לא ידעתי, ועל כך אני מתנצל, שיש משבר
חמאה. אפשר וזה האליטיזם האשכנזי שלא מתקרב לאוכל העממי הזה. ויותר אפשר שבנוסף
לאי אכילת חמאה אני משתדל לשמור נגיעה גם מעוגיות חמאה. טוב שיש חברים ואחד מהם
שלח לי הסכת - פעם קראו לזה תסכית - (פודקאסט) של כאן 11 ושמו "חיות
כיס" שבו שני כלכלני ערוץ השידור הממלכתי הזה טחנו את המשבר עד דק – הכל
בלווי מוסיקה קולנית שמעצימה את תחושת המשבר, לבטח לאוזן.
שאול אמסטרדמסקי ודנה פרנק עסקו במשבר
החמאה. הנה תמצית הממצאים והניתוח.
א.
אין חמאה.
ב.
תנובה היא
מונופול בענף והיא מתקוטטת עם הממשלה על מחיר החמאה הנמצא בפיקוח. במחיר הנוכחי לא
כדאי לתנובה לייצר חמאה. המחלבה השנייה – טרה – מייצרת עתה חמאה רק לשוק
ה"מוסדי".
ג.
יש מכס של מעל
100% על יבוא חמאה. מדי פעם מאפשרת הממשלה יבוא פטור במכס ובלבד שהמחיר לצרכן יהיה
זהה למחיר המפוקח. ליבואנים לא כדאי לייבא עם מכס ולא כדאי לייבא בלי מכס (אלא אם האריזה שונה מ - 100 גרם) כי יש
להם הוצאות כשרות, הובלה וכו'.
ד.
בחורף הפרות
פוערות פיהן ושותות מי גשם. בקיץ אין גשם ולכן חסר חלב. אבל לא באמת חסר חלב כי יש
עודפי חלב שחלק ממנו משמש לייצור אבקת חלב ומחסני האבקה מלאים עד אפס מקום.
ה.
התופעה מזוהה
גם בכמה מדינות באירופה. יש מחסור בחמאה בנורווגיה ובצרפת וחלק מזה נובע מכך
שהאשכנזים שם דווקא החליטו להעלות את רמת הכולסטרול בדמם והיום אופנתי אצל האליטה
שם לאכול חמאה – אבל אין.
ו.
ההתחממות
הגלובלית "אשמה" במחסור הזה כי הפרות אוהבות קור והחום מביא לתפוקת חלב
נמוכה.
השתכנעתם?
אז אקלקל לכם קצת.
אז אקלקל לכם קצת.
הניתוח דלעיל נראה לי חשוד. החשד הראשון
התעורר כאשר שמעתי שבנורווגיה החמאה חזרה לאופנה. והשני כאשר שמעתי שהצרפתים פסקו
לאכול חמאה מטעמי בריאות – ועכשיו חזרו לסורם. קרואסן נטול חמאה? זה כמו נתניהו
נטול חמינאי. אין כזה. אלא שהקושי היותר גדול היה במשהו שלא דיברו עליו: איך זה
שאין מחסור בשמנת 38%, וגבינה עם שיעורי שומן דו ספרתיים. איך זה שהמחסור בשומן –
אם לא ידעתם, אז חמאה היא שומן – פסח על הגבינות וגביעי השמנת? והקושי הענק שלי עם
הפודקאסט היה הקטע שבו הם דיווחו כי טרה מייצרת חמאה רק לשוק ה"מוסדי" –
כלומר לכל מי שאופה עוגות ועוגיות על בסיס מסחרי, מסעדות שמבשלות רוטב חמאה ושום
כתוסף חיוני לסטייק או שרימפס או זוקיני.
סייר יוצא לשטח
סייר יוצא לשטח
"בלתי סביר בעליל" פסקתי לחבר
שהמליץ על תבונת כלכלני השידור הממלכתי. יש יותר מדי חורים בחמאה הזו.
לכן הבוקר התחפשתי לפוליטיקאי. מה עושים
פוליטיקאים בימים אלה? הם מסיירים. החלטתי לסייר במכולת השכונתית. השכונה היא בעיר הגדולה הכי ענייה בישראל ותושביה הם לרוב מעמד בינוני מינוס. זה נראה לי מדגם מייצג למשבר
החמאה.
אז יש חמאה. והרבה. לקרדיולוגים תהיה
תעסוקה. עוגיות החמאה בשפע. בכל בית קפה הקרואסן חוגג. אבל אם תפגשו פוליטיקאי לא
מחופש מומלץ לשאול אותו מה בדעת מפלגתו לעשות עם משבר החמאה.
אני בעד הפודקאסט. חמאה היא מוצר מזיק
שראוי להטיל עליו מס. אז אם בלי מס קשה למצוא חמאה ברשתות השיווק – זה טוב לבריאות.
בתיאבון.
