16 איש ואישה חתמו על המודעה בעיתון "גם אנחנו תומכים במשה ליאון". ליאון
מועמד לראשות עירית ירושלים. מבין החותמים
על המודעה 15 לא ירושלמים. כן, הם בהחלט
עובדים בירושלים, ובמשרה מלאה, אך בתום
יום העבודה, ממהרים לנוס לשפלה. וכשהם לא נסים- הם בבית מלון כתייר המצוי.
ירושלים, למי ששכח מעט מנתוני בירתנו הניצחית, היא העיר הגדולה ביותר והענייה
ביותר מבין הערים הגדולות בישראל. השכר
הממוצע בירושלים הוא כ- 8,000 שקל ברוטו
לחודש – פחות מהממוצע הישראלי. 46% מהשכירים בעיר משתכרים
עד שכר המינימום – 4,300 שקל לחודש ברוטו. 16 המופלאים משתכרים בין 38,000 שקל
לבין 41,000 שקל כל אחד, פלוס רכב צמוד, לפעמים גם נהג, וחשבון הוצאות. אילו היו
מתגוררים בירושלים מצבה הכלכלי של העיר היה משתפר – בכל זאת שכרם עצום במושגי העיר הזו. אבל הם דואגים בהתמדה לרושש את
העירייה באמצעות פטורים מארנונה שהם מעניקים למוסדות דת – שירושלים מלאה בהם כמו בעובדים בשכר נמוך. ועל העונש
הפיננסי הזה מפצה העירייה את התושבים בארנונה גבוהה מזו שבכל הערים הגדולות – והעשירות
יותר.
אולי זו הסיבה שקבוצת המופלאים מדירה את מגוריה
מהעיר הכל כך קדושה.
ללפיד יש רעיון
אבל, ומרחוק ככל שאפשר, הם תומכים באדון ליאון
שאף הוא גילה את מחמדי עיר הבירה הנצחית והלא-מחולקת, רק לאחרונה כשהחליטו החברים בנפש
– אביגדור ליברמן ואריה דרעי – שליאון הוא האיש המתאים לכהן כראש העירייה.
החותמים (אביגדור ליברמן, גדעון סער, סילבן שלום, גלעד
ארדן, מירי רגב ועוד ח"כים ושרים מהליכוד-ישראל ביתנו) אולי הכי בוטים
אבל דומים מאוד למנצח הגדול של הבחירות
האחרונות – יאיר לפיד. זה הסביר לא מכבר כי "ירושלים אינה מקום, היא
רעיון". ומכיוון שהיא רעיון, מה חשובים האנשים שחיים בה? עד היום אפילו חתני
פרס נובל שהיגרו מכאן טרם המציאו איך בני אדם גרים ברעיון, ולא במקום. רעיון, לבטח בהשוואה למקום, יכול להיות על טהרת
הפנטזיה. וכך הלפיד בעד עירנו הנצחית והלא מחולקת כי - כמה נוח - הוא בחר – כמו 15 החכ"ים והשרים מהמודעה
של הליכוד וכמו 18 מתוך 19 חברי סיעתו – לא לגור ברעיון המחורבן הזה.
יש פער ענק בין ההתלהמות המילולית על הכותל,
איחוד העיר ונצחיותה של רבים במדינה ובמיוחד של מנהיגיה שבפרלמנט, לבין המציאות
היום-יומית הקשה בעיר הזו. מצבור התל אביבים שנשבעים בקדושתה של הבירה אך בוחרים
להתרחק ממנה כאילו היא מגפה מלמד שלפיד אכן צודק: זה רעיון, והאנשים שגרים שם רק
מקלקלים. במיוחד ששליש מהם ערבים ועוד כשליש יהודים מהזן החרדי – שתי קבוצות
מאוסות על תושבי ישראל שאינם שייכים לאחת
מקבוצות האלה. כאילו שמדובר ברעיון ערטילאי ולא בפרי של מדיניות שיצרו חותמי המודעה
ועמיתיהם. רק שנזכור שלפני שהחלו להתעלל
בעיר הזו שיעור הערבים והחרדים בה לא עלה על 20%.
כל זה לא מפריע לכל הצבועים האלה להטיף לירושלמים מי ראוי שיהיה ראש העירייה.
ומה שמבאס לא פחות הוא, שהמועמד שלהם מתחרה באיש ימין אחר – ראש העירייה המכהן, ניר
ברקת, חביבם של ירושלמי בשם נתניהו ושל לא ירושלמים בשם בנט ולפיד. שני המועמדים העיקריים הם, על כן, שותפים לרעיון.
אז על מה הדיון והמודעה? סביר שמישהו מתכנן לעשות
כאן כסף.
12.10.2013
