גרביים במקום תותחים

"תותחים במקום גרבים, / טנק במקום זוג נעליים,
גופיות שלוש נוריד, / אם תתנו ספינת משחית,
ובמקום חולצת שבת - / תנו, הוי, תנו סילון אחד,
ובמקום זוג תחתונים - / שני זחלים, או שריונים,
ובמקום - עצור! המתן! / המכנסיים לא ניתן, לא ניתן!"
מילים: חיים חפר  לחן: משה וילנסקי

הנה לנו פינת נוסטלגיה. פעם, בימים פטריוטים יותר, שרו את השיר בכל התכנסות של ילדים ומבוגרים כאחד. שיר שנכתב אחרי מלחמת 1956 – מלחמה שישראל יזמה נגד מצרים בקואליציה עם צרפת ובריטניה שביקשו לקחת לעצמן את הבעלות על תעלת סואץ. מה שמלמד שהתקרבנות אינה תופעה חדשה. אנחנו, לפחות לדעת המחבר, קורבנות המלחמה שבה פתחנו ולכן צריך לוותר על בגדים למען טנקים.

מה קרה עכשיו שמצדיק חזרה לימים ההם? גבי אשכנזי.

המועמד מספר 4 ברשימת כחול-לבן לכנסת עשה, כמנהג הפוליטיקאים, "סיור בצפון". אצלנו כל הפוליטיקאים הם סיירים. וכך הילת הרמטכ"ל לשעבר מתעצמת כשהוא "מסייר" ולא סתם נפגש. כך או כך הוא נפגש עם מי שנפגש, במה שכונה "מעוזי הליכוד" בצפון, והתרשם עמוקות כי יש שם הרבה אי נחת וחיפוש דרך חדשה. שיהיה. כרגיל במפגשים האלה לא אומרים דבר בעל ערך, אבל אשכנזי סטה מדרך הלא-כלום והודיע כי "לא נקנה מטוס, אלא נפתח חדר מיון בקרית שמונה". לא יאומן כי יתחייב האיש למשהו מאוד מעשי.

במשפט אחד מצאתי כמה הרהורים נוגים על האיש שידע עד לא מכבר לא לומר שום דבר במעט מילים בהשוואה ליאיר לפיד שלא אומר שום דבר באמצעות הרבה מילים.

העניין הראשון הוא שישראל לא קונה מטוסים. ישראל מקבלת מטוסים מארצות הברית. ובין לקנות לבין לקבל יש פער די גדול - לפי הערכות, בערך 150 מיליון דולר למטוס מסוג F-35. מהסכום הזה יש להפחית בערך 5,000 דולר – עלות הקסדה שישראל מפתחת לטייסי המטוס הזה.

קצת מפתיע ודי מביש שרמטכ"ל לא קשיש במיוחד לא יודע שאנחנו לא קונים מטוסים. האיש אמור להבין קצת בתקציב הצבא – יותר ממני לבטח. לכן ההבטחה שנתן לתושבי הצפון היא קש וגבבה.

העניין השני הוא עדיין בתחום התקציב. ב – 150 מיליון דולר, מר אשכנזי, אפשר לבנות בית חולים – ולא רק חדר מיון. או לחילופין בערך 15 חדרי מיון מהגודל שתוכנן לקרית שמונה.  אבל לדרוש להבין בעניין שכזה קצת מוגזם. בכל זאת האיש לא מבין בכסף כדוגמת מפקדו לשעבר דן חלוץ שידע שכדאי למכור מניות לפני שמתחילים מלחמה.

אבל בואו לא נהיה קטנוניים. מה שאשכנזי התכוון לומר זה שיבנו חדר מיון על חשבון תקציב הביטחון. כלומר קיצוץ בתקציב הביטחון והגדלת תקציב הבריאות. לזה הוא התכוון, אבל תיאר את זה באופן פשוט ושווה לכל נפש.

העניין השלישי: לכן פניתי למצע מפלגתו לברר את סוגיית תוספת התקציב לבריאות. ואכן מצאתי שהאיש מדבר מהמצע, כי כתוב שם "תגבור המרכזים לרפואה דחופה וחדרי המיון בפריפריה". עכשיו נותרנו עם הקיצוץ בביטחון. אלא שבמצע אין שום קיצוץ. להפך. מתעצמים מכף רגל ועד הראש ובדרך לא מוותרים על התנחלויות שהן, כידוע, תרומה ענקית הן לחיסכון תקציבי והן לביטחון – לפחות כמו גרביים.

תודה למר אשכנזי שלימדנו שהמרחק בין רמטכ"ל לשרלטן הוא די זעיר.

שתפו: