5 בנובמבר 2013

חינוך קטן

"משרד החינוך, בראשות השר שי פירון, מקיים משא ומתן מתקדם עם המוסדות החרדיים על הסכמת החרדים ללמד לימודי ליבה בבתי הספר היסודיים שלהם. מדובר בלימודי ליבה חלקית, בתמורה לקבלת מימון של 75% מהמדינה. בתמורה שוקל משרד החינוך לאפשר לחרדים לפתוח בתי ספר קטנים, של 150–200 תלמידים בלבד, לכל חצר רבנית. " כך בישר השבוע עיתון "הארץ" לקוראיו. 

והשאלה היא מיהו חרדי?

אם התשובה היא חרדי הוא גבר לובש  שחורים "שומר" שבת, הרי ששר  החינוך ממשיך בהסדרים האפלים שרקחו שמעון פרס, אריה דרעי ושאר ממשלות ישראל מאז אמצע שנות ה -80' עת הוכללו אל המעין (של ש"ס) והחינוך העצמאי (של האשכנזים) בספרי התקציב. אבל אם כל אדם, וכל קבוצה, יוכלו מעתה להגדיר בעצמם את חרדיותם –  יש כאן פתח למשהו מעניין.

החרדים היהודים לא אוהבים להשכיל את ילדיהם. מה שלא מפריע למדינה לסבסד את התועבה האנטי השכלתית הזו. זו, כאמור, תרומת שמעון פרס-אריה דרעי לחברה הישראלית. בעוד ילדים של מי שאינם חרדים מחוייבים בחינוך חובה ולימוד הגותו ("מזרח תיכון חדש") של הפרס, ילדי חרדים נהנים מזיו הגותם של הש"ך והמרן. והאמת? קשה לבחור בין האפשרויות האלה.  אבל אם החרדים מקבלים פטור מלימודי היסטוריה אולי, בשיטה החדשה, החילוניים יקבלו פטור מתורה ותלמוד כמקצועות חובה?

הגודל כן קובע

לכאורה אלה שאלות הרות גורל וציונות. אלא שהן לא ממש רלבנטיות כאשר התלמיד החילוני לומד בכיתה עם עוד  40 ילדים בבית ספר שבו 1000 תלמידים. מה שכן מעניין ורלבנטי במו"מ של פירון עם חרדים הוא העניין של בתי הספר הקטנים.

שלושה חוקרים בדקו מה עדיף:  בתי ספר גדולים או קטנים. ההבדל, כמובן, הוא במספר התלמידים.  בתי ספר גדולים נחשבו עדיפים משום שהם יעילים הרבה יותר, ויש בהם היצע גדול יותר של שיעורים מאשר בבתי ספר קטנים. התלמידים לא מסוגרים רק עם בני עדתם-מינם-מוצאם אלא פוגשים חברים מכל גווני הקשת החברתית.  בבתי ספר קטנים מציעים מגוון נמוך של מקצועות אך נהנים מפחות בעיות משמעת.

מה הנטו?

לפני כעשור השתנתה המגמה בארצות הברית וניתנה העדפה לבתי ספר קטנים. החוקרים בדקו ממצאים על כמאה בתי ספר קטנים בניו יורק שבהם היו "עודפי ביקוש". אלה בתי ספר שבהם לא איפשרו למורים או להנהלה לבחור מי יתקבל ללימודים, אלא נאלצו לערוך הגרלות כדי לבחור מי ילמד אצלם מתוך המבקשים להתקבל.  לא פחות חשוב, שכרם של המורים היה כשל המורים שעבדו בהסכם קיבוצי  בבתי ספר רגילים.

כמעט בכל פרמטר שנבדק התברר ש"קטן הוא יפה ומוצלח". זה נכון בציונים שקיבלו התלמידים. אבל זה נכון גם בצימצום מספר התלמידים הנושרים, במספר התלמידים שמסיימים את בית הספר, ובשיעור התלמידים שממשיכים להשכלה גבוהה יותר. המורים דיווחו שהיה להם טוב יותר, ושהתלמידים התעניינו יותר. נכון, מגוון השיעורים היה קטן יותר אבל בכל השאר הקטן עדיף על הגדול.

אז מה?

פירון מוכן לשלם לחרדים בבתי ספר קטנים, כדי לרצות כל חסידות, ובלבד שילמדו היסטוריה. נחמד מצידו, במיוחד כשאנחנו אלה שפורעים את החשבון.  אבל מה בדבר לתת גם למי שאינם חרדים (בהגדרת הלבוש והרב) את הזכות הזו? ואם נותנים לחרדים פטור מללמוד את הגיגי הפרס, אפשר וייתנו לחילוניים חובבי שפינוזה פטור מהגיגי השך? ובלבד שבתי הספר לא יהיו גדולים מ – 250 תלמידים – מה שמבטיח הפירון לשטיינמן, דרעי וחרדיהם.
2.11.2013