לסיפור הזה יש שלושה גיבורים –
המתעלל, היצור שסופג את ההתעללות, והחוקר הלכאורה נייטרלי שנקרא לבדוק את מערכת
היחסים בין המתעלל לקרבנו. החוקר מגלה
הבנה מסוימת כלפי המתעלל. לא פשוט להתעסק
עם היצור. הוא תובעני, צורך משאבים במימדי
ענק, ולא פעם מתנהג בחוצפה ומבזבז.
החוקר
לא באמת נייטרלי. הוא והמתעלל שייכים לאותו צד של המתרס, ובדו"ח מיוחד שכתב
החוקר, הוא מוכן לקבל שאם המתעלל היה מסתפק בסטירה פה וצעקה שם – זה היה בסדר -
בגדר מעשה חינוכי. בכל זאת, מסביר החוקר, צריך
משמעת, והיצור – בלי סטירה – עלול להתפרע. לא שהיו עדויות להתפרעות. ממש
לא. אבל זה טבעם של יצורים: בלי סטירות לך תדע מה הם יעשו. אבל להכניס אגרוף,
ולקחת נבוט ולשבור את ידו של היצור? זה כבר מוגזם.
החוקר הם צוות הסקטור הציבורי של
חטיבת המחקר בבנק ישראל. המתעלל היא ממשלת ישראל והיצור הוא מה שנקרא אצלנו
"מערכת הבריאות" - בעיקר בתי החולים וקופות החולים. הסטירה החינוכית שכלכלני
הבנק המרכזי מסכימים שראוי מדי פעם לתת היא 1.5%. האגרוף בפרצוף והיד השבורה, מעשי
הממשלה, הם כבר משהו בסדר גודל של 5-10%.
הממשלה משלמת שכר לרופאים
והנה דוגמא אחת למסכת ההתעללות.
הממשלה חותמת הסכם שכר עם הרופאים שעולה לבתי החולים ולקופות החולים 100 – מספר מטפורי. לפי חוק אמורה הממשלה לשלם לקופות החולים (ומהן עובר כסף לבתי
החולים) בהתאם ל"עלות סל הבריאות". העלות, כאמור, גדלה ב – 100. אבל
הממשלה פסקה כי רק מחצית מתוספת השכר לרופאים היא בגדר עלות. כל השאר? לא מעניין. ואכן
היא העבירה לקופות 50.
הקופות הלכו לבג"צ וזכו. אבל
הממשלה לא מוותרת. היא הודיעה שתעשה חישוב מחודש, ואז, במקום 50 היא תעביר 70. ומה
על ה – 30? תתייעלו, מצטט החוקר את המתעלל. זה הנבוט שריסק את היד.
הקופות החליטו לסחוט עוד קצת מהחולים
באמצעות מחירי התרופות. אמנם הן קונות
תרופות בזול, אבל את ההשתתפות העצמית של 15% הן גובות מהחולים לפי מחיר מההפטרה. אבל זה הוסיף רק 2 לחשבון. עדיין
חסרים 28.
האוליגרך מגיע לביקור
פנו הקופות לבנקים ולקחו הלוואות עד שהבנקים סירבו להמשיך ולהלוות להן. אז החליטו הקופות שבמקום לשלם לספקים שלהן 100% מהתשלומים, הן ישלמו
רק 72% לזכר ה - 28 שנפלו ב"עלות סל
הבריאות". ומי הספק הכי גדול? הממשלה עצמה שמחזיקה בתי חולים. מנהלי בתי
החולים התחילו לבעוט, לבכות ולצעוק אלא שלפיד וגרמן עשו קולות של חרשים והקימו
ועדה. ומי בראש הוועדה? גרמן. אבל היא לא ממהרת לשומקום.
בתי החולים במצוקתם, החליטו לגייס
כסף: תיירות מרפא. תמורת 50,000 – עוד מספר מטפורי - מוכן בית החולים לשים ישראלי חולה במסדרון עתיר חיידקים ולפנות
לתייר חולה מרוסיה או ממדינות המפרץ חדר ואת המנתח היוקרתי שישראלי מחכה שנה וחצי
בתור כדי להגיע אליו. איכילוב וחבריו היו
בדרך להבריא את אוליגרכי רוסיה ובני ביתם עד שאילנה דיין ו"עובדה" חשפו
את העניין, כאילו שגרמן ולפיד וכל השאר לא ידעו מה קורה שם.
אז ההתייעלות עובדת? ממש לא, טוען
החוקר. מה שעובד הוא שבתוך זמן לא ארוך השחיתות והמחלות יתרבו. ומה יש לגרמן
וללפיד לומר? שמצב הבריאות עכשיו הוא מעולה. יש דו"ח של ה OECD מלפני שנתיים...
22.12.2013
(המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב - 24.12.2013)
