השנה, זה לא קרה. זה לא קרה כי
המתחייב – ראש הממשלה בוריס ג'ונסון – ביקש מהאיחוד האירופי דחיה בפרישה. הבקשה
נענתה בחיוב ולאחריה הוסכם בפרלמנט על בחירות כלליות בבריטניה.
מה שמשאיר את הפרישה על סדר היום.
התפלגות הדעות, לפחות כפי שנמדדה בתוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, נשארה כפי
שהיתה בעת משאל העם לפני שלוש וחצי שנים: חצי-חצי. חצי בעד לפרוש וחצי בעד להישאר.
העיתון "גרדיאן" הליברלי
מתנגד לפרישה באופן עקבי. כך גם ה"אובזרוור" שהוא הגרדיאן בבגדי שבת
(שנחגגת באירופה ביום ראשון). בגיליון האחרון של האובזרוור התפרסם מאמר ובו אזהרה
נוראית: הברקזיט (הפרישה) תעלה למדינה בהפסד הכנסות של 26 מיליארד ליש"ט. עם
אובדן כזה, מזהיר הפרשן המלומד, כל הבטחות טרום-בחירות הן בלוף. לממשלה לא יהיה
גרוש על התחת. להפך, כל ממשלה חדשה תיאלץ לקצץ מהגורן, מהיקב, מהחינוך, מהבריאות –
מהכל.
חזוי כלכלי
חזוי כלכלי
הפרשן מצטט ממצאי אירגון למחקר כלכלי שהגיע
למספר כתוצאה מניתוח שבו הוסבר כי הפרישה תעלה באובדן תוצר (=הכנסה לאומית) של
3.5%. מכה קשה תתרגש על האימפריה ששקעה.
חזאות כלכלית הרבה פחות מוצלחת מחזאות
של מזג האוויר שבוע מראש. כדאי לזכור כי בעלי המקצוע הכלכלי לא חזו מראש את המשבר
של 2007-8. במשבר הזה המערכת הפיננסית כמעט בכל העולם המערבי נכנסה לסחרור שאילץ
את הממשלות להזרים מיליארדים להושיע את הקפיטליסטים שונאי מעורבות ממשלתית. גם אם יש לכלכלנים זכויות כלשהן בהבנת המציאות,
ועל זה יש ויכוח גם בקרב בעלי המקצוע, תחזיות הן הצד החלש ביותר. אז מכון המחקר
חישב. אז מה?
אך במלחמת הברקזיט כל קפצון הופך לטיל
מונחה. הכל מותר. כמו אצלנו בכל הקשור לפועלו הפלילי של ראש הממשלה.
תחזית הפוכה
תחזית הפוכה
אלא שלא זה הסיפור. נניח שהמחקר היה
מוצא את ההפך: כי התוצר יעלה ב – 3.5% וכי הכנסות הממשלה היו גדלות ב – 26 מיליארד.
זה לא ממש מופרך אם לוקחים בחשבון שבצד השני של האוקיינוס האטלנטי יושב מזיק בינלאומי מדופלם, שונא איחוד האירופי, שאולי יציע לבריטניה מכל טוב הסחר האמריקאי. למשל
עופות שטוהרו בכלור מחיידקים מזיקים שכרגע נצרכים בכל רחבי האיחוד האירופי.
האנגלים יאכלו כל כך הרבה עוף מטוגן בנוסח קנטקי שהתוצר שלהם יעלה ויתפח.
הנה הקושיה: האם הפרשן המלומד היה משנה
את דעתו על ברקזיט? התשובה, לדעתי שהפעם אינה עניה, היא שלילית. כל הבולשיט הכלכלי
הוא מסכה. המנוע של הדעה אינו הגרוש אלא הגזענות.
היכן נולד ברקזיט
היכן נולד ברקזיט
גזענות אינה משהו שטבוע בבני אדם.
הגזענות היא המצאה פוליטית של הימין. היא כלי להסחת הדעת, לגיוס משאבים
לטוטליטריות. ממשלת הונגריה (חברים טובים של הליכוד והימין הישראלי) מסיתה נגד
ג'ורג' סורוס ברמזים על הליברלים ששולטים בעולם (וברמזי רמזים על יהדותם של אותם
ליברלים קוסמופוליטים). בקרב הזה היא אסרה על אוניברסיטה בבודפשט, שסורוס הקים, להעניק תארים אקדמיים (האוניברסיטה הועברה לווינה). חסידי הברקזיט מדברים על אותם
ליברלים שיושבים בבריסל וגורמים עינויי תופת לבריטים קשי יום והכל בגלל חופש
התנועה של אזרחים ועובדים בתוך האיחוד. תמיד יש זרים או אחרים (ראו הליכוד בשבועות
האחרונים בהסתה נגד הרשימה המשותפת) שעושים לנו צרות. זוכרים את מפלגתו של הפטריוט
אדולף ה., שאימצה את הסיסמה האנטישמית הותיקה: "Die
Juden sind unser Unglück (היהודים הם אסוננו)?
בצד השני יושבים ליברלים שחושבים
שהרעיון של אירופה מאוחדת הוא לקח ממלחמות העולם השנייה והראשונה שכולל בתוכו
סובלנות, זכויות אדם וכל מה שהימין מתעב. ואם מסתכלים על בריטניה הפערים האלה
בדעות גם מתפלגים באופן דומה להכנסה. הימין הגזעני הצליח לשכנע את חצי האוכלוסייה
שהכנסתה מתחת לחציון כי המצב הזה מקורו ב"זרים" – עניין מופרך לחלוטין
(קפיטליזם מעודד אי שיוויון הוא הסבר הרבה יותר מוצלח).
כלכלנים שמפטפטים תחזיות חסרות ערך לאדם
העובד רק מסיחים את הדעת מהדיון האמיתי והרציני על פתיחות אנושית מול הסתגרות. על
בני אדם מול לאומים. על התמורה להון מול התמורה לעבודה. הניסיון להפחיד באמצעות
אחוזי תוצר הוא לא רק מביש מקצועית. הוא בלתי יעיל לחלוטין.
