12 בדצמבר 2013

פנסיה באספמיה


לפני 2000 שנה – עם תוחלת חיים של 30 שנה - מי שחסך לפנסיה מגיל 65 היה טיפש. מזה כמה עשורים, עם העלייה המתמדת בתוחלת החיים, הולכת ומסתבכת סוגיית הפנסיה. היום,  כשתוחלת חיים מגיעה ל-80,  מי שחוסך כמתחייב מהחוק רק בקרן פנסיה חדשה, הוא חסר אחריות.  כי אם תגיעו לגיל 80 רוב הסיכויים שלא תגמרו עניין לפני גיל  87'. לא תוחלת החיים עלתה, אלא רק תוחלת הזיקנה.

בשבוע שעבר קיים המרכז ללימודים אקדמאים אור יהודה כנס על הפנסיה בכותרת "של מי האחריות"? ללמדנו כי יש צרה ועכשיו מה שנותר הוא להבין איך לעשות מה.

בישראל שלושה סוגים של הסדרי פנסיה: התקציבית, הוותיקה והחדשה. בשני הסוגים הראשונים, החלים על  מיעוט באוכלוסייה, יודע העובד כמעט בוודאות, כמה כסף יקבל כשיגיע לגיל הפרישה. אלה המשתייכים לקרן פנסיה ותיקה משלמים עבור התענוג הזה 21% משכרם. אבל הרוב, כאמור, נזרק מהפנסיה המובטחת לפני דור. וכיום משלם העובד  17.5% משכרו ולכשיגיע לגיל הפרישה יקבל קדחת.

כמה קדחת?


התנאי הראשון לקבל משהו בכלל הוא לא לעשות את הטעות הרווחת ולמשוך כספי פיצויים. מי שמושך כספי פיצויים – שישכח מפנסיה. מי שלא התפתה למשיכה, יגיע לפנסיה, אולי, בגובה 40% ממשכורתו האחרונה בעבודה.  ה"חלום" של פנסיה בשיעור 70% מהשכר האחרון הוא חלום באספמיה.  חוץ ממיעוט מזכאי פנסיה תקציבית אין לאיש סיכוי להתקרב לדבר הזה.

מי שיזמו את המהלך הכלכלי המבריק הזה הם יצחק רבין, בייגה שוחט וחיים רמון. השלישיה הזו רקחה "רפורמה" בהסדרי הפנסיה שעיקרה: תחסוך 17.5% משכרך ותקבל...? את זה נראה בסוף. כמובן שאת ההסדר הנועז הזה הם לא החילו על עצמם. מה פלא שאריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו אף הם לא התנדבו להצטרף לשיטה החדשה.

גיל יניב, המשנה למנכ"ל מגדל, מעריך כי רוב העובדים יגיעו לפנסיה של 40% - במקרה הטוב. זה לא צריך  להטריד במיוחד את מי ששכרם 50,000 לחודש. נכון, הם ייאלצו להצטמצם ולהסתפק ב – 20,000 שקלים, אבל גם עם הסכום הזה, אפשר איכשהו לחיות.  אך מי ששכרו 5,000 ייאלץ להסתדר עם 2,000 ש"ח– וזה כבר עוני לפי כל הגדרה אפשרית. חצי מהעובדים היום נמצאים בקטגוריה הזו.

רבע מההכנסה - לפנסיה

גם הסכום הזה לא  בטוח. עם שיעורי הריבית הנמוכים במשק, יש סיכוי לא רע שגם הסכומים האלה לא יתממשו. ואם מישהו סבור שהביטוח הלאומי ישלים את ההפרש, כדאי שיחשוב שוב. מנכ"ל המוסד, שלמה מור יוסף, הציג בכנס נתונים על קופת קיצבת הזיקנה המתחילה להיראות די עלובה, כאשר מסתכלים 20-30 שנה קדימה.
יניב טרח וחישב כמה צריך לחסוך כדי להתקיים ברמה סבירה. התשובה: כ- 10% בנוסף למה שחוסכים היום.

האם יש פיתרון פחות דרקוני מזה? ההצעה שלו היא להפוך את קרן ההשתלמות – למחצית השכירים כבר יש כזו-  לתוספת לקרן הפנסיה. לבטל את האפשרות למשוך משם כסף בכל שש שנים, ולחייב כל מי שאין לה קרן כזו ואת מעסיקיה, לפתוח קרן השתלמות. כך תגיע הפנסיה בעוד 30 שנה – למחצית השכר. ויחד עם הביטוח הלאומי – מדובר בסכום שאפשר איכשהו להתקיים ממנו. אם לא יינקטו צעדים מידיים – מחצית מהעובדים היום יהיו העניים של מחר.
8.12.2013
(המאמר התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 10.12.2013)