התגובה הייתה
מידית. כשפורסמו ממצאי סקר השכר חברו שרים וח"כים מכל המפלגות להשתתף בסרטון ("שוות
ערך") שבא להאיר ולמחות על אפליית נשים לרעה. לימור לבנת ודב חנין, זהבה
גלאון עם אורית סטרוק, שלי יחימוביץ עם יצחק הרצוג, מרב מיכאלי עם עמיר פרץ. אהבה
חוצת גבולות שכזו לא נראתה במקומותינו עידן ועידנים. כשזה מגיע לשכר – כולנו יחד
ללא הבדל דת, גזע ואידיאולוגיה.
מנתוני הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה ל - 2012 עולה כי שכרו
הממוצע של גבר הוא 10,953 שקל ברוטו לחודש (55 שקל לשעת עבודה) ואילו שכרה הממוצע
של אישה הוא 7,244 שקל (47 שקל לשעה). השכר לשעת עבודה של אישה הוא כשני שלישים משכר גבר. ערבי משתכר לשעה רק 65%
משכר של יהודי. זה לא ממש מזיז למישהו - אך סביב נשים יש אחדות רב מפלגתית. כי
אישה מה-זה מופלית לרעה.
אז זהו – שלא.
אפליה, כשהיא
קיימת, היא גורפת. אבל כאשר בוחנים את הנתונים
מוצאים כי פער השכר בין גברים לנשים הוא רחב אמנם - אבל יש גם מקומות שבהם, שומו שמיים, שכר הנשים גבוה משכר הגברים.
בענף השירותים
העיסקיים ובו 360,000 עובדים ועובדות - השכר שווה. בענף הבנייה – 130,000 מועסקים,
שכר הנשים (13,000 עובדות) לשעה גבוה משכר הגברים. ברוב משלחי היד שכר הגברים גבוה
יותר. אבל במקצוע הפקידות (450,000 מועסקים) שכר הפקידות – 45 שקל לשעה מגמד את
שכר 115,000 הפקידים (31 שקל לשעה). לפי ההיגיון של חכמי האפליה, בתאגיד כמו טבע למשל המנהלות והרוקחות מופלות לרעה
אך הפקידות זוכות להעדפה.
משחק בעשירונים
הלשכה
לסטטיסטיקה פירסמה גם לוח מטריאכלי להחריד. לקחו את כל השכירים וחילקו אותם לעשר
קבוצות (עשירונים) לפי הכנסה. אם הטענה שנשים מופלות תופסת, הרי שבכל קבוצה כזו – למשל מועסקים ששכרם 5,000-7,000 שקל לחודש – נמצא פער לטובת הגברים.
הנה הממצאים: בעשירון התחתון הכנסת אישה לשעה גבוהה מזו של גבר. וכך גם בעשירון
השלישי, החמישי, השישי, השביעי, השמיני, התשיעי והעשירי. מדהים איך ברוב מוחץ של
העשירונים, שכר אישה לשעה גבוה משכר גבר. תמונת השכר הכולל – המכפלה של השכר לשעה
במספר שעות העבודה – מראה תמונה מעט שונה.
בגדול בכל עשירון השכר הכולל של גברים ונשים מאוד דומה. הפרש של כמה עשרות שקל
לכאן או לכאן. רק בעשירון העליון יש פער, לטובת הגברים, של 500 שקל בין שכר הגברים
לשכרן של הנשים - 29,000 שקל.
איך זה שבכל עשירון שכר הנשים דומה לשכר הגברים
אבל הממוצע מגלה פער משמעותי? ההפרש בשכר הממוצע לא נובע מפערי שכר אלא מפערי סוג
עבודה. נשים, וזו הבעיה האמיתית, מרוכזות במקצועות שבהם השכר נמוך יחסית. ועל אף שבמקצועות אלה הן משתכרות
בדומה, ולעיתים אף יותר, מגברים – הרי בחשבון הכולל של הכסף, זה הממוצע שמטעה,
החשבון מתהפך.
קל להדגים זאת עם עובדי מערכת הבריאות. בהכללה, שכר רופא דומה
לשכר רופאה. ושכר האח לשכר האחות. אם נניח כי מספר הרופאים שווה למספר הרופאות אך
מספר האחיות גדול בהרבה ממספר האחים – נמצא פערי שכר ממוצע גדולים בין גברים לנשים.
אלה משקפים את מספר הנשים הגדול יותר במקצוע האחות שבו השכר נמוך ממקצוע הרופא.
אבל אפליה נגד
נשים? יוק!
10.11.2013
(המאמר התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ביום 12.11.2013)
