לפעמים גם
בכלכלה יש שעשוע. זה קרה לאחרונה לאחר ההודעה של תאגידי "טבע"
ו"בתי זיקוק (בזן)" על פיטורי מאות עובדים. בפיטורים אין שמץ של שעשוע. בתגובה הפיננסית, יש ויש. בשני המקרים
מחירי המניות של התאגידים עלו. ואם יש הגיון כלשהו במחירי המניות בבורסה הרי שאם היו מפטרים את כל העובדים – הבורסה הייתה נוסקת
לשמיים.
על פניו אין דמיון
בין מה שקורה בטבע לבין מה שקורה בבזן.
טבע הוא תאגיד רב לאומי ענק ואילו בזן הוא תאגיד מקומי דרדס. טבע הוא תאגיד רווחי.
בזן מפסיד. טבע מפטר כי הוא רווחי. בזן מפטר כי הוא מפסיד. אך הקשר המנייתי הוא המחבר:
אם מפטרים - ערך המניה עולה. מה שמעורר את
החשד כי הפיטורין לא נועדו אלא כדי להרים את מחיר המניה.
קואליציית האינטרסנטים
ספקולציה פרועה?
אולי. אבל מנהלי תאגידים מסתכלים היום יותר על מחיר המניה מאשר על שורת הרווח. גם
הבנקים הנושים אוהבים שמחיר המניה עולה. אצלם המניה היא בטוחה לפירעון הלוואה.
וככל שמחיר המניה עולה, הבטוחה נראית משופרת, ההפרשה לחובות מסופקים יורדת, הרווח
עולה ועימו הבונוס של מנהלי הבנקים. הנה לנו קואליציה די יציבה של אינטרסנטים
במחיר המניה. ואם כדי שהמחיר יעלה העובדים מיותרים – לא נעים, אבל ממש לא נורא.
בעצם, די כיף.
כל זה מעורר
שאלה אחרת: איך זה שהתבונה הפיטורית מגיעה באחת, ואיך זה שמפרסמים אותה בריש
גלי. איך זה שהתאגיד לא מפרסם כי
"בחודש שעבר שכרנו עוד 50 עובדים" אבל רץ לפרסם את הפיטורים? ואם כבר
רוצים או צריכים לפטר למה בפרסום גדול כל כך ולא בצינעה?
טבע מזדקנת
כי יותר
משחשובים הפיטורים חשובה ההודעה לציבור. והחשיבות של ההודעה קשורה להשפעה על מחיר
המניה. אם טבע, שמבקשת לפטר 800 עובדים, הייתה
מפטרת בשנה הקרובה 66 עובדים בכל חודש, היתה התוצאה החשבונאית/כלכלית זהה והמהומה התקשורתית הייתה נמנעת. אבל המהומה
היא זו היוצרת את האפקט על המנייה. הנהלת טבע יוצרת רושם כאילו היא קשוחה ונמרצת. והרושם
הוא מה שחשוב.
ולגופו של
עניין? טבע הוא תאגיד שהתמחה בייצור ושיווק של תרופות חיקוי ("גנריות").
אלה תרופות שמיוצרות כשפג הפטנט על המוצר המקורי. טבע בנתה קריירה על התרופות
האלה. אלא שעם הזמן, כולם למדו את ה"סוד" ושיעורי הרווח על תרופות חיקוי
החלו ליפול. בתרופות מקוריות יש לטבע מעט מוצרים ואחד מהם – קופסקון לחולי טרשת
נפוצה – יאבד בקרוב את תוקף הפטנט שלו - מה גם שיש גם יצרנים אחרים המייצרים תרופה דומה.
בתרופות מקור הרווח ענק וכאשר הקופסקון מאבד מכוחו, ובצנרת אין תותח רפואי/פיננסי
דומה יש מקום לדאגה.
כל זה לא חדש. טבע
צמחה על ידי רכישת מתחרים. ממשלת ישראל
עזרה לה רבות עם הקלות מס מפליגות ובלתי
מוגבלות ששימשו לרכישת מפעלים בחו"ל. אלא שהמשחק הכלכלי הזה הלך נהיה קשה. מכאן השימוש בנשק הפיטורין שמוסווה כרגיל תחת
המילה "התייעלות". והמילה הזו מוצדקת לחלוטין ומלמדת על תרבות הניהול
התאגידי. אם עתה נדרשת ייעול, אות הוא שעד עתה היה ניהול לא יעיל. מה שנכון –
נכון. את העובד הלא יעיל מפטרים. ואת המנהל הלא יעיל – מברכים בעליית מחיר המניה.
היחצ"ן והעיתונאי
ההיסטריה
התקשורתית סביב הסיפור הזה מלמדת הרבה על כוחם של יחצ"נים ועל רפיסותם של
עיתונאים. בישראל בערך 240,000 מחפשי עבודה. אם תתממש תכנית הפיטורים של שני התאגידים
במלואה יתווספו כ 1,000 איש. בהחלט לא משהו דרמטי. מתוך הבלתי מועסקים האלה –
מספרם די קבוע – יש 55,000- מפוטרים לשנה שזה בערך 5,000 מפוטרים חדשים מדי חודש.
שימו לב: כל חודש מפטרים בישראל 5,000 איש ואישה ואף אחד לא שם קצוץ.
מתי שמים?
כשהיחצ"ן מוציא הודעה לבורסה.
14.10.2013
(המאמר פורסם, בשינויים קלים, ב"ידיעות אחרונות" ביום 16.10.2013)
