הנה אנו מגיעים לימים האחרונים שלפני
הפלישה הגדולה לקלפי ומתבקשת השאלה האם ולמי מצביעים. הציבור שואל
וה"מומחה" משיב ללא הטיה פוליטית.
אלא שה"מומחה" אינו טאבולה
ראסה. יש לו העדפות מתודולוגיות והראשונה שבהן היא שהוא לא נעול על אף מפלגה.
ומכאן העצה הא-פוליטית הראשונה: אם את נעולה על מפלגה כלשהי תצביעי עבורה. די פשוט
ולכן ה"מומחה" אינו באמת מומחה.
ועכשיו ל – 40% מהבוחרים הפוטנציאלים
שטרם ננעלו על מפלגה או שתוהים אם עליהם בכלל להצביע. תחילה, על כן, לנמנעים
הפוטנציאליים.
ידידה שלי לוגיקנית ומתמטיקאית מסבירה שאין סיבה להצביע כי הקול שלי או שלה כלל לא משפיע אלא במקרה אחד: שתחשיבי אחוז
החסימה ו/או נוסחת הקולות העודפים תלויה בקול בודד אחד. ישבה הלוגיקנית וחישבה מה
ההסתברות לאירוע הזה ומצאה שהיא קטנה יותר מזו שתמצאו מחר בבוקר תוספת של מיליון
דולר לחשבון הבנק שלכם.
אלא מאי? החשבון האישי מתקלקל אם
הנמנעים הם בכמות גדולה. וזה נכון למעט מקרה אחד: אם היתה מפלגה שקוראת להימנע
כי "הבל הבלים הכל הבל" – ההימנעות היא הכרזה פוליטית.
מקרה דומה יכול להיות אם יש מפלגה שרצה
לבחירות עם הבטחה שלא תיכנס לכנסת גם אם תקבל 10 מנדטים. וזו לא המצאה שלי: מפלגת
שין פיין בצפון אירלנד מתמודדת בכל מערכת בחירות ונבחריה לא נשבעים אמונים למלכה
אלישבע או למדינה יהודית וחוקיה ולכן לא באים לפרלמנט בלונדון. להצביע עבור מפלגה
שמתחייבת לא לשחק לפי הכללים גם היא הכרזה פוליטית.
אנטי נתניהו
אנטי נתניהו
נעבור הלאה. הכי קל בבחירות האלה
למצביעים שהם מתעבי נתניהו. אם זה השיקול העיקרי יש לכם שתי מפלגות שעומדות באמת
המידה הזו. כל שאר המפלגות – למעט המחנה הדמוקרטי (מרצ) והרשימה המשותפת (ודעם) -
הסכימו או יסכימו לממשלת אחדות לאומית. וזה אומר שנתניהו בפנים.
מי מבין השתיים? נכנסים לקלפי מוציאים
פתק אחד מרצ ופתק שני ודעם. שמים הידיים מאחורי הגב ומערבבים את שני
ה"קלפים". מבלי להסתכל בוחרים פתק אחד ומכניסים אותו למעטפה ואת השני מקמטים
וזורקים לפח. זו הדרך היחידה, הבטוחה והיעילה למתעבי נתניהו.
אוהדי נתניהו
אוהדי נתניהו
נקפוץ לצד השני. אתם אוהבי נתניהו
וחושבים שהוא יוצלח ביותר, אבל מה? הוא הססן. הוא לא באמת נלחם בחמאס. הוא לא באמת
נלחם בחיזבאללה. הוא לא באמת נלחם באיראן. הוא יספח את בקעת הירדן כמו שהוא סיפח
את גוש עציון. אבל הוא טוב, כי הוא לא יוותר כמו גנץ, פרץ, ועוכרי
ישראל שמשמאל.
אם אתם בעד נתניהו אז אל תצביעו בשבילו.
תצביעו לימינה, תצביעו למפלגת הגזע היהודי או למפלגה שדוגלת בהוצאת ההומוסקסואלים מחוץ לחוק. הם היחידים שיכריחו את נתניהו לדברים שחשובים לכם. רצוי שגם לא ליברמן שיש
לו משהו אישי נגד המלך ביבי הראשון ורוצה את השיקוץ הנקרא "ממשלת אחדות
לאומית". למי מבין מפלגות הימין האלה להצביע? תעשו כפי שהמלצתי למתעבי נתניהו:
שנים, שלושה פתקים, מערבבים וגו'.
הגודל (לא?) קובע
הגודל (לא?) קובע
מכאן יוצא שאין מצב לאותם 40% שטרם
ננעלו להצביע לליכוד לכחול לבן ואפילו למפלגת העבודה. כי בניגוד למה שמספרים לכם אין כל
משמעות למי תהיה המפלגה הגדולה ביותר (נתניהו הקים ממשלת ימין גם כאשר קיבל מנדט פחות מציפי לבני). לפי הסקרים לנתניהו (עם תומכיו מהימין ומהחרדים) יש 55-59 מנדטים
ביד. החלוקה הפנימית לא ממש חשובה. היא עוד פחות חשובה בצד השני של המפה הפוליטית.
נניח שכחול ללבן היא עם 40 מנדטים – 10 יותר מאשר הליכוד. נו, אז? וגם אם
למרצ-ודעם יש 21 חברי כנסת - מה שנקרא "בלוק חוסם משמאל" לגנץ אין ממשלה כי הוא לא מוכן להקים קואליציה כזו.
ומכאן המסקנה שהוא ומרעיו ילכו לממשלה עם ביבי.
רגע, יאמר המצביע מהצנטרום של הפיילה.
אם כחול לבן מקבל 40 והליכוד 30 אז תוקם ממשלת אחדות לאומית בראשות גנץ כי הוא
גדול יותר, הלא כן? ממש לא. אם לנתניהו יש 55-59 תומכים (וכל מפלגות הימין והחרדים התחייבו שכך הדבר) - הוא גדול יותר על אף שהליכוד קטן יותר. לכן רק אם לגנץ (עם מפלגת העבודה
ועם המחנה הדמוקרטי) יש 61 ויותר – הוא יזכה בקופה.
הסיכוי לזה, חישבה ידידתי המתמטיקאית-לוגיקנית, נמוך מהסיכוי שטיפול המרה יגרום לשר החינוך שלנו, רפי פרץ, להשתתף במצעד הגאווה.
הסיכוי לזה, חישבה ידידתי המתמטיקאית-לוגיקנית, נמוך מהסיכוי שטיפול המרה יגרום לשר החינוך שלנו, רפי פרץ, להשתתף במצעד הגאווה.
