28 בדצמבר 2013

מחליפים תחתונים


הגופים המוסמכים, בבליל המשפטי קשה לדעת מי אחראי על מה, אמורים להחליט בימים הקרובים אם מוטי בן משה הוא טייקון של ממש (כלומר דלפון עם קשרים) או טייקון מתחזה (דלפון מהרחוב). ואם הוא של "ממש" אז ייתנו לו לשלוט בתאגיד איי.די.בי. עם שותפו הארגנטיני, אדוארדו אלשטיין . העניין מזכיר, דמנציה לא עובדת על בדיחות קש, את הרב סמל שהודיע לפלוגה שיש לו שתי הודעות: הטובה – היום מחליפים תחתונים. הרעה- מחליפים אותם האחד עם השני.


השופט איתן אורנשטיין, שלפניו התנהלו הדיונים המשפטיים, פסק שבמידה שבן משה הוא טייקון של ממש, הרי שיש לקבל את החלטת הנושים שהצביעו ברוב גדול יחסית בעד העברת השליטה בתאגיד מטייקון א' (נוחי דנקנר) לטייקון ב'. אני מבין קטן בהילכות משפט ומן הסתם השופט מכיר את מרכולתו המשפטית. אבל, יסלחו לי כל המעורבים, זה בכל זאת טמטום מוחלט.

עדיפות לנושים

מדוע מוענקת לעמדת הנושים  עדיפות בקביעת גורל התאגיד,  כך שעמדתם  מכריעה לעומת דעתם של הצרכנים למשל?  הסיבה הטכנית היא שהנושים פנו לבית המשפט אחרי שאיי.די.בי. הודיעה שאינה עומדת בפירעון חובותיה. בית המשפט זה כבוד השופט אורנשטייןשחשב וכתב שוואללה, הם צודקים. אבל מכיוון שהצרכנים – במקרה הזה כמעט כל אזרחי ישראל – לא פנו לבית המשפט, אז האינטרסים שלהם כלל לא נשקלו. הוא שנאמר: טכנית השופט יודע מרכולתו.

הבה ונניח כי במקום איי.די.בי. היה עומד על הפרק בנק. האם גם כאשר בנק לא משלם חובותיו, היו הנושים מקבלים עדיפות? האם עמדתם הייתה קובעת גם כאשר הצרכנים לא הגישו תביעה? בוודאי שלא. ולמה לא? כי לכולם ברור שכאשר בבנקים עסקינן הרי שיש מפקח על הבנקים שתפקידו לדאוג לאינטרס הכללי, ולאו דווקא לאינטרס של הנושים שפנו לבית משפט. גם במקרה הנוכחי, לכאורה, יש מפקח כזה. בית המשפט מינה נאמן. ויש רשות ניירות ערך שחוקרת ובודקת אם בן משה הוא טייקון של ממש ולא סתם אחד מהרחוב. אבל רשות ניירות הערך כשמה כן היא: היא עוסקת רק בניירות ערך. מי שהוא צרכן של סלקום, שאיי.די.בי התעללה בה במשך שנים, שיקפוץ. אין רשות ציבורית שעניינה הגנה על הצרכן הזה של שירותי איי.די.בי.

הדברים שהוזנחו

ובקיצור: אין הסתכלות כוללת על הבעיה. מה יש? נושים שחושבים שבן משה עדיף על דנקנר.  ומה עלינו? למשל, מה עם קביעה ש"בעל שליטה"  הוא מי שמחזיק בלפחות ממחצית ממניות התאגיד ? ומה עם הקביעה שתאגיד לא יכול לחלק רווחים כל עוד יש לו חובות,  כך שבן משה/דנקנר לא יוכל לחלוב את שופרסל? ומה עם הקביעה שתאגיד לא יוכל לעשות עסקים עם מי שהם  בעלי עניין בו, וכך בן משה/דנקנר לא יוכלו לחלוב את איי.די.בי. באמצעות דמי ניהול?
לכן התוצאה תהיה שאולי יחליפו תחתונים ואולי נשאר עם התחתונים המלוכלכים של דנקנר.
בכל מקרה יהיה איזה חזיר קפיטליסטי שימשיך ליהנות.  בחסות החוק, כמובן.