מדוע הילארי קלינטון הפסידה בבחירות
לנשיאות ארה"ב לפני יותר משנתיים? לא מיותר אפילו היום לציין שהיא דווקא
ניצחה במניין הקולות בהפרש של כ – 3 מיליון. היא הפסידה במניין האלקטורים – שיטה
אמריקנית שמביאה לתוצאה התמוהה הזו.
איך זה קרה? יש הרבה הסברים לניצחון של
דונלד טראמפ ולא כאן המקום לעסוק בהם. אין ספק בעניין אחד: מבחינה כלכלית קלינטון
ייצגה את השמרנות של בעלי ההון - טייקוני
וול סטריט בעגה האמריקנית. טראמפ היה אאוטסיידר שמאס בממשל הישן והציע דרך חדשה.
במידה רבה, לפחות בניהול מדיניות מקרו
כלכלית, טראמפ מקיים את שהבטיח. בניגוד לעמדה הוותיקה של המפלגה הרפובליקנית –
שנגסה במדיניות ברק אובמה באמצעות הגבלת החוב הממשלתי - ממשל טראמפ מגדיל את החוב
הממשלתי בקצב ענק. הנשיא האמריקני גם יוצא לקרבות נגד הבנק המרכזי העצמאי שהעלה
ריבית. טראמפ, לשיטת הממסד הכלכלי, הוא פשוט איש מופקר.
אמקד את הדיון: האם מותר לממשלה לבזבז
כסף כמעט ללא הגבלה? חכמי הכלכלה יאמרו שלילי ביותר. ואכן סקר שנערך בקרב הצמרת האקדמית הכלכלית לפני כמה שבועות ששאל את השאלה הזו קיבל תשובה שלילית מוחצת כאשר
לקבוצת השמרנים מצטרפים כלכלנים כמו פול קרוגמן ולארי סאמרס הנחשבים ליברלים.
הרפורמציה מרימה ראש
הרפורמציה מרימה ראש
מה קרה ששאלה מוזרה כזו בכלל נשאלת?
התשובה היא MMT. זוהי השקפה כלכלית חדשה
יחסית ואלה ראשי התיבות של שמה: "תיאוריה מוניטרית מודרנית".
קבוצת כלכלני ה MMT מצויה בשולי האקדמיה הממוסדת וזכתה לתשומת לב מועטה. עד שבבחירות
האחרונות לבית הנבחרים הגיעה אלכסנדריה אוקזיו-קורטז מהמפלגה הדמוקרטית. היא
הפציצה פעם ראשונה עם הצעתה להעלות את המס השולי על ההכנסות ובהפצצה השנייה היא
הסתמכה על כלכלני MMT בהציעה
מדיניות ממשלתית מרחיבה כדי לתקן עיוותים חברתיים רבים במדיניות הציבורית –
ברווחה, חינוך ובריאות -האמריקנית.
הנה לכם חיבור תמוה: טראמפ מימין
ואוקזיו-קורטז משמאל מדברים באותה שפה כלכלית. אבל לא, הם לא מדברים על אותה
מדיניות. טראמפ חובב אי שיוויון כלכלי ואוקזיו-קורטז מואסת בתופעה. הוויכוח הישן
שבין שמאל וימין מתעצם. אלא שהפעם יש חיבור דרך התיאוריה המוניטרית החדשה. מכאן התגייסות
כל הכלכלנים מהזרם השמרני והליברלי נגד הצמד (לא?) חמד הזה.
בין ארה"ב וונצואלה
בין ארה"ב וונצואלה
הזרם השמרני-ליברלי טוען, כרגיל, שהדפסת
כסף תביא אינפלציה וערעור כל הכלכלה. ובתרחיש הזה כבר היינו בעבר לא פעם. הזרם
החדש טוען שהמצב הנוכחי דומה לצמיג מפונצ'ר: צריך לנפח בו אוויר, והרבה. ואם תתחיל
אינפלציה – להעלות מסים כדי להדביר אותה (כאן טראמפ יורד מהטרמפ על ה-MMT).
מי צודק? כלכלה אינה פיזיקה עם חוקים
קשוחים יחסית. ברור שארה"ב יכולה לבצע מדיניות מהסוג המומלץ על ידי אוקזיו-קורטז.
וברור שוונצואלה מאבדת את עצמה לדעת עם מדיניות כזו.
יש עוד משהו מעניין בסיפור. סוף סוף
כלכלנים מתווכחים על מושגי היסוד של הכלכלה. זה פולמוס שלא חזינו כמוהו
מאז שנות ה – 50' של המאה שעברה. ואין כמו פולמוס לחדד את המחשבה.
