הפירות של פרי


בקרב בעלי המקצוע בתחום החינוך העניין הוכרע מזמן. אצל הפוליטיקאים – המופקדים על כספי הציבור – העניין מוסדר בגמגום מסויים. הכל תוצאה של ניסוי שנערך בבית ספר בשם Perry  במדינת מישיגן שבארצות הברית בשנות ה – 60' של המאה שעברה. בניסוי חולקו ילדים בני 3-4 לשתי קבוצות: האחת בה הילדים התייצבו מדי יום ל"לימודים" בני שעתיים וחצי. השנייה היא קבוצת הביקורת של ילדים בני אותו גיל ומגוון כלכלי ואתני שלא זכו ל"טיפול" החינוכי.

מי שעקב אחרי הילדים האלה לאורך שנים הוא ג'יימס הקמן, פרופסור לכלכלה ומשפטים מאוניברסיטת שיקגו וחתן פרס נובל לכלכלה. לאחרונה התפרסמו ממצאיו (עם עמיתו לאוניברסיטה, גאנש קרפאקולה) על הילדים שהגיעו לא מכבר לגיל 50. האם יש הבדל בין המבוגרים ש"טופלו" בילדותם לבין אלה שלא זכו לכך?
הקמן הותקף לא פעם על הניתוח והמסקנות מהניסוי. בעיקר על המספר הקטן של ילדים (כ – 100) שנבדקו וגם בעניינים סטטיסטיים אחרים. אלא שהאיש קיבל את הנובל שלו בזכות עבודתו באקונומטריה, כלומר בנושאים הקשורים למדידה ואיך לעשות מה. הפעם הוא מתמודד אחת לאחת עם מתנגדיו. הממצאים דהיום דומים לאלה שנמצאו כמעט בכל גיל מאז נעשה הניסוי. ואלה הם:

1.   פער גדול בשיעורי הפשיעה, במיוחד האלימה.
2.   יציבות בתעסוקה של ה"מטופלים" בהשוואה לאחרים.
3.   הכנסה ומצב בריאותי משופרים ל"מטופלים".
4.   יותר יציבות בנישואין.
5.   הילדים של ה"מטופלים" הגיעו להישגים טובים יותר מילדיהם של האחרים.

בממצאים האלה אין חידוש גדול וחלקם התפרסם גם כאן בעקבות כנס בנושא אי שיוויון בחינוך שערך מרכז טאוב לפני שנתיים. אני מוצא שני עניינים מרכזיים הנובעים מהמחקר.
הראשון, זהו מסמר נוסף בארון הגוססים הטוענים ש"הכל גנטי". מעורבות חברתית משפיעה ובהרבה על האפשרויות העתידיות של ילדים. וזה חשוב בהקשר שלנו בטעות המקוממת של הממשלה (בדחיפת שר האוצר, משה כחלון) לתת כסף ממשלתי להורים שחוסכים עבור ילדיהם לגיל 18. הרבה יותר תועלת תצמח מהשקעת הכסף בחינוך לגיל הרך מאשר מימון טיול בדרום אמריקה.

השני, הדגש בניסוי Perry היה על שיתוף פעולה בין הילדים. לא על ציונים. לא על השכלה. לא על ידיעת התנ"כ ולא על "כמה זה 6+5". בעיקר על עבודה משותפת, פרוייקטים משותפים. שיתוף פעולה היה שם המשחק (בכל זאת מדובר בילדים בגיל 3-4).

התוצאות מדברות בשם עצמם.

יש לכך השלכות לגבי אופנת הציונים הטובים שמוחדרת כל כך עמוק לבתי הספר והגופים המנהלים. נכון, למדוד ציונים מאוד קל ונדמה לנו שמודדים בהם דברים חשובים. כנראה שלא. כי לא מודדים שיתופי פעולה שהם מפתח חשוב בחמשת הממצאים שנרשמו בידי הקמן וקרפאקולה.


שתפו: