בסוף השבוע שעבר הגדיל נשיא ארה"ב,
דונלד טראמפ, את שיעור המכס על קבוצת מוצרים המיובאים מסין לארה"ב בהיקף 200
מיליארד דולר לשנה, מ - 10 ל – 25 אחוזים. ואף איים כי תחולת המכס תורחב לעוד
מוצרים אם ממשלת סין לא תבין שעליה להיכנע לדרישות "הצודקות" של
ארה"ב.
בתגובה הודיעה ממשלת סין על מכס זהה,
בעיקר על מוצרים חקלאיים המיובאים מארה"ב בהיקף של 90 מיליארד דולר. הכלכלן
האמריקאי הליברלי, פול קרוגמן, כתב מאמר מתלהם נגד מלחמת הסחר שיכולה להידרדר
למלחמה של ממש.
הדוברים האמריקאיים חזרו והסבירו שהמהלך
נועד להגן על ה"עובד האמריקאי" שסובל מתחרות סינית לא הוגנת. זה נימוק
מצויין מבחינה מפלגתית כי למפלגה שבאופוזיציה – הדמוקרטית – לא נותר אלא לתמוך
בנשיא המגן על מעמד הפועלים.
אלא שהכל שקר.
תחילה הסבירו האמריקאים כי הפגיעה בעובדים
האמריקאים נובעת מכך שממשלת סין שומרת על ערך החליפין של המטבע הסיני נמוך מדי כדי
לעודד את היצוא ולייקר את היבוא. משנדרשו הוכחות לטענה הזאת, היא נבלעה בחור השחור
של הבלי הפה הפוליטים. איש לא הצליח להמציא עדות למדיניות שכזו. אם היא קיימת –
היא הוסתרה באופן יוצא מהכלל.
זה הקניין הפרטי טמבל
עכשיו מתברר במשא ומתן המתנהל בין שתי
המדינות כי הנושא הזה כלל לא הועלה. גם השכר הנמוך בסין לא עלה. גם העדר איגודים
מקצועיים לוחמנים לא עלה. גם התנאים הסוציאליים הירודים בסין לא עלו. שום כלום
מחיי היום יום של העובד האמריקאי בהשוואה לעובד הסיני לא עלה לדיון.
מה שכן עלה זה הקניין.
האמריקאים טוענים שהסינים גנבים.
יבואנים של מוצרים אמריקאיים, כמו גם יצרנים אמריקאים שמרכיבים סחורות במפעלים
בסין – כל אלה נדרשים לגלות סודות. ואם הם מסרבים – אז הממשלה מערימה קשיים
בירוקרטיים על היבואנים והמרכיבים. סין, בקיצור, גונבת טכנולוגיה. זו פגיעה בקניין
הפרטי האמריקאי. לא יקום ולא יהיה.
גנבים גלובליים
זה כבר קפיטליזם שאנחנו מכירים. המעניין
הוא שבשנות ה – 50' של המאה הקודמת האמריקאים האשימו את יפן בגניבה כזו. ועל אף
שהיו עדויות – לא הוטלו מכסים. יפן מצידה האשימה את דרום קוריאה, עשרים שנה מאוחר
יותר, שתאגידיה גונבים. ללמדנו שגניבה זה חלק מהמשחק הכלכלי. ארה"ב מאזינה
לכל תו מוסיקה ומילה בכל העולם וגונבת את המידע. זה תקין. עתה נודע כי ווטסאפ חשפה
תוכנה ישראלית שהוחדרה אליה לצורכי ריגול. גניבה?
אם מה שהאמריקאים טוענים הוא נכון הרי הסינים
למדו בבתי הספר של השב"כ הישראלי. מה דרוש לפלסטיני חולה המבקש טיפול רפואי
בישראל? רישיון כניסה, כמובן. וזה יונפק רק בתמורה לסחיטה (תלשין על השכנים שלך) מהסוג
שיבואנים ויצרנים מסין מפעילים על יצואנים אמריקאיים. ותיקי תנועת החרות בישראל מספרים כי בראשית
שנות המדינה, תנאי להתקבל לעבודה ציבורית היה פנקס אדום של ההסתדרות שבשליטת
מפא"י. מי שמכיר חלק מההליכים הנקוטים בידי מכון התקנים הישראלי מכיר את
הסיפור מיד ראשונה. איך זה שיצרנים מקומיים יושבים במכון הזה? לדאוג לכך שהתקן
הישראלי יצמצם את היבוא ככל שאפשר. מדוע אין יבוא חופשי של מוצרים חקלאיים באף מדינה
בעולם? כי הלובי של החקלאים, וכן גם בישראל, מספיק חזק כדי שהממשלה תקנה את
ה"גניבה" הזו. נראה את סין מייצאת סויה לארה"ב....., אירופה לא מתירה
יבוא סויה מארה"ב כי זו מהונדסת גנטית. העולם נשלט באמצעות תרגילים שכאלה.
אז מה עם העובד האמריקאי? אף אחד באמת לא מודאג ממנו.
