ילדים או זקנים



לכתב "הארץ", סמי פרץ, היתה השבוע דילמה מעניינת שאציג אותה בצורה פשוטה: לממשלה יש שקל אחד נוסף והיא מתלבטת בשאלה למי לתת את השקל הזה. האם לקשישים או לילדים? רוב המאמר של פרץ בעיתון עוסק בהזדקנות האוכלוסייה, מה שמותיר את הרושם כי בעיית הזקנים אקוטית יותר.


לכאורה זו שאלה רלוונטית במדיניות רווחה. אלא שמאחורי השאלה מסתתר ההיגיון הלא-בריא של השיח הפוליטי. הנה כמה נושאים למחשבה מעט יותר הגיונית.

ראשית, יש לכולם הטייה מולדת לטובת הזקנים. כולנו מזדקנים עם הזמן וטרם נמצא האדם שמצעיר עם הזמן או הפיסיקאי שיגרום לזמן לנוע לאחור. הסיבה שממשלות נוטות לעיתים – ממשלת ישראל מצטיינת בזה – להיטיב יותר עם ילדים היא שהוריהם צעקנים יותר ופחות מגובשים פוליטית. לכן פוליטיקאים שמקוששים קולות לקלפי נוטים לפעמים להעדיף ילדים. מה גם שהם ילדים רק למספר שנים ספורות, בעוד שגידול תוחלת החיים, אמר פעם קומיקאי, מוסיפה שנים רק בקצה הלא נכון, זה של הזיקנה.

שנית, יש שקר בדילמה: זקנים או ילדים. ילדים מקבלים קדחת. מי שמקבל כסף מהממשלה זה הורים לילדים, ולא הילדים עצמם. לממשלה אין כל יכולת לדעת האם קיצבת ילדים אכן משפרת את מצב הילדים. זה לא בלתי סביר לחשוב שקיצבת ילדים מסייעת להורים לקנות סיגריות בדיוק באותה מידת סבירות שהקיצבה תעניק לילד ברוקולי. פרץ מעלה כדוגמה את התחייבות שר האוצר, משה כחלון, להגדיל מענקים עבור ילדים במעונות יום. האם מעון יום יותר טוב לילדים מאשר חלופה הורית? אהה, יאמרו המפקפקים, אבל אם ההורים יטפלו בילדים מי יעבוד ויביא הכנסה למשפחה? הנה באחת אישוש לטענה שהכסף המוגדר "לילדים" בא לסייע להוריהם. ובמקרה הזה לסייע להם לעבוד ולהתפנות מטיפול בילדיהם.
ובעניין קשור: כמה ילדים עוד צריכים להיהרג במכונית הלוהטת של הוריהם בטרם משרד הרווחה ישלול זכות הורות מכל אדם שיעשה כן מעתה ואילך?

שלישית, מדוע הדילמה מוצגת כזקנים או ילדים? הנה עוד שקר תקציבי. נניח שאנחנו בעד סיוע להורים להפקיד ילדיהם במעונות יום ובמקביל לתת לכל זקן פטור מהשתתפות עצמית בטיפולים רפואיים ובתרופות. תיקח הממשלה את השקל שבידה, תוסיף עוד שקל מאי סלילת כבישים חדשים, וכך יהיו בידה 2 שקלים: אחד לילד ואחד לקשיש. רוצים עוד שקלים מיותרים? ביטול הפטור ממסים על רכישה בדיוטי-פרי. השוואת תקציבי ההתנחלויות לאלה של יישובים ערבים בתוך מדינת ישראל. ביטול הטבת החיסכון לילדים בני 18 כי הם כבר לא ילדים. הרשימה ארוכה והמקלדת מתעייפת.

רביעית, התשובה האמריקאית ניתנה במחקר שהתפרסם השבוע. שם בנו מדד המחשב איפה התועלת הגדולה יותר: בשקל לזקן או בשקל לילד. 133 חוקי רווחה נמדדו בהשוואה בין התועלת למקבל להוצאה התקציבית. מדד התועלת השולית מצא כי הילדים עדיפים – ובהרבה. אני מעריך שהממצא הזה נובע מהעובדה שילדים במצב טוב יותר ישכילו יותר, יעבדו יותר ואולי יעבירו כסף לזקנים. בעוד שהזקנים לא עובדים, רק צורכים תרופות נגד פרקינסון ואלצהיימר, ומעבירים נכסים לאחרים בעיקר לאחר מותם, ביחס הפוך להשקעה ברווחתם.





שתפו: