היידה ליברמן



הנושא החם אחרי פירסום תוצאות הבחירות הוא איך להקים ממשלה. התחשיב הפרלמנטרי נראה ברור: המפתח אצל ישראל ביתנו, כלומר ח"כ אביגדור ליברמן, שמתעקש על ממשלת "אחדות לאומית חילונית" והוסיף, למתקשים בהבנת הנאמר: ליכוד, כחול-לבן וישראל ביתנו.
ראש הממשלה כבר כינס ביום חמישי את ראשי מפלגות הימין כדי לתאם עמדות. נתניהו מנסה לייצר "בלוק" של 55 חברי כנסת שיבוא למו"מ עם כחול-לבן וישראל ביתנו שלהם 41 חברי כנסת. והמבין מבין.


יתרת המאמר היא עצה לליברמן מול המגלומניה של נתניהו שחושב שיש לו אסים – שאין לו.
המפתח להקמת ממשלת אחדות באופן שרוצה ליברמן היא ראשית כל להוציא את נתניהו ובניו מרחוב בלפור ואת ה"בלוק" שלו ממשרדי הממשלה. ואחרי שזה מתבצע לנהל את המו"מ על הקמת הממשלה המבוקשת מתוך משרדי הממשלה.
איך מוציאים את המנופחים האלה מהממשלה? הנה כך, בשני צעדים. 
צעד א': ליברמן ממליץ לכחול-לבן להקים ממשלת מיעוט של מפלגת כחול-לבן לבד ובה תשעה שרים, בראשות ח"כ בנימין גנץ. בהצבעת האמון בכנסת, ישראל ביתנו תתמוך בממשלה הזו וכל שנותר הוא שגנץ ישכנע את העבודה, מרצ והרשימה המשותפת לתמוך אף הם.
אם זה עובר, גנץ ראש ממשלה, יעלון שר אוצר, לפיד שר החוץ וכך הלאה. נתניהו ומרעיו אאוט.

צעד ב': שבוע אחרי הקמת הממשלה, ליברמן מגיש הצעת אי אמון בממשלה והיא נופלת והופכת לממשלת מעבר. גנץ ייאלץ לנסות להקים את הממשלה שליברמן רוצה אלא שעתה ה"בלוק" של נתניהו מתפורר. או שנתניהו מתפטר מהכנסת או שהכנסת מסירה חסינותו למקרא כתב האישום. הליכוד מופיע למו"מ בגודלו הממשי, ללא הפנטזיות.

ללא כתם

הצבעת האמון הראשונה היא המתנה של ליברמן ומפלגות השמאל לתושבי ישראל שרובם לא רוצים את נתניהו – לפחות לפי תוצאות הבחירות. לא מדובר כאן בתמיכה בגנץ ובדעותיו (אם יש כאלה שאינן שונות משל נתניהו). אלא בהעברת ממשלת המעבר מידי נתניהו לגנץ. ואחר כך? משא ומתן להקמת "ממשלת אחדות". מילה של ליברמן היא מילה, נכון? וכמובן המו"מ יתנהל ללא תנאים מוקדמים – בדיוק מה שאהוב על כל ראשי הממשלה בישראל.
כל הנ"ל לא ייעשה במסתרים. ליברמן יצהיר בגלוי על כוונתו לבצע את צעדים א' וב'. זה יסיר מעליו את שני הכתמים של "תרגיל מסריח" ו"תומך בערבים". בהיסטוריה הוא יירשם כמי שביצע את רצון הבוחרים והגלה את לואי ה-16 שלנו מארמון בלפור לטירה בקיסריה.

והרי הודעה לח"כ ליברמן: אם אתה מסכים לתוכנית הנ"ל, אני לוקח על עצמי לכתוב מאמר דומה כדי לשכנע את ח"כ איימן עודה מהרשימה המשותפת שהמהלך ראוי וכדאי. עשינו עסק?

תיקון מיום 26 לאוקטובר:

קורא הפנה תשומת לבי לשינוי חוק ולפיו תיתכן הצבעת אי אמון רק אם היוזמים מציגים ממשלה חלופית. לפיכך הצעתי להצבעת אי אמון בממשלה שכחול-לבן תקים אינה מעשית. נכון, אבל מהותית הממשלה הזו תישאר כממשלה לכל דבר. אבל בהעדר רוב - ליברמן והרשימה המשותפת לא יצביעו עימה - היא תישאר בפועל כממשלת מעבר, גם אם לא בתואר הזה.


שתפו: