היו
שהביעו תמיהה כאשר מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, שבה לעבודה חודשיים
בלבד אחרי שילדה. יש גם מי שצקצקו בלשונם על הקרייריסטית שמעדיפה לחזור לעבודה על
חשבון גידול ילדיה. מן המפורסמות הוא שחשוב שהאם תהיה עם ילדיה, בוודאי כשהם
קטנטנים. ובכלל ידוע שטיב יכולת הילד קשורה בטיפוח האימהי שלו הוא זוכה.
על רקע זה נקבע בחוק כי יולדת זכאית לחופשת לידה
של 14 שבועות בתשלום. וחופשה ארוכה עוד יותר ללא תשלום. אם הלידה היא רב עוברית –
החופשה מתארכת עוד. כל החוקים האלה, הן בישראל והן במדינות רבות אחרות, מתבססות על
ההנחה שטובת התינוק מחייבת שאמו תהיה עימו ככל האפשר יותר זמן. ויש לשער כי אלמלא מגבלות תקציביות – דמי לידה
משולמים על ידי הביטוח הלאומי – החופשה אף היתה מתארכת. הכל למען הילד.
האם והילד - מה חדש?
המחוקקים לא פעלו בחלל ריק. שורה של מחקרים מצאו
כי חזרה מהירה של האם לעבודה, פוגעת
ביכולות של התינוק. מאחר והיכולות האנושיות גם בגיל מבוגר נקבעות בגיל צעיר ביותר,
מקובל לחשוב כי העדרות האם פוגעת בילדיה לטווח ארוך. על הקביעה המלומדת הזו מערערים
כעת ארבעה חוקרים. רחל דניפון מאוניברסיטת קונרל, אן טופט-האנסן מהמכון הדני למחקר
חברתי, שון ניקולסון מאוניברסיטת קורנל וליסבס נילסן מאוניברסיטת אהרוס בדנמרק
מוצאים שהאמת היא הפוכה לחלוטין.
הם השתמשו במידע על כ – 135,000 ילדים שנולדו
בדנמרק בין השנים 1987 ל – 1992, ועל האמהות שלהם. מה שקובע, מבחינת החוקרים, הוא
הציונים של הילדים האלה בכיתה ט', כלומר בגיל 15 לערך. מי קיבל ציונים טובים
יותר? ילדים לאמהות עובדות (והרבה) או אולי ילדיהן של אמהות שנמנעו מעבודה (או עבדו פחות מ
– 10 שעות בשבוע).
לעבודה ולמלאכה
התשובה חד משמעית לאורך כל הדרך וכל השנים: ציוני
הילדים של אמהות מרובות עבודה היו עדיפים על הציונים של אמהות מעוטות עבודה ושל
אמהות שהקדישו את כל זמנן לילדים. ומה שמעניין לא פחות: ההשפעה החיובית של עבודת
האם על ציוני ילדיה גדל ככל שהאם עובדת יותר שעות ועובדת יותר שנים. מין אבסורד
שכזה ולפיו ככל שהאם מקדישה פחות זמן לילדיה – הישגי הילדים טובים יותר.
ועוד ממצא מעניין: הכנסת האם העובדת לא ממש משנה
את המסקנות האלה. זה לא רק נשים כמו יעל אנדורן שמפתחות קריירה מצליחה לצד משפחה, זה נכון בכל רמות הכנסה של האם אם כי, כמובן,
הכסף בהחלט עוזר.
אמא אאוט - אבא אין?
איך מיישבים בין הממצאים האלה למחקרים שמצאו
בדיוק את ההפך? החוקרים מודים שהם לא מבינים איך זה עובד. מהו התהליך המשפחתי-
חברתי שמביא לכך שילדיה של אישה עובדת זוכים לציונים גבוהים יותר מאשר ילדיה של עובדת
מעט ובמיוחד של אישה שמקדישה כל זמנה לילדיה? אפשר והתשובה מצוייה במקום אחר.
המחקרים הקודמים נעשו ברובם במדינות מערביות עם מערכת חינוך ורווחה פחות מפותחות
מזו של דנמרק. הדנים יוצאי דופן בהשקעה הציבורית בחינוך לילדים (לפחות בתקופת
המחקר). וכנראה שיש יתרונות בחינוך בתוך קבוצה של ילדים על פני אמא אחת מול ילד
אחד או שניים. ואולי, מה שכלל לא נמדד, האבות השקיעו יותר במשפחות
שבהן הנשים עבדו.
כך וכך ראוי שהנשים תצאנה מהבית. גם פחות עבודות
ניקיון וגם פחות קילקול ילדים.
(התפרסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ביום 24.9.2013)
19.9.2013
