בזכות הבורות

נניח שאתם הולכים ברחוב ורואים מעליכם בשמיים אבן. אפשר לומר בוודאות כי כל אחד מאיתנו יזוז הצידה מתוך ידיעה שהאבן היא בתנועה מטה ולא בתנועה מעלה. אנחנו יודעים כי יש גרביטציה למרות שלא ראינו אותה בעיניים או הרחנו אותה. הנה לנו מה שנקרא מדע. ואת זה אנחנו לומדים בבית ספר או מהתפוח שנפל לראשו של ניוטון שלא היה זהיר.

לפעמים העניינים מסתבכים אפילו בפיסיקה. קל וחומר ברפואה. בגלל הסיבוכים האלה כשאנחנו לא מרגישים בטוב או שהזרת מצמיחה משהו הצידה אנחנו פונים לרופאים. הם אנשי המדע שלנו. הם אמורים לדעת. הם יודעים. רבים מאיתנו אפילו משתמשים בשירותי הייעוץ של הרב גוגל לחפש מידע בעניינים הרפואיים שלנו. כי השכלה רפואית, קל להבין, תסייע לנו להתרפא.

לאור הכניסה המאסיבית של אמצעי תשלום דיגיטליים – בישראל פחות מאשר בסין ובמערב אפריקה – יש לבנקים בעיה. לפיכך הם נרתמו למהלך שיזמו משרד האוצר ובנק ישראל להשכיל את ילדי ישראל בנפלאות מדע הכלכלה. וכך יסודות הפיננסים נלמדים היום בתיכון. כי, כמו ברפואה, אם נשכיל במדע הפיננסים, נשקיע כספנו בתבונה ובעיקר בתשואה. 
או שלא.

רופאים כמטופלים

כמה כלכלנים ביקשו לבדוק האם תוספת הידע אכן מועילה. וכך, למשל, עלתה השאלה מה עושה רופא כאשר מטופל שלו הסובל משפעת ויראלית מבקש אנטיביוטיקה שמיועדת לטיפול בחיידקים, ולא משפיעה על וירוסים. הרופא יודע שמדובר בשטות רפואית שלא מועילה ואפילו מזיקה. קודם כל כי האנטיביוטיקה עולה כסף, ואין סיבה לרושש כך את הרפואה הציבורית. אבל בעיקר כי שימוש מופרז באנטיביוטיקה מקל על הופעת חיידקים עמידים בפני סוגי האנטיביוטיקה הקיימים. למומחים בניהול רפואי יש מעט מאוד ספקות שככל שנהיה משכילים יותר במדע הרפואה – כך לא נעשה שטויות בכלל. ובאנטיביוטיקה בפרט.

איך בודקים את ההשערה הזאת?

החוקרים שלנו קיבלו אישור כניסה למידע רפואי על כל אחד מחיילי צבא ארה"ב בתקופה של עשר שנים. בתקופה הזו היו בצבא 35,000 רופאים שהיה להם תיק רפואי. כלומר אלה רופאים שהיו חולים ונזקקו לטיפול. שיטת המחקר מעניינת כי היא משווה בין בעלי הידע הרפואי לבין ההדיוטות שיש להם מעט מאוד ידע, לבטח בהשוואה לרופאים. שאלת המחקר היתה: האם הרופאים כמטופלים היו שונים מחיילי הצבא הבורים ועמי הארצות ככל שהדבר נוגע למדע הרפואה.

הנה התשובה: אין הבדל של ממש. פה ושם נמצאו הבדלים קלים שהוסברו על ידי החוקרים בעניינים אחרים שאינם קשורים לענייני ידע רפואי.

איפה הבצע?

במחקר אמריקאי אחר נמצא לפני הרבה שנים כי מתווכי נדל"ן קונים דירות במחיר ממוצע זול יותר מהלקוחות שלהם. המחקר הרפואי שולל מוטיבציה כזו מרופאים. הם לא מסדרים לעצמם טיפולים שונים – ככלל – ממה שהם ממליצים לנו.

מסקנות אפשריות: כדאי להפסיק להיות חכמי-יתר ולדרוש מרופא אנטיביוטיקה למחלה ויראלית. חלק מהרופאים יתרצו רק כדי שתפסיקו לנדנד. תועלת לא תהיה בזה.

הרופאים, במערכת בריאות ציבורית, לא מתנהגים כמו מתווכי נדל"ן כי הם לא מקבלים אחוזים ממכירה של תרופות.

מה שכן, רופאים לא יודעים בדיוק מה אתם מרגישים. זה מידע ספציפי למטופל. כדאי, על כן, לדייק בהצגת הבעיה, ולא להקריא את הפרק האחרון שקראתם בויקי-רפואה.

אבל אפשר גם לזרוק את המחקר האחרון לפח הזבל.

שתפו: