אין סיבה לפסימיזם שפשה במקומותינו בקרב מה שמכונה "האליטה הוותיקה".
דרך אגב, הם אף פעם לא הזיזו לראשי המפלגה שלהם, שטענו שהם "אפילו לא חצי
מעברה", כאמרתו המפורסמת של יוסף אלמוגי, מי שהיה שר ומזכיר אותה המפלגה.
מדוע אין סיבה לפסימיות? קחו לדוגמה אדם אופטימי: מנכ"ל משרד החינוך,
שמואל אבוהב.
הוא הקים ועדה שמטרתה "לגבש תפיסה
מערכתית והמלצות למודל הערכה בשלבי החינוך השונים לקידום ולשיפור מערכת החינוך
בישראל". ומה אופטימי בזה? שהוא מניח שהוא ישמש מנכ"ל המשרד בעוד
שבועיים כאשר (ואם...) תוקם ממשלה חדשה והשר החדש ינפנף אותו למעגל המובטלים
כמנהגם של שרים חדשים.
וכמובן שהוא מניח שהוועדה תגיש
דו"ח, ושהוא יקבל אותו ויהיה שיפור אדיר במערכת החינוך.
העניין המרכזי כפי שעולה מהגדרת
המשימה הוא "מודל הערכה". ואם נתרגם את הערפל המילולי הזה למילים פשוטות
אז משרד החינוך מבקש למדוד למי יש גדול יותר. למורים? לתלמידים? לכיתה? לבית ספר?
האם המדידה תהיה "ממוחשבת, אדפטיבית, מותאמת, אורכית"? ויש להתפלא שאין מדידה יהודית
כמצוות השר ואין מדידה רוחבית כמצוות המצות בפסח. ולמען המטרה הנעלה הזו כל אדם –
ממש דמוקרטיה עממית – יכול לכתוב 750 מילים למר אבוהב שיקרא אותם בשקיקה אחרי
שהוועדה תמליץ על מדידה "אדפטיבית". הנה מבחן נוח להורים שמבקשים לדעת
מה טיב ילדם שניגש השנה לבחינת בגרות: מה פשר המשפט המצוטט לעיל?
האם 78 גדול מ 62?
עד כאן הצחוקים על חשבון הנפיחות הממשלתית.
לגופו של עניין: נניח שעשו מדידה מותאמת ומצאו כי בית הספר על שם זלמן שזר
במרמורק תחתית קיבל ציון 78 ואילו בית הספר על שם משה קצב במרמורק עילית קיבל ציון
62. אני בוחר את שני בתי הספר האלה כי לפי אבוהב חשוב להתייחס ל"אקלים הבית
ספרי" ול"סביבה הפדגוגית" שהם דברים ממש (לא) ידועים ובמרמורק
עילית ותחתית כולם מאותו הכפר ומזג אוויר. מה יעשה משרד החינוך עם המידע הזה? יפטר
את המנהל של הבית ספר עם הציון הנמוך? ומה אם התברר שבבית הספר עם הציון הגבוה
נעדרו שמינית מהתלמידים מהמבחן הקובע, ובאופן מוזר מתברר כי כל אלה שנעדרו הם
"חלשים" לפי ציוניהם בעבר?
מפתיע שמשרד החינוך לא לומד אפילו מנסיונם של האמריקאים שכל כך חביבים על ממשלתנו.
מחקרים רבים שם מצאו שמורים ומנהלים יודעים איך לתמרן ציונים. וחוץ ממבחני הבגרות –
התלמידים די אדישים למבחנים הממוחשבים, האדפטיביים והאורכיים גם יחד. וגם אם נניח
שאנחנו, הישראלים, עם סגולה עם מורים ישרי דרך ונטולי פניות ותלמידים עם אמביציה
ענקית להצלחה – אבל בבית הספר עם הציון הנמוך 6 כיתות קיבלו ציון 78 וכיתה אחת
היתה עם 42? אלא שהמדידה היא בבית ספר ולא בכיתה. וגם בכיתה איך עושים ממוצע שממנו
אפשר ללמוד משהו כאשר 90% מהתלמידים מקבלים ציון 80 והיתר - אפס? המנהל דפוק?
המורה אידיוט?
תנו $50 ותקבלו
הנה הצעה ברוח חיובית: שמשרד החינוך יפסיק למדוד למי יש גדול יותר. תנו לנו
10 שנים אתנחתא ממבחני המיצ"ב, הפיס"ה ושאר ירקות שיוצרים סלט לא אכיל.
ואם נורא כואב לממשלה להצליח תלך זו בדרכו של פרופ' אורי גניזי שמצא כי כאשר
משלמים לתלמידים אמריקאים 50 $ לשיפור הציון – הציון עולה, והרבה. וגם התלמידים
לומדים משהו על קפיטליזם ותמריצים שזה מאוד משכיל אדפטיבית ואורכית. וגם יהודית.
ובאותה רוח חיובית הבה נבטל גם את "תכניות הלימוד" עם ובלי ליבה
גם יחד. וכל מורה תלמד מה שנראה לה הולם. נקרא לזה אוטונומיה פדגוגית וניפגש בעוד
10 שנים ונבדוק את השיפור (או לא) במערכת החינוך המבוזרת.
